אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
שורת הרווח: החלום של בריינסוויי עוד רחוק מלהתגשם צילום: אוראל כהן

שורת הרווח: החלום של בריינסוויי עוד רחוק מלהתגשם

בריינסוויי, כמו חברותיה למדד הביומד, מוכרת למשקיעים הבטחה שמימושה רחוק, אם בכלל. אינדיקציה רצינית לפוטנציאל הטיפול שפיתחה נגד הפרעות בתפקוד המוח תתקבל רק ב־2011

17.03.2010, 14:41 | אורי טל טנא

מדד הביומד שהושק בתחילת החודש בתל אביב מכיל בעיקר מניות חלום - מניות של חברות אשר טרם הגיעו למכירות מהותיות, ושהמשך קיומן תלוי בקבלת אישורים לשיווק התרופות או המכשור הרפואי ובהכרה של העולם הרפואי ביתרונות המוצר שבפיתוח. בסוף הדרך רוב החברות האלו יאכזבו את המשקיעים, והמוצר שלהן לא יגיע לקו הגמר של הפיתוח, או לא יצליח להשיג מכירות מהותיות. רק מיעוט של חברות החלום יצליחו להיהפך באמת לפורצות דרך וליצור תוך כדי כך רווחים משמעותיים למחזיקי המניות.

ערב השקת מדד הביומד, ב־31 בדצמבר 2009, רק לארבע חברות מאלו הכלולות במדד היה שווי שוק הגבוה מחצי מיליארד שקל. ההייפ התקשורתי סביב המדד הוביל לניפוח ערך השוק של המניות, וכעת שמונה מהן כבר חצו את רף חצי מיליארד השקלים. המשקיעים רוכשים כעת את המניות במחיר גבוה, וחשופים לתשואת חסר אפשרית בהמשך.

בריינסווייהיא אחת ממניות החלום הבולטות במדד הביומד. לבריינסוויי בלעדיות על שימוש בטכנולוגיית Deep TMS, היוצרת שדה מגנטי שמסוגל להשפיע באופן לא פולשני עד עומק של שבעה סנטימטרים בתוך המוח, והחברה מנסה לנצל את הטכנולוגיה ליצירת גירוי או דיכוי עצבי בעומק המוח כדי להתמודד עם מחלות פסיכוטיות ועם הפרעות נפוצות אחרות בתפקוד המוח.

ב־2008 השיגה כבר חברה מתחרה אישור של ה־FDA (מינהל התרופות האמריקאי) לשימוש במכשיר היוצר שדה מגנטי כטיפול לדיכאון. אך ההשפעה של מכשיר זה מגיעה רק לעומק של סנטימטר־שניים בתוך המוח, והתוצאות עד כה מוגבלות.

בריינסוויי בוחנת את יעילות המכשיר שפיתחה על מחלות רבות בו־זמנית, שהעיקריות בהן הן דיכאון, סכיזופרניה, מאניה דיפרסיה, אלצהיימר, פרקינסון ואוטיזם. עד עתה הציגה החברה תוצאות טובות בניסויים רבים, אך מרביתם היו ניסויים קטנים בהיקפם, ללא קבוצת ביקורת וסמיות כפולה, כך שהתוצאות יכולות להעיד אולי על פוטנציאל ראשוני, אך לא ניתן לגזור מהן עדיין מסקנות ממשיות על יעילות הטיפול (סמיות כפולה מתבצעת כאשר המשתתפים בניסוי אינם יודעים מי מהחולים מקבל טיפול ומי נחשף רק לפלסבו, וזאת כדי למנוע הטיה).

החשיבות של קבוצת הביקורת ושל סמיות כפולה בניסויים במחלות פסיכוטיות גדולה במיוחד, שכן לחלק מהמחלות אלמנטיים מחזוריים של החרפה והקלה. החולה מאושפז בדרך כלל לקראת שיא ההחרפה, וייתכן שההקלה שמגיעה בהמשך נובעת ממחזוריות המחלה, ולא מיעילות הטיפול.

אף שבריינסוויי, כאמור, טרם הציגה תוצאות מובהקות בניסויים רחבי היקף הכוללים סמיות כפולה, שווי השוק של החברה (כולל האופציות הסחירות) זינק השבוע לרמה של 570 מיליון שקל. בריינסוויי מצליחה במכירת החלום, של מציאת הדרך להקלה מהותית בסימפטומים של מחלות רבות, שיעילות הטיפולים הנוכחיים בהן אינה מספקת. הדרך להתגשמות החלום עדיין ארוכה, ואנו נסקור את עיקרי תוצאות הניסויים שערכה החברה עד עתה.

לפני שוק חשמלי

דיכאון: על פי רוב מתבטא הדיכאון הקליני בשינוי בריכוזים של שני מוליכים עצביים – סרוטונין ונוראדרנלין. הטיפול התרופתי מתמקד ברובו בשמירה על רמה תקינה של המוליכים העצביים הללו באמצעות עיכוב הספיגה החוזרת במרווח הסינפטי. במקרים קיצוניים, כאשר הטיפול התרופתי אינו יעיל, נשקל טיפול בשוק חשמלי בהרדמה מלאה.

הטיפול במכשיר השדה המגנטי (Deep TMS) של בריינסוויי ממוקם בין הטיפול התרופתי לחשמלי, ומטרתו להשיג תוצאות דומות לטיפול החשמלי, תוך צמצום הסיכונים ותופעות הלוואי למינימום. בשנת 2006 ערכה בריינסוויי ניסוי במרכז לבריאות הנפש שלוותה על 64 חולים בדיכאון קליני (ללא קבוצת ביקורת), אשר קיבלו טיפול תרופתי קודם במשך 4–6 שבועות שלא שיפר את מצבם. אצל כ־40% מהחולים אובחן שיפור של יותר מ־50% במדדי הדיכאון, והשיפור שהושג בתוצאות שאלון המילטון לבחינת עוצמת הדיכאון אף היה מובהק סטטיסטית. אצל רוב החולים נשמר השיפור גם בתקופת המעקב, שלוה חודשים לאחר הניסוי.

תוצאות אלו אמנם טובות יחסית, אך אינן שונות באופן מובהק מאלו המופיעות בספרות הרפואית המסכמת מחקרים על טיפול TMS "רגיל" (של שדה מגנטי שעומקו קטן יותר). נוסף על כך, שיעור הנטישה של הניסוי היה גבוה (תשעה חולים הפסיקו את השתתפותם באמצע ושניים נוספים הוצאו מהניסוי). כיוון שהניסוי נערך ללא קבוצת ביקורת וללא סמיות כפולה, קשה מאוד להסיק ממנו על מובהקות יעילות הטיפול.

על פי תוצאות ביניים של ניסוי המשך שהחל ב־2008 על 20 מטופלים שחוו בהצלחה את הניסוי הראשון, אצל 70% מהם הושג שיפור של יותר מ־50% במדדי הדיכאון, ואצל 50% מהמטופלים נשמר השיפור מעל שלושה חודשים. להשלמת ניסוי זה בחודשים הקרובים לא צפויה השפעה מהותית על מחיר מניית בריינסוויי, מאחר שהמידע הנוגע ל־80% מהמדגם כבר ידוע כעת, והניסוי אינו כולל קבוצת ביקורת או סמיות כפולה.

בניסוי מקביל, שנערך בבית החולים הדסה ובמרכז לבריאות הנפש בבאר יעקב, ובחן את השפעת הטיפול ב־Deep TMS על חולי דיכאון הנוטלים במקביל גם תרופות, נמצא שכמחצית מ־45 המטופלים הציגו שיפור של יותר מ־50% במדדי הדיכאון, ו־29% הציגו שיפור המוגדר כהחלמה (שיעור גבוה מממוצע ההחלמה המושגת בעקבות טיפול תרופתי בלבד – 13%). גם ניסוי זה נערך ללא תנאים מחמירים, ולא ניתן לקבוע האם השיפור נובע מהטיפול או מאפקט פלסבו.

השלב הבא הוא ניסוי רב־מרכזי בכ־250 חולים שלא הגיבו לתרופות אנטי־דיכאוניות, ויכלול לראשונה קבוצות ביקורת וסמיות כפולה. הניסוי שייערך במקביל בכ־15 מרכזים בעולם למשך 12 עד 18 חודשים הנו קריטי לעתידה של בריינסוויי, והשלב הראשון בו יצא לדרך באוקטובר 2009. יותר ממחצית מתקציב הניסויים של החברה השנה מופנה לניסוי זה, ואם הוא יסתיים בהצלחה, תוכל בריינסוויי לבקש את אישור ה־FDA לשיווק המכשיר כטיפול נגד דיכאון.

לתוצאות הביניים של הניסוי, ובעיקר לתוצאות הסופיות, הצפויות להתפרסם במהלך המחצית השנייה של 2011, תהיה השפעה מהותית על מחיר המניה. אך גם אם יתקבל אישור ה־FDA, לא בהכרח יתורגם הדבר למכירות מהותיות של החברה. לבריינסוויי יש כבר כעת אישור לשיווק המוצר באירופה, אך מכירות מהותיות יגיעו רק אם העולם הרפואי ישתכנע ביעילות השיטה מעבר לשיטות מתחרות.

אין קבוצת ביקורת

סכיזופרניה: מחלת נפש המתפרצת אצל 1%–1.5% מהאוכלוסייה. הסימפטומים כוללים הזיות ואמונות שווא מצד אחד, נסיגה חברתית, חוסר הנאה והזנחה אישית מצד שני. בריינסוויי ערכה שני ניסויים של שימוש ב־Deep TMS להפחתת הזיות השמיעה, בבתי החולים בבאר יעקב ואסף הרופא. שמונה חולים השתתפו בניסויים, שלושה קיבלו את הטיפול פעמיים. התוצאות התקבלו בינואר השנה: שיפור של 37% הושג במדד מערכת הקולות של הופמן ושיפור של 33% במדד הסימנים החיוביים של מחלת הסכיזופרניה, אך שילוב של מדגם קטן וניסוי ללא קבוצת ביקורת מקשה הסקת מסקנות מניסוי זה. לאור התוצאות, שוקלת החברה עריכת ניסוי רב־מרכזי שיכיל גם סמיות כפולה.

ניסוי ראשוני שנערך עוד קודם בשלוותה, תוכנן להיערך על 25 חולים, אך הופסק לאחר טיפול בתשעה, כשרק חמישה מטופלים השלימו את הניסוי, ואלו גם הציגו שיפור בסימפטומים השליליים של המחלה, אך שוב המדגם קטן ביותר. בריינסוויי נערכת כעת לניסוי על 45 חולים שיכלול סמיות כפולה באמצעות שימוש במכשיר דמה לקבוצת הביקורת. החברה קבלה אישור לתחילת הניסוי, אך זה טרם החל.

הפרעה דו־קוטבית (מאניה דיפרסיה): גורמת לתנודות קיצוניות ומחזוריות במצב הרוח. בריינסוויי ערכה ניסוי ראשוני שכלל 20 מטופלים, ושיפור הוצג אצל 70% מהם. לאור התוצאות, החל בדצמבר 2008 ניסוי נוסף ב־50 חולים, שכולל קבוצת ביקורת וסמיות כפולה. טרם נמסרו תוצאות הביניים. ניסוי זה יהווה בסיס לניסוי רב־מרכזי.

תסמונת פוסט־טראומטית: הפרעה נפשית המתבטאת בחרדה קיצונית שנוצרת לאחר אירוע טראומטי (הלם קרב היא תת־קבוצה של תסמונת זו). בפברואר 2008 החלה בריינסוויי בניסוי בבית החולים הדסה בהשתתפות של כ־30 חולים. לפי תוצאות הביניים, שכוללות שבעה חולים, אצל ארבעה מהם לא מתקיימים עוד קריטריוניים אבחנתיים לתסמונת. בקבוצת הביקורת שכללה ארבעה חולים, המשיכו כל החולים לקיים קריטריונים אלו.

אלצהיימר: מחלה המתבטאת במוות של תאי עצב במוח. בריינסוויי החלה בניסוי לבחינת השפעת שימוש ב־Deep TMS להאטת ואולי אף לעצירת המחלה. הניסוי צפוי להיערך על כ־40 חולים, ובשלב ראשון נערך על עשרה. על פי תוצאות הביניים משישה חולים, ניכר שיפור קטן בתוצאות מבחן MMSE לעומת החולים בקבוצת הביקורת. תוצאות מבחן ADAS-Cog הצביעו על שיפור משמעותי יותר, אך המדגם קטן ביותר, ויש להמתין להשלמת הניסוי.

פרקינסון: מחלה המתבטאת בחוסר במוליך העצבי דופמין במוח כתוצאה ממוות של תאים. ניסוי של בריינסוויי יצא לדרך במאי 2008, כולל קבוצת ביקורת וסמיות כפולה, בהשתתפות 40 עד 50 חולים. תוצאות ביניים על מדגם של 27 חולים הצביעו על שיפור מובהק במדדים מוטוריים מסויימים - אך המדגם קטן ולא מאפשר הסקת מסקנות. הניסוי נמשך במטרה למצוא את נקודות הגירוי ואת הפרמטרים שיובילו לתוצאות אופטימליות. רק בתום ניסוי זה ניתן יהיה לאבחן את סוג הטיפול בעל הסיכוי הטוב ביותר להצלחה, ולהתחיל ניסוי חדש.

תסמונות הקשת האוטיסטית: תסמונות הקשת האוטיסטית הן סדרה של תופעות הנעות בין אוטיזם קלאסי לתסמונת אספרגר ולליקויי תקשורת ושפה. ניסוי של החברה שנפתח בינואר 2009 באוסטרליה צפוי לכלול 20 עד 42 איש. תוצאות ביניים עוד לא התקבלו, אך בריינסוויי דיווחה כי האשה הראשונה שסיימה את הטיפול הציגה שיפור ניכר במספר מדדים.

תוצאות קריטיות

ההתקדמות המהותית ביותר שהשיגה בריינסוויי בניסוייה עד עתה נרשמה בטיפול בדיכאון, ובתום הניסוי הנוכחי, שתוצאותיו צפויות להתקבל ב־2011, מקווה החברה לקבל אישור מה־FDA לטיפול. הניסויים הקודמים שערכה בריינסוויי בטיפול בדיכאון לא מספקים מידע בנוגע לסיכויי הצלחת הניסוי הנוכחי, כיוון שהם לא כללו קבוצת ביקורת.

תוצאות הניסויים שעורכת בריינסוויי כעת בטיפול בהפרעה דו־קוטבית ובתסמונת פוסט־טראומטית הן מהותיות עבור החברה, כיוון שהם הניסויים הראשונים בהיקף סביר המכילים קבוצת ביקורת וסמיות כפולה. אמנם אישור המוצר לשיווק בהתוויות אלו רחוק, ויידרש ניסוי רב־מרכזי, אך חשיבותם של הניסויים הנוכחיים הנה באיתות הרציני הראשון שהם עשויים לספק על יעילות הטיפול בדו־קוטביות ובפוסט־טראומה.

ההתוויה של הטיפול ב־Deep TMS במחלות האלצהיימר, פרקינסון ואוטיזם יומרנית עוד יותר, שכן למחלות אלו טרם נמצא טיפול כלשהו היעיל אפילו בהאטתן. הניסויים של בריינסוויי בהתוויות אלו הם ראשוניים ביותר. בריינסוויי בוחנת התוויות נוספות לשימוש ב־Deep TMS, אך השפעתן על מחיר המניה השנה צפויה להיות נמוכה יותר.

בקופת החברה כעת 25 מיליון שקל ובמהלך השנה צפויים להתקבל עוד 45 מיליון שקל שינבעו ממימוש אופציות של החברה המצויות כעת עמוק בכסף. נזילות זו צפויה להספיק לפעילות החברה בשנתיים הקרובות, אך הניסוי הרב־מרכזי בטיפול בדיכאון הוא המפתח שיבהיר האם לחלום יש פוטנציאל - או שידעך כפי שקרה בחברות ביומד רבות.

הכותב הוא כלכלן בחברת הייטק

תגיות

4 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

4.
יש להם פטנט מה- NIH שלא יוותר בקלות על התמלוגים.
השיווק יעשה ע"י חברת ענק שתנמה אותם, או תקח את זכויות השיווק ותשלם אחוז גדול מהמכירות כתמלוגים. הניסוי הראשון בדיכאון היה עם 2 סוגים של מגנטים אבל רק סוג אחד עבד, כך שה בעצם ניסוי מבוקר - על קבוצה קטנה - אבל עדיין מבוקר. הצלחות באלצהיימר ואספרגר קשה להאמין שהן בגלל אפשק פלצבו.
משקיע  |  20.03.10
2.
למגיב הקודם
ואולי אין סיבה ? ואולי אין סיבה שכרומטיס נמכרה ב2 מיליארד $ ? שאמבלייז ב 400 מיליון $ ? שגילת, טאוור ורבות אחרות נסחרו במחירי שמים וקרסו ? באשר לפוטנציאל - מה לגבי תחרות אפשרית, ברגע שיצליחו? למה שלא יקומו מתחרים? אין בדיוק יגנו על הפטנט, עם איזה משאבים ? עם איזה כסף יקימו מערך שיווק ? זה גם חתיכת אופרציה.
הארי  |  18.03.10
1.
עצם זה שהחברה הצליחה עד כה בכל הניסויים למגוון רחב של מחלות זה לא "אינדיקציה רצינית"?
אז אולי כדאי להשקיע בחברה כשתיסחר במיליארד דולר? אולי רק אחרי שתקבל אישור FDA בלפחות 3 מחלות שונות? האם אז זה יספק את מר טל טנא? ואולי יש סיבה לכך שהחברה נסחרת בחצי מיליארד שקל? ואולי זה לא כ"כ טריוואילי להגיע להצלחות בניסויים ראשוניים במחלות כמו דיכאון, מאניה דיפרסיה, PTSD, פרקינסון, אלצהיימר וכו'? אולי יש לא מעט משקיעים שמעריכים שהחברה תצליח לקבל FDA לדיכאון, בייחוד אחרי שהחברה האמריקאית שהוזכרה בכתבה הצליחה בניסוי מבוקר כפול סמיות וקיבלה אישור FDA - והטיפול שלה לא יעיל יותר מזה של בריינסוויי (וסיכוי סביר שגם פחות). לא ברור על מה בדיוק הכתב מתלונן, נראה שהמטרה שלו הייתה לכתוב את הטור רק כדי לצאת נגד הזרם ולמעשה הוא לא מחדש כלום. על כל חברת ביומד בתחילת הדרך אפשר להזכיר את יחסי הסיכוי סיכון והסיכונים באמת הוזכרו בהרחבה אבל שום מילה על הפוטנציאל? על גודל השוק? על פריצת דרך אפשרית לפחות באחת המחלות?
קסדה בראש טוב  |  17.03.10