פרלמן, גרסת הפסנתר

שושלות מוזיקליות הן לא עניין נדיר במיוחד בעולם המוזיקה הקלאסית. הרבה מלחינים ומבצעים גדולים העמידו צאצאים שהמשיכו את המורשת, אבל ההזדמנות לשמוע אב ובתו על אותה במה היא לא עניין של מה בכך. האב והבת שינגנו הערב בהיכל התרבות בתל אביב את הקונצ'רטו המשולש של בטהובן הם יצחק פרלמן, הפעם עם שרביט המנצח בידו, ובתו, הפסנתרנית נאווה פרלמן.

לפרלמן (39) רקורד הופעות מרשים למדי, שחלק לא מבוטל מהן גם למטרות צדקה. עד היום היא הופיעה בין היתר עם התזמורת של פילדלפיה והתזמורות הסימפוניות של ברצלונה, מונטריאול, פיטסבורג ופראג. אלבום הבכורה שלה כסולנית כלל יצירות מאת שופן, באך, בטהובן ופרוקופייב, וזכה לשבחים רבים. לקונצרט הקרוב שלה עם הפילהרמונית הישראלית היא הגיעה במיוחד מניו יורק, ולאחריו תשהה כאן עם משפחתה בארץ לרגל החג. "במשך שנים רבות הגעתי לישראל בכל קיץ, ואני תמיד שמחה לחזור, כי אני מרגישה כאן כמו בבית", היא אומרת ומתנצלת שהעברית שלה אינה טובה, ומציינת שבנה בן ה־8 מדבר את השפה טוב ממנה. "הקהל כאן תמיד מקבל אותי בצורה נפלאה. אני מניחה שזה בגלל אבא שלי והקשר המיוחד שיש לו עם ישראל", היא אומרת בחיוך.

יצחק ונאווה פרלמן. המיתון לא פגע בעולם המוזיקה הקלאסית | צילום: מוטי מילרוד

כמו בבית

לא בכדי בחרה פרלמן בקונצ'רטו המשולש של בטהובן. היא מופיעה לא מעט עם היצירה ברחבי העולם, ומוצאת בה את החיבור המושלם בין המוזיקה הסימפונית למוזיקה הקאמרית, כמי שמשלבת בקריירה שלה בין נגינה כסולנית לבין הופעות במסגרת הרכב קאמרי שחברים בו גם הצ'לן בילי זיילי והכנר גיורא שמידט. "אני אוהבת את שני סגנונות המוזיקה", פותחת פרלמן, "כשאתה מנגן לבד כל הפוקוס עליך, וזה נעים. במוזיקה קאמרית, לעומת זאת, יש יותר תחושה של עבודת צוות, המובילה לתקשורת מיוחדת על הבמה, אבל מובן שיש פשרות מסוימות לאורך הדרך".

יש הבדל בנגינה בניצוחו של אביך לעומת נגינה עם מנצחים אחרים?

"יותר פשוט לי לנגן תחת אבא שלי. אני כבר מכירה את הדרך שבא הוא עורך חזרות, וכל האווירה הרבה יותר רגועה; זה כמעט כמו בבית".

מגיל צעיר פרלמן מתמודדת עם ההשוואות לאבא שלה. "לפעמים אנשים אומרים לי שהם שומעים בנגינת הפסנתר שלי את הכינור של אבא שלי", היא צוחקת, "מעולם לא חשבתי לנגן בכינור כמו אבא שלי, תמיד אהבתי פסנתר".

התמיד הזה התחיל בגיל 5, כשפרלמן ניגשה להוריה ואמרה להם שהיא רוצה להתחיל לנגן בפסנתר. הם העדיפו שהיא תחכה עוד שנה, עד שכפות ידיה יגדלו מעט, ולדבריה ההחלטה היתה נכונה. "היום, כשיש לי ילדים משלי (לפרלמן ולבעלה רוברט פורסט יש ארבעה ילדים), אני מבינה שבגיל 5 קשה למצוא את השקט והסבלנות הנדרשים מפסנתרן".

חמש שנים אחרי שניגשה לראשונה לקלידים, היא כבר הופיעה מול קהל. כשאני שואל אותה אם היא זוכרת את ההכנה המנטלית שעברה הפסנתרנית הצעירה ההיא, היא צוחקת ומיד מוסיפה: "הרבה יותר פשוט לנגן בגיל 11 מאשר היום. כל מה שאתה צריך זה להתאמן מספיק לפני הקונצרט".

אבא שלך וסולנים אחרים בני דורו הפכו ברבות השנים למנצחים. ההסבה הזו מושכת גם אותך?

"יש לי מעט מאוד זמן להתפתח כרגע בכיוון, והאמת היא שניצוח פחות מושך אותי. אולי בעתיד".

כשפרלמן נאלצת לבחור בין הבית לקריירה, לא פעם הכף נוטה לטובת הילדים, גם כשהמחיר הוא ויתור על קונצרט נחשב. כמי שגדלה בבית שבו אבא נעדר תקופות ארוכות בשל קונצרטים ברחבי העולם, היא משתדלת לשלב בין הבית לחוץ. "אני שמחה שהיתה לי האפשרות לטייל הרבה בתור ילדה, אבל היום אני מעדיפה לבלות עם הילדים בבית, אף על פי שאני מאוד אוהבת לעבוד".

כרטיס בכל מחיר

לדברי פרלמן, אף שעיקר הקריירה שלה מתנהלת באמריקה, השפעת המיתון עליה היתה מזערית, אם בכלל, ולא כללה ביטולי קונצרטים או הקלטות שתוכננו ערב המשבר. "אחרי הקונצרט אנשים ניגשו אליי לא פעם ואמרו שהם יוותרו על הרכב השני למשפחה או לא יעברו דירה, אבל על כרטיס לפילהרמונית הם ישמרו בכל מחיר".

עתיד המוזיקה הקלאסית, או ליתר דיוק הקהל שלה לשנים הבאות, קצת יותר מדאיג אותה. "אני לא מסכימה עם הקביעה שהקהל של המוזיקה הקלאסית בעולם מורכב רק ממבוגרים. התזמורות מרכיבות תוכניות מגוונות יותר שמושכות גם צעירים, והמוזיקה של בטהובן, מוצרט או רחמנינוב מדברת לכל גיל. בשנים האחרונות הונהגו הרבה תוכניות מוזיקה בארה"ב כחלק מתוכנית הלימודים, כדי לחבר את התלמידים לעולם הזה. מי שנחשף למוזיקה הזו בגיל צעיר ילך לקונצרטים בעתיד".

והילדים שלך מתחברים למוזיקה קלאסית?

"הם אוהבים כל מה שילדים רגילים אוהבים. נכון שיש להם הרבה חשיפה למוזיקה קלאסית בגללי, אבל בבית אנחנו מאזינים יחד לכל הסגנונות".

הם לא ביקשו ממך לנגן עיבוד קלאסי ללהיט היפ־הופ, למשל?

"עדיין לא על הפסנתר, אבל ניגנתי להם פעם באייפון".