"לימוד שפה זה קודם כל עניין של ביטחון עצמי"

"מרבית האנשים בעולם המערבי לומדים שפה שנייה בבית הספר היסודי ובתיכון, ולומדים לעומק חוקי דקדוק ואוצר מילים, אבל הם לא רוכשים את היכולת לדבר את השפה. זו גם הסיבה שאנחנו מכוונים בעיקר לאנשים שמרגישים שמחסום השפה מונע מהם לפתח את הקריירה המקצועית שלהם, לא רק להרחיב את ההשכלה שלהם". את הדברים האלה אומר מארק האריס, עד לאחרונה נשיא חברת לימודי השפה הגדולה והוותיקה בעולם, ברליץ, באירופה ובמזרח התיכון.

תוכניות הלימוד שלכם אינן זולות. מרבית הלקוחות משלמים בכוחות עצמם או נשלחים מטעם העבודה?

"על בסיס גלובלי, 50%–65% מהתלמידים שלנו ברחבי העולם מקבלים מימון מחברה או ממוסד כלשהו ששולח אותם ללמוד לדבר שפה זרה. במקרים רבים הממשלה היא גורם מממן. בישראל המצב שונה: השוק שלנו כאן מבוסס לא על לקוחות מוסדיים, אלא על אנשים פרטיים שמשלמים מכיסם כדי לשפר את האנגלית שלהם, אם לצורך לימודים בחו"ל ואם כדי לשפר את העבודה מול לקוחות מעבר לים. הישראלי לומד אנגלית במערכת החינוך הרבה מאוד שנים, אבל תוכנית הלימודים כמעט לא מתרגלת שיחה באנגלית. כשאדם מגיע למצב שבו הוא או היא רוצים לדבר בשפה הזאת, הוא צריך תרגול מסוג אחר. זו לא רק היכולת לדבר בבהירות, זה קודם כל עניין של ביטחון עצמי: היכולת להעביר פרזנטציה למשקיע בחו"ל או להיות מסוגל למכור מוצר באנגלית".

מרבית הגופים המוסדיים נאלצו לעבור קיצוצים על רקע המשבר הכלכלי. איך זה השפיע על ההכנסות של ברליץ?

"במהלך 2009 ההכנסות שלנו באירופה ירדו בערך ב־7% לעומת השנה הקודמת. אין ספק, תעשיית הפיננסים, שהיתה במשך שנים לקוח טוב מאוד שלנו, נפגעה קשות. ואולם, אנחנו רואים במקביל עסקים בגודל בינוני שמכפילים את המאמצים שלהם להגדיל את היצוא מחוץ לגבולות האיחוד. היום, יותר מתמיד, הם מחפשים שווקים חדשים. זה דורש מהם לא רק לשפר את כישורי השפה, אלא במקרים רבים גם לתרגל איך מגשרים על פערים תרבותיים.

"זה נכון בייחוד בכל הקשור לעשיית עסקים עם מדינות המזרח הרחוק: כדי לנהל משא ומתן מוצלח עם בעל מפעל בסין לא מספיק לדעת מנדרינית, חייבים גם לדעת את הניואנסים התרבותיים, שעשויים להיות מאוד שונים מהמקובל במדינות המערב".