ריח הפה יציל חיים

חוסאם חאיק, הטכניון

גיל: 34

מצב משפחתי: נשוי + 1

מקום מגורים: חיפה

תחום: הנדסה כימית וננוטכנולוגיה

המחקר: פיתוח אף מלאכותי שיודע להריח סרטן

פרסים ומענקי מחקר: מענק של האיחוד האירופי בסך 1.7 מיליון יורו, פרס ברגמן, פרס ישראל־צרפת למדענים מצטיינים, פרס הרשל ריץ' ליזמות וחדשנות

המטופל נכנס לחדר הרופא. "אף אלקטרוני" מוגש אל פיו ומרחרח את נשימתו במשך 30-15 שניות. תוך דקות מתקבלת התוצאה: האם הפציינט סובל ממחלת סרטן כלשהי, ומאיזה סוג. אם המצאתו של ד"ר חוסאם חאיק מהטכניון תוכיח עצמה, כך ייראה תהליך אבחון הסרטן העתידי. וכל עוד הגורם המרכזי המשפיע על סיכויי ההישרדות מסרטן הוא גילוי מוקדם - הרי שמדובר במהפכה שתשנה את פני הרפואה האונקולוגית, ואולי הרפואה בכלל. לא לחינם בחר כתב העת המדעי היוקרתי "MIT’s Technology Review" לכלול אותו ברשימת 35 המדענים הצעירים המובילים בעולם ב־2008.

"הדרך שבה מאבחנים כיום סרטן היא מסורבלת ובלתי יעילה", מסביר חאיק, יליד נצרת. "החולה מגיע בדרך כלל כאשר הוא כבר סובל מתסמינים מתקדמים של המחלה. הוא מופנה למחלקה האונקולוגית, שם נקבע לו תור לאבחון, בדרך כלל רק כעבור כמה חודשים. לאחר מכן הוא נבדק על ידי מכשור יקר וכבד, כגון סי.טי. או ממוגרפיה, שעלותו נעה בין מיליון ל־10 מיליון דולר ושהדיוק באבחון שהוא מספק הוא גס". לעומת כל אלה, המשאף האלקטרוני של חאיק, שנמצא בשלבי פיתוח מתקדמים, יהיה קטן ונייד ומחירו לא יעלה על 1,000 דולר, הוא אומר, כך שכל רופא יוכל להחזיקו בקליניקה ולהשתמש בו בבדיקות שגרתיות של מטופליו.

חוסאם חאיק. "מדען טוב הוא קודם כל אדם טוב" | צילום: עמית שעל

ד"ר חאיק נולד בנצרת למשפחה ערבית־נוצרית. אביו, מרצה להנדסת מכונות באורט בראודה בכרמיאל, דחף אותו ואת ארבעת אחיו ואחיותיו ללימודים ריאליים. "הוא הציב לנו אפשרויות בחירה רבות, בתנאי שנלמד הנדסה", אומר חאיק בחיוך. אחיו הבכור עובד כמהנדס באינטל בחיפה, שתי אחיות הן מורות למתמטיקה ושפות, ואילו אחותו הצעירה מסיימת לימודי רפואה בטכניון.

חאיק כתב את עבודת הדוקטורט שלו בטכניון, ומשם עבר למכון ויצמן למחקר באלקטרוניקה מולקולרית. בתחום האפים האלקטרוניים השתלם במכון הטכנולוגי של קליפורניה, Caltech, שם עשה את עבודת הפוסט־דוקטורט שלו ופיתח חיישנים שבהם משתמשים במעבורות החלל של נאס"א. הוא קיבל הצעות מפתות בחו"ל, כולל אחת מנאס"א, אך חזר ארצה ב־2006 והקים בטכניון את קבוצת המחקר שלו, המונה כיום צוות רב־לאומי של 26 חוקרים וחוקרות מסינגפור, סין, גרמניה, הודו ורוסיה.

בבסיס ההמצאה של הצוות עומד הגילוי שהתרכובת הכימית של הבל פיהם של חולי סרטן שונה מזו של אנשים בריאים — מסקנה שהתקבלה באמצעות שיטות ספקטרוסקופיה מתקדמות, שבעקבות סודיות הפטנט אי אפשר לפרטן. ד"ר חאיק מסביר כי יש עדויות שכלבים מסוגלים לרחרח מחלות סרטניות, אך שימוש בכלבים למטרה זו באופן קליני אינו מעשי. מכאן בא הרעיון לדמות את מערכת ההרחה של הכלב. במעבדתו של ד"ר חאיק החלו לצבור מידע על התרכובות הכימיות השונות של הבל הפה של חולים ולהשתמש בהן כדי לבנות חיישנים ננומטריים שיכולים להריחן.

לפני כשנה וחצי החלו ניסויים קליניים באף המלאכותי בבית החולים רמב"ם בחיפה, בהשתתפות 400 חולים מהמחלקה האונקולוגית ו־400 אנשים בריאים. התוצאות, לדברי חאיק, היו טובות מאוד. "אני מאמין שתוך שנים לא רבות, המכשיר כבר יהיה בשימוש מסחרי נרחב", הוא אומר. "הצלחנו להתגבר על המכשולים הטכנולוגים המרכזיים, והוכחנו שניתן לאבחן סרטן באמצעות חומרים כימיים הנמצאים בנשיפת אוויר מהריאות. בנוסף, זיהינו מספר בסיסי של סוגי סרטן, אם כי לא מספיק, ואנחנו עובדים כדי להרחיב את המגוון". חאיק מוסיף כי האף המלאכותי יכול להריח מחלות נוספות כגון מחלות כלייתיות, ומחקר קליני דומה מבוצע עתה במחלקה הנפרולוגית ברמב"ם.

כאשר משוחחים איתו על הטכניון, עיניו בורקות: "קיימת אמנם בעיה של תקצוב בכל האוניברסיטאות, אך הטכניון השכיל לחלק את התקציב בדרך יעילה. יש אוניברסיטאות שהחליטו לבנות משרדים נוצצים. בטכניון החליטו להשקיע בחברי סגל צעירים בפרופיל גבוה, ואין ספק שבעתיד ההשקעה הזו תחזיר את עצמה". אבל חאיק מודה שזו לא הסיבה שבגללה חזר לארץ, ומציין כי מכל חבריו הישראלים שעובדים בחו"ל אולי אחד בלבד שב לישראל. "אם הייתי נשאר בארה"ב ייתכן שהייתי מצליח, אבל הייתי חש מבודד. מדען טוב אינו רק בעל חוש מדעי מפותח, הוא קודם כל אדם טוב, המחובר לקהילה שבה הוא חי. ורק כאן אני מרגיש שלם".