אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הרווח הנקי שגרפו החברות בוויסקונסין: 55 מיליון שקל צילום: ערן יופי כהן

הרווח הנקי שגרפו החברות בוויסקונסין: 55 מיליון שקל

בעוד כחודש תחזור הכנסת מהפגרה, ואיתה יחזרו גם הלחצים לאישור הפריסה הארצית לתוכנית אורות לתעסוקה, אך הפעם הם צפויים להגיע מרה"מ בנימין נתניהו. המדינה השקיעה בתוכנית כ־500 מיליון שקל בארבע השנים האחרונות

21.03.2010, 07:00 | מיקי פלד

מרוויחות ממובטלים: ארבע החברות המפעילות את תוכנית אורות לתעסוקה (או בשמה המוכר יותר: תוכנית ויסקונסין) רשמו יחד רווח נקי של 55 מיליון שקל בארבע שנות התוכנית - כ־11% מההכנסות שלהן, כך עולה מבדיקת "כלכליסט". לשם השוואה, דנאל, אחת מחברות כוח האדם הגדולות במשק, רשמה ב־2008 שיעור רווח נקי של כ־2% מההכנסות. הרווח עמד על 2.11 מיליון שקל.

הרחבת תוכנית ויסקונסין עושים עלינו ניסויים פרטיים הרחבת התוכנית בבת אחת, ללא לימוד מעמיק מהניסיון, עלולה לשלול עוד יותר את זכויותיהם של המובטלים הכרוניים אביה ספיבק, 3 תגובותלכתבה המלאה

תוכנית אורות לתעסוקה נועדה להכשיר מקבלי הבטחת הכנסה לחזרה אל שוק העבודה. המדינה שכרה ארבע חברות פרטיות שמחליפות את שירות התעסוקה. המובטלים מתחייבים להגיע לתוכנית אישית בת כ־30 שעות בשבוע שבמהלכה הם אמורים לקבל כלים למציאת עבודה. החברות שמשתתפות בתוכנית הן אמין שפועלת בירושלים ונמצאת בבעלות A4E הבריטית ואמן (חברה בבעלות אמנת שבשליטת אברהם אסף, אילן שחם ושמואל בר־אור); חברת אג'נס ישראל הפועלת באזור חדרה־נתניה ונמצאת בבעלות תאגיד Agens Holding BV ההולנדי ו"יעוד משאבי אנוש בע"מ" הישראלית; חברת פתרונות תעסוקה ישראל שפועלת באזור אשקלון ונמצאת בבעלות מקסימוס (MAXIMUS) האמריקאית ו־ORS הישראלית (בשליטת דורון סבג) ואגם מהל"ב שפועלת באזור נצרת ונמצאת בבעלות חברת מרטנס-הופמן הישראלית ו־Tinguely ההולנדית.

התוכנית היתה אמורה להתרחב השנה לכל חלקי הארץ, אולם התנגדות ועדת העבודה בראשות ח"כ חיים כץ (ליכוד) דחתה את ביצוע הפריסה. בינתיים, כך על פי הערכות המתנגדים השונים, היחיד שיכול להניע בחזרה את תוכנית ההרחבה הוא ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהיה בין הדוחפים להחלתה בעת כהונתו כשר האוצר.

כיום לחברות יש רישיון לפעול עד סוף אפריל. התרחיש הסביר הוא שנתניהו, בשיתוף שר התמ"ת בנימין בן אליעזר, יבקש בתחילת מושב הקיץ של הכנסת בסוף אפריל להאריך את הרישיון בכמה חודשים נוספים, כשבזמן הזה תדון שוב הוועדה בפריסה הארצית. במקביל, בתמ"ת מעוניינים לנצל את ההארכה הנוספת כדי לחזק את החברות הפעילות, באמצעות הרחבת הפריסה הגיאוגרפית שלהן. כך חברת פתרונות תעסוקה ישראל אמורה לקבל לידיה את קריית גת החל מ־1 במאי, חברת אג'נס ישראל תקבל את בנימינה ופורדיס וחברת אגם מהל"ב תקבל את משהד וכפר קנא. אמין לא תקבל יישובים נוספים.

הפגנה נגד תוכנית ויסקונסין, צילום: אלכס קולומויסקי הפגנה נגד תוכנית ויסקונסין | צילום: אלכס קולומויסקי הפגנה נגד תוכנית ויסקונסין, צילום: אלכס קולומויסקי

 

בונוס על חיסכון בקצבאות

 

על פי משרד התמ"ת, השקעת המדינה מאז אוגוסט 2007 עמדה על 200 מיליון שקל, ובשנים 2005–2007 השקיעה המדינה כ־300 מיליון שקל. ההבדל הגדול בין התקופות הוא בשינוי המודל הכלכלי של החברות מתשלום על חיסכון בתשלום קצבאות מצד המדינה לרווחים שנובעים מבונוס על השמת עובדים. שליש מהתקציב, כלומר כ־166 מיליון שקל, הופנה להחזרי הוצאות לחברות המפעילות על "הסרת חסמים" - מימון מעונות לילדים, הסעות לעבודה, מענקי התמדה וכדומה. כ־57%, כלומר כ־285 מיליון שקל, הועברו לחברות בגין שכירת משרדים, מימון הכשרות ועוד. דו"ח מכון ברוקדייל, שנשכר על ידי המדינה ללוות את התוכנית, מגלה שעלות הטיפול הממוצעת במשתתף לאורך כל ארבע השנים עמדה על כ־13.5 אלף שקל, וכי עלות ההשמה הממוצעת עמדה על כ־28 אלף שקל.

מדיווחי החברות עולה כי במהלך שנות פעילות התוכנית כ־18 משתתפים מתוך 37 אלף הושמו בעבודה ששיפרה את מצבם הכלכלי, כלומר כ־48% מהם, אולם יש לציין כי על פי ניתוח של כמה ארגונים חברתיים, ובהם האגודה לזכויות האזרח, שיעור ההשמות עומד על כ־28%, ובחלק מהמקרים מדובר בעבודות זמניות בשכר נמוך.

חישוב על פי נתוני המינהלת מראה שרווחי החברות המפעילות עמד על כ־3,000 שקל לעובד שהושם בעבודה. על פי משרד התמ"ת, התוכנית הצליחה להקטין בארבע השנים האחרונות גמלאות של מקבלי הבטחת הכנסה בכ־500 מיליון שקל, כלומר נוצר איזון בין ההשקעה לחיסכון. מכון ברוקדייל קובע כי התוכנית שיפרה את ממוצע ההכנסה של משקי הבית המשתתפים בתוכנית בכ־1,000 שקל לחודש.

"התנהלות דורסנית"

 

המתנגדים לתוכנית טוענים שהפרטת שירותי התעסוקה אינה מצדיקה את התוצאה. "נתוני הרווחים של החברות הם רק חלק מהתמונה", נמסר מטעם עו"ד אשרת מימון מהאגודה לזכויות האזרח, וניצן תנעמי מ"שומרי משפט – רבנים למען זכויות האדם". "עלות השמת דורש עבודה במסגרת תוכנית ויסקונסין היא פי 14 בממוצע בהשוואה לעלות ההשמה דרך שירות התעסוקה. פרט לכך, במכון ברוקדייל מצאו כי התנאים הדרקוניים של התוכנית הובילו לכך ש־18% מהמשתתפים נותרו ללא כל מקור קיום.".

מנגד, במשרד התמ"ת טוענים שלתוכנית אולי יש חסרונות, אך היא נחוצה. "אין ספק שיש מה לשפר", טוען מנכ"ל משרד התמ"ת שרון קדמי. "לפני כמה ימים נקטנו צעד חריג כאשר קנסנו באופן חמור את אחת המפעילות, ואף נתנו לה התרעה בפני ביטול ההסכם. האם זהו צעד שעושה מדינה שרק רוצה את טובת בעלי ההון? ומה המתנגדים מציעים? מדוע הם אינם רואים שזו אחת הפעמים היחידות שבהן המדינה משקיעה הון עתק במתן חכה לשכבות החלשות, ולא במתן דגים?"

תגיות

3 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

3.
לשלוח לנו חכה שהיא שלילת קצבאות זה לא עזרה זה הרע במיעוטו כי כשאין כסף אי אפשר להתקדם
ואין כסךף אז גם לראיון עבודה לנסוע אין כסף בלי כסף אדם כבול בביתו בלי לזוז ושלילת קצבאות חודשיים רצוף מביאה אדם לידי ייאוש וחוסר אונים נגד המצב שהוא נימצא בו " מחוסר עבודה", אז מה עזרה בויסקונסין שלילה של קצבה קטנה שאמורה לעזור לאדם לטמרן כל החודש ובאמת שימצא לעצמו עבודה הם לא עוזרים כלל רק רע ורע ושוב נוראה התוכנית , חייבים לסגור אותה
שולית , אשקלון  |  10.04.10
2.
עבדים כמכונות נוסח AGENS !!!
1.בטרם הפניית אנשים לעבודה כזו/אחרת דואגת חברת AGENS להזהיר את ציבור המובטלים לבל יעז להגיד/להראות למעסיק את מוגבלותו-הרפואית . 2.מובטל שהעז להגיד/להראות למעסיק מוגבלותו-הרפואית - מיד מוחזר ל-AGENS . 3.בעוד שלמובטל נרשם:"לא מתאים" . 4.ל-AGENS המעסיק מדווח שאותו אדם: א)"לא הראה נכונות ורצון" . ב)"לא עבד כמכונה" . 5.כמובן שהמעסיק גם מתקשר בטענות ל-AGENS:"הבטחתם לי שאני מקבל מכונות,מה פתאום אתם שולחים לי אנשים חולים/מוגבלים" ??? 6.מיותר-לציין,שחברת AGENS מזהירה את המובטל לבל יעז להגיד/להראות למעסיק נוסף את מוגבלותו-הרפואית,אחרת יירשם לו סירוב !!! 7.לשיטת AGENS כל המובטלים מכונות ואפילו החולים אינם אלא מתחזים ובעצם מדובר בסוסי-עבודה . 8.עובדה שבהוראת המנכ"ל יצאה הוראה ליועצים ודרכם לציבור המובטלים שבימים א'-ה' בבקרים אין לציבור המובטלים מה לחפש אצל הרופא-משפחה/מקצועי,אלא רק אחה"צ/שישי - אני חוזר ומדגיש הוראת מנכ"ל !!! 9.בברכה .
ליבוביץ' ליאור , חדרה  |  22.03.10
1.
משרד התמ"ת מתעלם מקושיה מסויימת
כמה שנים דורש עבודה מוגבל, שהחברות המפעילות לא מצליחות לשלבו בעבודה מתאימה, צריך ללכת כל יום לתוכנית? 5 שנים? 10 שנים? 20 שנה? לא כל דורש עבודה יכול לעבוד בניקיון או בסבלות, קיימים אנשים עם בעיות בריאותיות שלא מאפשרות להם לעבוד בכך. תיקון מהותי צריך להיות איזושהי מגבלת זמן שהות טיפולית בתוכנית, שמעבר אליה דורש העבודה עובר אוטומטית (ללא בקשה מצידו או החלטה מצד ועדה מקצועית) להתייצב פעם בחודש לצמיתות או חוזר לטיפולו של שירות התעסוקה (אם בכלל לישכות התעסוקה יהיו קיימות בעתיד). מתווה אילוצי שבו אדם ,שלא מצליחים להשים אותו בעבודה, נדרש להתייצב יום יום לשבת בחוסר מעש בכיתה תחת איום על ביטחון תזונתי הוא מתווה נוראי ובלתי אנושי. אין להאשים מובטלים מוגבלים בכך שנולדו עם בעיות רפואיות או נקלעו לאסון טראגי כתאונות דרכים (לא כל הנכים בביטוח לאומי מקבלים קיצבת נכות מלאה. חלק מהנכים מקבלים קיצבת נכות חלקית).
21.03.10