אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ציונות מולקולרית צילום: עמית שעל

ציונות מולקולרית

ד"ר סיימון ברק מאוניברסיטת בן-גוריון שחוקר התאמת גידולים לחיים במדבר, רוצה להפוך את הנגב לאזור חקלאי פורה

28.03.2010, 11:19 | כתב כלכליסט

ד"ר סיימון ברק, אוניברסיטת בן־גוריון

גיל: 44

מצב משפחתי: נשוי + 2

מקום מגורים: שדה בוקר

תחום: ביולוגיה מולקולרית

המחקר: התאמת גידולים לחיים במדבר

השכלה: תואר ראשון בחקלאות באוניברסיטת נוטינגהם. תואר שלישי בביולוגיה מולקולרית של הצמח באוניברסיטת בן־גוריון. פוסט־דוקטורט ב־UCLA

פרסים ומענקי מחקר: מענק בסכום של 200 אלף דולר מהקרן הישראלית למדע (ISF), מענק מחקר גדול מטעם חברת Bayer CropScience, וכמה מענקים נוספים

"את המחקרים שלי אפשר לערוך בכל מעבדה בעולם", אומר הביולוג המולקולרי סיימון ברק, יליד אנגליה, בוגר אוניברסיטת נוטינגהם ובעבר חוקר באוניברסיטת UCLA האמריקאית. "אבל חשוב לי לעבוד כאן".

ב"כאן", ברק מתכוון לקמפוס שדה בוקר של אוניברסיטת בן־גוריון. הוא בחר במקום הזה בגלל קרבתו למושא מחקרו בשמונה השנים האחרונות - אדמת הנגב. ד"ר ברק מבקש להפוך את הנגב לאזור חקלאי פורה, ככל אדמה חקלאית. לשם כך הוא חוקר את מנגנוני ההגנה הטבעיים של הצמחים שמצליחים לשרוד במדבר, ועל בסיס הידע הזה ינסה להנדס גנטית גידולים אחרים, ולהתאימם למדבר.

סיימון ברק. "תנועות ירוקות לא מפחדות מטכנולוגיה", צילום: עמית שעל סיימון ברק. "תנועות ירוקות לא מפחדות מטכנולוגיה" | צילום: עמית שעל סיימון ברק. "תנועות ירוקות לא מפחדות מטכנולוגיה", צילום: עמית שעל

אף שיכול היה להתפרנס היטב בכל אוניברסיטה בעולם, ברק אינו מקריב את הקריירה שלו למען הציונות.

כ־60% מגידולי החקלאות בעולם אובדים כיום בגלל תנאים סביבתיים, ושיטות להפחתת שיעורי האובדן בחקלאות הן מצרך מבוקש. ברק כבר חתום על חוזה גדול לשיתוף פעולה מדעי וכלכלי עם חברת Bayer CropScience, חברה־בת של ענקית התרופות באייר. "בעולם יש דרישה לצמחים עמידים, ובתחום הזה המדענים הישראלים הם משכמם ומעלה יחסית לשאר העולם", אומר ברק. "אחד היתרונות שלנו הוא היכולת להוציא את המקסימום מתקציבים קטנים במיוחד".

ד"ר ברק מודע לחששות שיש בעולם מפני הנדסה גנטית. בגרמניה, למשל, הוצאו גידולים גנטיים רבים מהחוק. "תנועות ירוקות לא מפחדות מטכנולוגיה, אלא מכך שתאגידים ישתמשו בה לרעה", הוא אומר. "המחקר שעליו אני עובד ישמש בעתיד גם לחקלאות מהונדסת גנטית, אבל גם להכלאה רגילה בין צמחים. אני בסך הכל רוצה לתת לצמחים כגון שושנת יריחו לעזור לצמחים אחרים לגדול במדבר. זה מה שאני אוהב לעשות".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות