אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
חקר ביצועים: גיליון הערכה שבועי צילום: עמית שעל

חקר ביצועים: גיליון הערכה שבועי

האם הברקת הליהוק של ענת לוין בבנק הפועלים תוכיח את עצמה, האם המינוי של דוד אבנר לסגן יו"ר פרטנר יעצור את חצי השנה הסוערת שעברה החברה, לבייב מגלה סימני אופטימיות וריצ'רד פולד חושף את רואי החשבון

18.03.2010, 11:21 | כתבי כלכליסט

לוין נכנסת ללוע התשואות

מחמאות רבות הורעפו השבוע על ענת לוין, שחצתה את הקווים ועברה מניהול ההשקעות של חברת הביטוח מגדל לניהול תיק הנוסטרו של בנק הפועלים. "שמרנית", "אחראית", "משלבת בין השגת תשואות גבוהות לאורך זמן להקפדה על ניהול סיכונים" - בכל התארים הללו זכתה לוין בעבודה קשה. כולם דיברו השבוע על העצמאות והדעתנות של לוין. אבל הברקת הליהוק הזו תיבחן באמת רק כשהיא תיכנס ללוע של הפועלים ותיאלץ להפגין עצמאות ודעתנות גם כשאפקט המשבר יתפזר, והלחץ לייצר תשואות גבוהות יותר ויותר שוב ינהל את המערכת הבנקאית.

                                                                                                                                         תומר זלצר

דוד אבנר, צילום: ענת זכאי דוד אבנר | צילום: ענת זכאי דוד אבנר, צילום: ענת זכאי

אבנר דיינו?

חצי השנה המתוקשרת ביותר בתולדות פרטנר הסתיימה בשבוע סוער במיוחד. כבגרסה עסקית ל"דיינו", אירוע רדף אירוע, ולא די: החלפת בעל השליטה, פיטורי עובדים, רבעון שלישי רע למדי שבמזל נבלע בשנה מוצלחת יחסית, ביקורת מתמשכת על הכניסה לתחומים לא־סלולריים, רה־ארגון בחטיבות החברה, שובו של יעקב קדמי לכס סמנכ"ל השיווק, עזיבה של בכירים, מינוי משנה למנכ"ל שיהפוך למנכ"ל, הודעה על פרישת המנכ"ל בעוד חצי שנה והשתלבותו בדירקטוריון החברה, שלי יחימוביץ' ושיראל. המינוי של דוד אבנר לסגן היו"ר אמור להיות לא רק החוליה האחרונה בשרשרת, אלא גם החוליה שעוצרת. יש אסטרטג ראשי, יש מנכ"ל, תנו לפרטנר לעבוד בשקט.

                                                                                                                                           גילעד נס

טומי הילפיגר מתגלה כהימור מוצלח

ארבע שנים אחרי שקנתה את טומי הילפיגר ב־1.6 מיליארד דולר, קרן אייפקס מוכרת את המותג ב־3 מיליארד דולר לתאגיד פיליפס ואן יוזן. החברה הזו, שבמאה ה־19 מכרה לכורי פחם חולצות מתוך מריצות, כבר מחזיקה בעשרות אייקוני אופנה אמריקאיים - מקלווין קליין וקנת' קול עד לעניבות של דונלד טראמפ. התוספת האחרונה למלתחה הוקמה ב־1985, ומאז ידעה לא מעט עליות ומורדות, בכפוף לטעמם של הלקוחות. מחדר הארונות של ילדי קונטיקט הזדחל המותג לקולבים של ראפרים - עד שמעמד האייקון שלו נשחק והוא שווק בערימות של שלושה פריטים ב־9.99 דולר. אייפקס לא נבהלו והחליטו להמר בכל זאת על החוסן המתמשך של המותג. השבוע הם הוכיחו שגם מה שנראה כשמאטעס יכול לגזור את הקופון.

                                                                                                                                         תמר טוניק

ציפרלקס משנה את פני הדור

הדור שחי בפלורנטין וחלם על ניו יורק סיטי הפסיק עם החלומות ועבר לציפרלקס. ההישג הגדול של חברת התרופות הדנית לונדבק טמון בכך שהיא הצליחה - אולי לראשונה בהיסטוריה - להפוך שימוש בתרופת מרשם לאופנה. כל רופא משפחה יכול לספק היום מרשם לציפרלקס, ו־70 אלף קופסאות נמכרות בישראל מדי חודש. עכשיו, כשהחיקויים הגנריים ייכנסו לשוק, המספרים ימשיכו לגדול: ההערכות מדברות על פוטנציאל לגידול שנתי של 10% בצריכת הכדורים. הדיכאון והחרדה מעולם לא היו אופטימיים כל כך.

                                                                                                                               מיכל פלד פליישר

בקהאם לא נפגע

דייוויד בקהאם, צילום: אי פי דייוויד בקהאם | צילום: אי פי דייוויד בקהאם, צילום: אי פי

שוב ושוב קברו את דיוויד בקהאם, שוב ושוב הוא הוכיח שהוא חי ובועט. לא הפנים היפות הן ששיקמו את התדמית שלו, אלא העבודה הקשה, המקצוענות המרשימה והנחישות הנדירה. והנה, יכול להיות שהמסמר האחרון בקריירה של האנגלי בן ה־35 הוא ה"פּאק" הקטן שהרגיש ביום ראשון בגיד אכילס, כמה אירוני. את המונדיאל הוא יחמיץ, אבל בקהאם מבטיח לחזור לשחק. וגם אם לא - קינג דיוויד יישאר דמות ערכית וחשובה בעולם הכדורגל. אפילו את הפציעה אפשר למנף, ובאנגליה כבר מתכננים ליצור סביבה קמפיינים חדשים. גיד אכילס של השחקן בקהאם נקרע, אבל לאייקון אין נקודת תורפה.

                                                                                                                                     אוריאל דסקל

לבייב פתאום אופטימי

לב לבייב, צילום: צביקה טישלר לב לבייב | צילום: צביקה טישלר לב לבייב, צילום: צביקה טישלר

השבוע האחרון היה מצוין עבור לב לבייב. הוא התעורר באחוזתו המפוארת בלונדון, דפדף בגיליון "פורבס" שדירג את עשירי העולם, מצא את עצמו במקום ה־655, התאכזב מהצניחה בדירוג ואז נזכר שהמצב יכול היה להיות הרבה יותר גרוע. כשדפדף עוד קצת גילה שגם מהכתבה על הבתים הגדולים והמרשימים ביותר של העשירים לא נפקד מקומו. אם טרח לעיין גם בעיתונים מישראל, יכול היה לקרוא את הסיקור החלוש של אישור הסדר האג"ח, ולהיתקל בפניו המחייכות של איזי כהן, המנכ"ל למוד הסבל של אפריקה ישראל, שהכריז בחגיגיות כי השווקים מתעוררים ומתאוששים, ושמעכשיו הכל רק ילך וישתפר. אף אחד כבר לא זוכר לדרוש את הבית, את המטוס או את השליטה בחברה, אבל אם נדרשה רק חצי שנה כדי שהכל ילך וישתפר, למה היה צריך לדחוף לציבור את ההסדר הזה מלכתחילה?

                                                                                                                                        סופי שולמן

הח"כים ומתקפת החקיקה

השבוע, סוף סוף, אחרי שלושה חודשים ארוכים, הסתיים מושב החורף של הכנסת. 656 הצעות חוק שונות ומשונות הגישו נבחרי הציבור ובהן, בין השאר, כאלה שעוסקות בגודל האותיות בדברי הדואר ששולחים הבנקים, בהקלות לחניה לבעלי עגלת תינוק ובהסבר על שמות הרחובות שצריך להתנוסס על השלטים העירוניים. הכל חקיק, הכל מנוסח במילים גבוהות, והכל, בעיקר, מיותר, מציק ובדרך כלל בלתי אכיף. במקום להתפאר מי הגיש יותר הצעות ומי העביר יותר חוקים (שלי יחימוביץ', אלא מה), טוב יעשו הנבחרים אם יוודאו שהחוקים החשובים באמת נאכפים ולא נהפכים לאות מתה. אבל בארץ חוקיסטן המציאות לא חשובה, העיקר הכותרת.

                                                                                                                                    עידן גרינבאום

פולד חושף את רואי החשבון

ריצ ריצ'ארד פולד | צילום: בלומברג ריצ

ריצ'רד פולד, מנכ"ל ליהמן ברדרס לשעבר, לא היה קוסם. הוא לא עשה קסמים גם כשהעלים התחייבויות של מיליארדי דולרים תחת עינם הפקוחה של רואי החשבון שלו, אנשי ארנסט אנד יאנג - אחת החברות הגדולות בעולם. לא היו קסמים גם בפרשת אנרון, שהתרמית החשבונאית שלה הביאה לקריסת פירמת רואי החשבון הענקית שלה, ארתור אנדרסון.

גם בישראל, השערוריה בבית ההשקעות פריזמה לפני שנתיים התגלתה רגע אחרי שאנשי השלוחה הישראלית של ארנסט אנד יאנג בדקו ומצאו שהכל ממש בסדר. עמיתיהם בקוסט פורר גבאי היו, מצדם, רגועים לגמרי לגבי מצבה של חברת חפציבה. ולא, אין כאן שום קסמים מצד המנהלים. רק רואי חשבון שאוכלים מהצלחת של החברות שאותן הם מבקרים. עד שזה לא ישתנה, גודל הפירמה, הוותק או המטראז' של המשרדים לא ממש ישנה.

                                                                                                                                          גולן פרידנפלד

 

לכתבות נוספות במוסף "כלכליסט" לחצו כאן

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות