הלו, במה להשקיע?

"מה לעשות עם הכסף שלי?" נהפכה לאחת השאלות הנפוצות ביותר שהישראלים שואלים בשנה וחצי האחרונות. בסביבת ריבית נמוכה, כשהפיקדונות המסורתיים בבנקים נותנים תשואה נמוכה, גובר הפיתוי להיכנס לשוק ההון. "ומה יקרה אם הבורסה מיצתה את העליות? הרי עדיף לשאול את השאלה 'מה לעשות עם הכסף?' מאשר את השאלה 'איפה הכסף?'" מתלבטים המשקיעים הפוטנציאליים.

במרכז ייעוץ ההשקעות הטלפוני של בנק מזרחי טפחות, שהוקם לפני כשנתיים, מתמודדים עם השאלות האלה מדי יום. 60 העובדים במוקד עונים לכ־3,000 שיחות בממוצע ביום, שעשויות לתת מושג מה מטריד את המשקיע הישראלי המצוי. "התפיסה שלנו היא שייעוץ השקעות הוא לא מוצר לעשירים בלבד", אומר ל"כלכליסט" אורי יוניסי, מנהל המוקד הארצי בבנק. לדבריו, כ־30 אלף לקוחות נעזרים במוקד ייעוץ ההשקעות הטלפוני על בסיס קבוע.

לדברי יוניסי, "האסטרטגיה הקמעונאית של הבנק קובעת שאנחנו רוצים לפגוש את הלקוחות בכל הערוצים - גם בתחום ההשקעות. לא מדובר כאן בשירות לבעלי הון, אלא ללקוחות הקמעונאיים הרגילים, שיש להם סכום כסף כלשהו והם רוצים להבין מה כדאי להם לעשות איתו: מפיקדונות וחסכונות ועד ניירות ערך, קרנות נאמנות ומכשירים פיננסיים שונים. זה הייחוד של המוקד שלנו".

אוהב או שונא סיכון?

הלקוחות נעזרים בשירותי הייעוץ שמציע מרכז ההשקעות לאחר שחתמו על טופס ייעוץ באחד מסניפי הבנק. באותה הזדמנות מתבצע גם בירור "תיאבון הסיכון" של הלקוח - היכן הוא ממוקם בין שני הקצוות: אוהב סיכון ושונא סיכון. יוניסי מספר כי במרכז ההשקעות של מזרחי טפחות בנו מעין "אוניברסיטה" של שוק ההון. למוקד ההשקעות מגיעים סטודנטים, שעוברים הכשרה בסיסית במקביל ללימודיהם לקראת מבחני הייעוץ של רשות ניירות ערך. לאחר שעברו את המבחנים, הסטודנטים מתמחים במוקד ולאחר מכן נהפכים ליועצים לכל דבר. במוקד עובדים 17 יועצי השקעות, 5 מתמחים ו־38 סטודנטים.

מרכז הייעוץ של מזרחי טפחות. "3,000 שיחות ביום" | צילום: אוראל כהן

"כ־35% מעבודת המוקד הטלפוני היא במתן שירותי ייעוץ השקעות, ומובן שרק יועצי ההשקעות המוסמכים העובדים במוקד רשאים לייעץ. כ־65% מהעבודה היא בביצוע פעולות על פי בקשת הלקוחות ומתן מידע - אלו פעולות שאינן דורשות ייעוץ ובהן משתלבים הסטודנטים, לצד הכשרתם", אומרת מנהלת מרכז ההשקעות לאה רוזנטל.

"כשיועץ במרכז ההשקעות עונה לשיחת טלפון, הדבר הראשון שהוא רואה לנגד עיניו על צג המחשב הוא את פרופיל הסיכון של הלקוח", אומר מיקי דהן שעובד כראש צוות במרכז ההשקעות. "החלק החשוב ביותר של שיחת הייעוץ הוא בירור צורכי הלקוח: לאיזו מטרה הוא מבקש להשקיע את הכסף? עד כמה חשובה לו נזילות? האם הוא מבין את בקשות ההשקעה שלו בהתייחס להעדפות הסיכון שלו? שיחה כזו מבהירה ללקוח את הצרכים שלו וכך הוא מבין, לעתים, שהעדפות ההשקעה המקוריות שלו לא היו נכונות".

אז מה רוצה המשקיע הישראלי המצוי? יגאל להב, המשמש מנחה מקצועי במרכז ההשקעות, מציין כי "כיום המומחים רואים את השוק בצורת 'שורש': במשבר הגדול של 2008 ראינו ירידה משמעותית, ב־2009 חווינו עלייה תלולה בשוקי ההון וכרגע השוק יציב. התשואות הפנומנליות של 2009 לא יחזרו השנה. לצד החזקת כספים בפיקדונות בנקאיים, הציבור הרחב משקיע היום בעיקר בקרנות שמשקיעות באיגרות חוב ממשלתיות".

עם זאת, לדבריו, "בגלל רמת הריבית הנמוכה במשק יש נטייה לחפש הזדמנויות השקעה בקרנות שמשקיעות באיגרות חוב קונצרניות. כדי להשיג תשואה טובה ולא להסתכן יותר מדי, יש חשיבות רבה בבחירה נכונה של מניות ואיגרות חוב".

"למתן את ההתלהבות"

מאז תחילת 2009, אז דווח על מאגר הגז הטבעי שנמצא בקידוח "תמר 1", עלה קרנן של חברות חיפושי הגז והנפט הישראליות. "אנשים מתקשרים ושואלים בהתלהבות על 'גבעות', 'ישראמקו' ועוד חברות חיפוש אנרגיה - גם אם הם לא ממש מבינים בתחום. אנחנו מנסים למתן את ההתלהבות ומקפידים להסביר ללקוחות, בעיקר ללקוחות שמסווגים כבעלי פרופיל סיכון נמוך, כי לא מדובר בהשקעה סולידית", מוסיף דהן.

במרכז ההשקעות מזהים נטייה נוספת של המשקיע המצוי: להשקיע, יותר ויותר, בשוקי חו"ל. לדברי להב, "שוקי ההון הגלובליים, בייחוד השווקים המתעוררים, נמצאים על המפה של המשקיעים הישראלים. תעודות הסל שהשקיעו בסין ובברזיל פתחו את הדלת לעולם הזה. עוד ועוד לקוחות בודקים, מדי יום, מה עשה מדד בווספה (מדד בורסת סאו פאולו הברזילאית — ת"ז). בשנים הקרובות ההתעניינות בברזיל תלך ותגבר, בייחוד עקב העובדה שהמונדיאל והאולימפיאדה יתקיימו בריו דה ז'נרו בשנים 2014 ו־2016".