הדילמה האמריקאית

לפני מספר ימים פרסם אתר האינטרנט China Daily כי סין צפויה להציג גרעון שיא בסחר במרץ 2010 "תודות" לשיא ביבוא חומרי גלם והמשך היחלשות הייצוא. אם אכן כך יקרה זאת תהיה הפעם הראשונה בו יוצג גירעון מאז מאי 2004. באותה נשימה פורסם כי שר המסחר הזהיר כי סין תילחם (במקור – fight back) אם תפעל ארה"ב על מנת להכריז עליה כמניפולטורית מטבע.

התבטאות השר הגיעה לאחר שהייצוא של סין הראה התאוששות מרשימה בדצמבר 2009, מה שהביא לגל של התקפה מצד גורמים שונים בארה"ב "להכריז מלחמה" ולהביא להכרה כי סין מבצעת מניפולציות במטבע שלה על מנת להטות את הסחר לטובתה. עוד צויין בכתבה כי שר המסחר אמר כי מוזר שגורמים שונים בארה"ב מפעילים לחץ על סין בעוד שעודף הסחר נמצא בנסיגה. הוא ציין גם כי סין אינה רוצה לייסף את המטבע כי הדבר יפגע בייצואנים הסינים ובצרכנים האמריקאיים.

סוגיית הסחר בין ארה"ב וסין היא רבת משמעות ועתידה להוות סוגייה מרכזית בחודשים הקרובים. בשלושת העשורים שקדמו למשבר 2008 צמח הייצוא הסיני ב-20% בממוצע מדי שנה והנתח האמריקאי היה מרכזי בצמיחה זו. בשנה שעברה הציגה סין עודף סחר של 143.38 מיליארד דולר כאשר ארה"ב אחראית על 73% מתוכו.

שר המסחר הסיני "ניצל" את המיתון על מנת להוכיח את התזה שלו כי היחס בין המטבעות אינו משפיע על מאזן הסחר. כך הוא טען כי הנה בשנים 2008-2005 היואן התחזק ב-21% מול הדולר אבל מאזן הסחר רק המשיך לגדול לטובת סין ואילו מ-2009 היואן צמוד לדולר וגירעון הסחר צנח ב-34%. שוב כל אחד עם האמת שלו. שר המסחר לא הסתפק בהסברים ואמר כי אם הנושא יועלה בפני ארגון הסחר העולמי סין תגיב באופן אקטיבי.

ומה ההשלכה העיקרית?

במידה ואכן סין תציג מאזן סחר שלילי הדבר אומר כי היא למעשה מייבאת יותר מאשר היא מייצאת ולכך יש השלכות. המשמעות העיקרית היא כי סין ביססה את חזרתה לצמיחה על הפניית מקורות למעמד הביניים שלה, בניית מבנים ומתן אשראי ופחות על התאוששות הביקושים מכיוון העולם המפותח.

אם סין תפסיק לייצר דולרים היא לא תוכל יותר לספק ביקושים לאג"ח האמריקאי, מה שיוצר תמונה בעייתית בהיותה הנושה המרכזית של ארה"ב. אם כך יהיה, הדבר יציב דילמה גדולה מול קובעי המדיניות בארה"ב - האם הם רוצים יותר לעודד את הייצוא האמריקאי ולהמשיך בלחץ על סין או שמא מפחיד אותם יותר שסין תישאר ללא דולרים לקנות מהאג"ח אותן הן מנפיקים לרוב.