עובר ולא שב: השינויים בחוזה לפתיחת חשבון בנק

לאחר כעשר שנות מאבק משפטי הכריע לאחרונה בית המשפט העליון כי שורת סעיפים בחוזים לפתיחת חשבון עובר ושב בבנק לאומי יבוטלו מכיוון שהם מקפחים את הצרכנים. לפי לוח הזמנים שנקבע, החל מ־16 באפריל בנק לאומי יהיה מחויב לשנות את החוזים הללו. עבור יתר הבנקים לא נקבע תאריך מחייב לאימוץ השינויים אולם מכיוון שמדובר בפסיקה של העליון, גם הם יהיו מחויבים ליישם שינויים אלה. לקוח שיחתום על חוזה מול אחד הבנקים האחרים ויגלה ששינויים אלה לא יושמו בחוזה, רשאי לדרוש מהבנק לבצע את השינויים הללו ואם יסרב הבנק יוכל הלקוח לפנות לבנק ישראל או לערכאות משפטיות.

הצרכנים יכולים להיות שבעי רצון מכמה שינויים שיוכנסו לחוזים, אולם באופן פרדוקסלי דווקא ביטול סעיפים מקפחים יפחית משמעותית את האפשרות לתבוע את הבנקים מכיוון שבעיית הקיפוח באה לכאורה על פתרונה."כלכליסט" בדק אילו שינויים צפויים להתחולל בחוזה של החשבון הנפוץ ביותר במערכת הבנקאית.

איור: רחלי שלו

האותיות הקטנות - תבוטל ההסכמה הכללית

המצב היום: לצד ההסכם עצמו הלקוח חותם על מכתב לבנק בו הוא מאשר שהוא קרא את ההסכם ומאשר אותו.

השינוי: הבנק לא יוכל יותר להסתמך על המשפט "אנו מאשרים כי קראנו את התנאים הכלליים". עם זאת המשפט העליון לא קבע שיש להסיר את המשפט לחלוטין מהחוזה.

המשמעות המעשית: "אם לקוח ינסה להוכיח שהפילו אותו בסעיף אזוטרי שקבור בין השורות ומנסים להלביש אותו עליו, דברים שהיו מקובלים בעבר, הבנק לא יכול לטעון שהוא קרא והסכים לכל דבר", אומר עו"ד אילן מוריאנו, מומחה במשפט מסחרי ותביעות בנקים.

לשים לב: אמנם הסעיף לא הוסר רשמית מהחוזה אולם העובדה שבית המשפט יודע שהלקוחות לא באמת קוראים את ההסכם תפריע בעתיד לבנקים להעלות טענות מהסוג של "אבל הוא קרא והסכים להכל".

איור: רחלי שלו

מסגרת האשראי - המסגרת תוקטן רק בליווי הסבר

המצב היום: בנקים יכולים לבטל או להפחית את מסגרת האשראי מכמה סיבות, ובסוף הסעיף שקובע זאת נכתב "והכל לפי שיקול דעתו של הבנק". כלומר הבנק לא צריך לספק הסברים להחלטתו להפחית את מסגרת האשראי.

השינוי: בית המשפט קבע שהמשפט "הכל לפי שיקול דעתו של הבנק", הוא בעייתי ולכן לא ייכלל בהסכם.

המשמעות המעשית: על לקוחות שהתייחסו להפחתת אשראי כגזירה משמיים (בעיקר לקוחות ועסקים קטנים) להבין שהבנק חייב לספק הסברים מדוע הוא נוקט בצעד זה.

לשים לב: הבנק עדיין נותר עם מרחב תמרון בהפחתת מסגרת אשראי אולם יהיה עליו להוכיח שערך בדיקה וחקירה ראויים בטרם החליט על הצעד. "מדובר בצעד חשוב ללקוחות", מסביר אסף ברם, ממשרד ברם, דחוח ושות' המתמחה בשוק ההון. לדבריו, "בזמן המשבר האחרון נתקלנו בהמון עסקים - גדולים וקטנים - שהבנקים חתכו להם באשראי באופן חד צדדי בלי הסברים, ולפעמים אפילו בלי הודעה ללקוח. מה שחשוב כאן זה המסר לבנק: אם אתם רוצים לפגוע במסגרת האשראי אתם חייבים להסביר את השיקולים שלכם".

איור: רחלי שלו

זיוף חתימה - הבנק לא יוכל לחייב את הלקוח

המצב היום: כל הוראה שמגיעה לבנק עם חתימה של הלקוח, או חתימה שדומה לזו של הלקוח, מחייבת את הלקוח גם אם מתברר שהחתימה זויפה. המקרה היחיד בו הבנק אמור לפצות הוא כשהלקוח הוכיח שהנזק נגרם בגלל רשלנות של הבנק, דבר שקשה מאוד להוכחה. כמו כן, כל פעולה שנרשמה בבנק ולא הוגש עליה ערעור בתוך 30 יום, היא סופית, והתיעוד בבנק מהווה "ראיה מכרעת" לכך שהלקוח ביקש לבצע את הפעולה ולכן יהיה קשה להוכיח אחרת בבית משפט.

השינוי: חתימה מזויפת על הוראה שמתקבלת במכשיר פקס בבנק כמוה כחתימה מזויפת על צ'ק, והיא לא יכולה לחייב את הלקוח. ספרי הבנק יפסיקו להוות ראיה מכרעת ויהפכו לראיה לכאורה, שניתן להוכיח שהיא לא נכונה.

המשמעות המעשית: הבנק לא יכול לטעון שהוא קיבל מהלקוח הוראה בפקס וביצע אותה, ולא מעניינו מה הנזק שנגרם. אם הבנק ביצע פעולה כלשהי בניגוד לרצון הלקוח ונגרם נזק - יהיה עליו לשאת בתוצאה. את ספרי הבנק (בהם מתועדות כל הפעולות) אפשר לתקוף בבית משפט ולטעון כי מה שנכתב בהם אינו מדויק.

לשים לב: "נתקלתי במקרים רבים בהם הבנק מייחס הוראות בחשבונות לפעולות 'טלפוניות' בלי שבאמת קרו. הבנק יכול להפוך פעולות שהלקוח לא ביצע לפעולות כשרות, ועד היום אם הלקוח לא בא לבנק בתלונה לפני שעברו 30 יום לא היה לו מה לעשות", אומר עו"ד ברם. לדבריו, "זהו אחד השינויים המשמעותיים".

איור: רחלי שלו

נזק ללקוח - הבנק אחראי גם כשאין לו שליטה

המצב היום: הבנק פטור מכל אחריות בגין כל נזק שנגרם ללקוחות כתוצאה מנסיבות שעליהן לבנק אין שליטה או כתוצאה משביתה של עובדי הבנק. החוזה קובע גם כי הלקוחות מסכימים שבכל מקרה שהבנק בכל זאת יהיה אחראי הוא יחזיר כספים ללקוחות רק על הנזק הישיר שנגרם להם, ולא על נזקים עקיפים.

השינוי: לסעיף שקובע את הפטור לבנק מתווסף המשפט ש"הבנק ינקוט בכל מאמץ סביר כדי לעמוד בהתחייבויותיו". פסק הדין מצמצם את הפטור שיש לבנק מנזקים שנגרמים עקב שביתה של עובדיו רק למצבים שבהם המפקח על הבנקים מכריז שהבנק הפסיק לתת שירותים בגלל שביתת עובדיו. צעד כזה הוא נדיר מאוד. יותר מכך, בית המשפט קבע שהסעיף שמקביל את אחריות הבנק רק לנזקים ישירים של הלקוחות מתבטל, והוא יהיה אחראי לכל נזק שניתן היה לצפות אותו.

המשמעות המעשית: כל נזק שנגרם ללקוח בגלל פעולה שהבנק היה אחראי עליה יכול לפתוח פתח לתביעה נגד הבנק.

לשים לב: "אם למשל אני נותן הוראה לבנק להעביר כסף לחשבון שלי בחו"ל והבנק לא מבצע את ההוראה, או מבצע אותה בצורה לא נכונה, הנזק הישיר יכול להיות כמה אגורות בלבד (עלות הפעולה שלא התבצעה), אבל הנזק העקיף יכול להיות שהפסדתי עסקה במיליוני דולרים", מסביר עו"ד מוריאנו. על פניו הדבר פותח אפשרות לתביעות גדולות נגד הבנק, ואם במסגרת התביעה הלקוח יוכיח שהבנק היה צריך לצפות את הנזק הוא גם יוכל לזכות בה. החיסרון - הבנק כבר הזהיר שבעקבות שינוי זה הוא עלול לייקר חלק מהעמלות שלו.