סיכום השבוע בעולם הטכנולוגיה: הסינים מראים לגוגל מי הבוס

המריבה בין גוגל וסין קיבלה השבוע תפנית מעניינת; הממשל הסיני מראה לגוגל (ולמשרד החוץ האמריקאי) מי הבוס, תוקף את גוגל ומזהיר את החברה ואת שותפותיה הסיניות שלא יוכלו לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה: אם גוגל תפר את החוק ותפסיק לצנזר את תוצאות החיפוש, מי שישלם את המחיר יהיו עובדיה הסיניים. אבל האזהרה הזו אינה בעייתית רק ברמה האנושית - עשרות האתרים והחברות שעובדים עם גוגל בסין תובעים ממנה הבהרות ופיצויים, שיאפשרו להם להתגבר על הנזקים שגרמה להם ההצהרה שלה.

ב-SAI מעלים את ההשערה שגוגל מנסה לגרום לכך שהממשל הסיני יגרש אותה ובכך יאפשר לה להשיב מעט מכבודה האבוד, ויספק לה תירוץ למשקיעים המאוכזבים והשותפים הזועמים. פוליטית, ציבורית ועסקית גוגל יוצאת מהקרב כשידה על התחתונה. ולאף אחד מהצדדים לא משנה שהמשתמשים ותעשיית האינטרנט והתקשורת הסינית יפסידו יותר מכולם, העיקר שהממשל הסיני ניצח את המערב.

אבל גוגל נלחמת לא רק בחזית המזרחית - יש לה אויבת אחת נחושה גם בבית, אפל שמה. בניו יורק טיימס מתחקים אחר הסיבות להתערערות הדרמטית במערכת היחסים בין שתי החברות, שעד לבוא האנדרואיד היו שותפות קרובות ואוהבות, ומסבירים שלא מדובר פה רק בוויכוח אידאולוגי או עיסקי - זה לגמרי אישי.

בניגוד לאפל, שבוחרת במלחמה משפטית, בגוגל הולכים על יחסי ציבור. החברה גייסה לשורותיה את טים בריי, אחד ממפתחי שפת XML, שעזב את Sun לטובת תפקיד בכיר בחטיבת אנדרואיד. הצעד הראשון שלו היה לפרסם פוסט שטנה נגד אפל בכלל והאייפון בפרט. ב-VentureBeat חושפים את החוטים שמפעילים את הבובה.

עדות לכך שלאפל אין מה לחשוש עד כדי כך, הם נתוני המכירות המאכזבים של נקסוס 1. בניגוד לאנדרואיד הפופולרית, הטלפון הסלולרי שפותח על ידי HTC עבור גוגל (ומהווה את העילה לתביעת הפטנטים שהגישה אפל לפני כמה שבועות), לא ממש שובר קופות: חודשיים לאחר השקתו נמכרו רק 135,000 יחידות שלו, בהשוואה למיליון מכשירי אייפון שנמכרו בטווח הזמן הזה. עם זאת, ב-cnet מסבירים מדוע מוקדם מדי - ואפילו מיותר - להכריז על הסלולרי של גוגל ככישלון; המטרה שלה אחרת לגמרי.

האנליסט רוב אנדרלה סבור שאריק שמידט, המנכ"ל הנצחי של גוגל, גורם לה נזקים וצריך לפרוש.

וכדי לסגור את פרק הצנזורה, נזכיר את הדו"ח השנתי של ארגון "עיתונאים ללא גבולות", שמגלה כי 120 בלוגרים ועיתונאים ברחבי העולם אסורים בגין התבטאויותיהם, רובם (72) בסין. מי עוד ברשימה? בורמה, ערב הסעודית, צפון קוריאה, מצרים, קובה, איראן, אוזבקיסטן וסוריה. נשיא ונצואלה, הוגו צ'אבז, כנראה מקנא; השבוע הוא קרא לפקח על האינטרנט. וישראל? עדיין בחוץ, אבל זה כנראה זמני.

ספר אלקטרוני או טאבלט?

וחזרה לאפל. בסוף השבוע החלה החברה לקבל הזמנות מוקדמות לאייפד, ששיווקו יחל באפריל. למרות ההתלהבות הראשונית (25,000 יחידות בשעה), קצב ההזמנות הואט במהרה ועמד על כאלף יחידות בשעה בלבד. כנראה שעדת המעריצים לא השתכנעה מהטור של פארחד מאנג'ו ב-Slate, שמנסה לשכנע את קוראיו לרכוש את האייפד ומיד.

אבל האייפד לא לבד, 40 טאבלטים מתחרים צפויים לצאת השנה לשוק, וניצן סדן מסכם ב-ynet את ההבדלים בינם לבין ניידי הלוח המוכרים משנים עברו.

אם אתם מתכננים להשתמש בטאבלט על תקן ספר אלקטרוני (ואין לכם בעיה עם היעדר תכנים בעברית), לעיתונאי הטכנולוגיה וולט מוסברג יש כמה עצות לבחירת המכשיר המתאים, וב-Wired ממליצים על 10 ספרים אלקטרוניים/טאבלטים במקום האייפד. בינתיים, קוראי העברית יכולים להתחיל לחסוך לקראת הקורא שישווקו ניופאן, סטימצקי וידיעות אחרונות, ויאפשר לרכוש מאות כותרים של הוצאות בולטות בישראל.

קרייג מוד, סופר, מעצב, מו"ל ומפתח, כתב פוסט מעניין למדי על ספרים בעידן האייפד.

אבל אולי כדאי שמישהו יקדיש מחשבה לדיון על אודות הספרים האלקטרוניים - המכשירים עצמם; מסתבר שרבים מהמדרגים והמבקרים באמזון ובאייטיונז מייחסים חשיבות רבה לפורמט ולאריזה, לפעמים יותר מאשר לתוכן הספר/סרט/יישום עצמו.

בפינצטה

בכנס המפתחים השנתי שלה חשפה מיקרוסופט פרטים נוספים ומאכזבים על מערכת ההפעלה הסלולרית החדשה שלה, Windows Phone 7, וכן שיחררה גרסת הדגמה מוקדמת של אינטרנט אקספלורר למפתחים. ג'פרי זלדמן אינו מתרשם.

ואפרופו כנסים, אם לא פקדתם את כנס המאגניבים SXSW תוכלו להשלים פערים באמצעות האתר.

עידו הרטוגזון כותב על האפשרויות והסכנות של טשטוש הגבולות בין מציאות למשחק.

האם הממשקים הממוחשבים בסרטי הקולנוע אכן מרמזים כיצד ייראו ויפעלו הגאדג'טים העתידיים?

הבעיה עם אתרי חתונות היא הדמיון הרב שלהם לרשתות חברתיות: הצפת מידע, נרקיסיזם צרוף ושעמום.

אנשי Motherboard ערכו ראיון עם ג'רון לנייר המותקף.

דיוויד גלרנטר, פרופ' למדעי המחשב, משתמש בבמה של Edge כדי לקרוא לעולם להתחיל לחשוב לעומק על האינטרנט. ניק קאר חושב שהחזון שהוא מציע נאיבי מדי.