דו"ח טכנולוגי: מידע עובר לסוחר

עוד יום, פחות פרטיות בפייסבוק

פייסבוק עומדת להכריז על עוד "רפורמת" פרטיות שבמסגרתה היא תעביר את הפרטים האישיים שלכם לשורה של תאגידים שבכלל לא הכרתם ולא רציתם להכיר. למה "לכם" ולא "לנו?" לפי שכפר בעיקר והוציא עצמו מן הכלל, או בתרגום – את חשבון הפייסבוק שלי מחקתי מזמן.

בקרוב, יוכלו חברות ואתרים שהפכו לשותפים של פייסבוק לזהות את משתמשי הרשת החברתית על פי קובץ ה-Cookie שהטמינה פייסבוק – ובאותה הזדמנות לגלח מהם שורה של פריטי מידע: שמם, התמונה שלהם, המייל שלהם, רשימת החברים שלהם וככל הנראה גם את כל העדכונים שלהם שהופצו לכל העולם וכלבו, שזו כידוע ברירת המחדל של הפרסום בפייסבוק מאז יוני.

בעצם, פייסבוק מחתימה את המשתמשים – תוך שימוש במצע שלג רך של מילים תאגידיות להסוואת הפעולה – על שירות Connect שלה, גם אם לא הפעילו אותו. יתר על כן, בעוד שמשתמשי Connect יכלו לבחור עם אילו שירותים ואתרים לשתף את המידע שלהם, בהסדר החדש אף אחד לא שואל אותם. פייסבוק מעדיפה לדלג על השלב הלא הכרחי והמעיק הזה של הסכמת המשתמש.

אחרי הכל, הם צריכים כסף. והרבה. כל המידע המאוחסן החינמי הזה, כל התמונות והסרטונים הללו, עולים לפייסבוק כסף. היא לא מבקשת מכם תשלום; היא יודעת שמספר המשתמשים יצנח פלאים ברגע שזה יקרה. לא, היא מעדיפה פשוט להפוך את המידע האישי שלכם לסחורה למפרסמים. אתם מתבקשים לתת אמון בחברה שבעקביות מסיגה את גבולות הפרטיות ושהמנכ"ל שלה מסרב להכחיש את העובדה שהוא פרץ לתיבות מייל של יריבים.

בבטן הלווייתן

 

מלחמת גוגל-סין נמשכת, והמפלגה הקומוניסטית הסינית ספגה מכה משפילה: המסמך הפנימי של הצנזור הסיני, שנשלח לכל אתרי החדשות והעיתונים הסיניים, נחשף, והוא מדגים איך נראית "הרמוניה" מבפנים. דובר צה"ל, שאירח לפני כשבוע את דובר הצבא הסיני, יכול רק לקנא.

אתרי החדשות שמדווחים על העימות עם גוגל מחויבים להשתמש רק בידיעות שהפיצה המפלגה. יתר על כן, ה"עיתונאים" הסינים קיבלו הוראה חד משמעית שלא לשנות את הכותרת שמספקת המפלגה. ההפניות בכתבות אמורות להיות לאתרי המפלגה, כמו גם המלצות הקריאה. אין לערוך חקירות עצמאיות בנושא, ודאי שלא דיונים. אם האתר רוצה לערוך דיון בנושא בהשתתפות מומחים, הוא חייב לקבל אישור מראש וכל יוזמה עצמאית בנושא אסורה. החלקים האינטראקטיביים של האתרים יואילו בטובם לוודא שהנושא לא מודגש ולא צף כלפי מעלה.

את הדיונים שיתפתחו בנושא יש "לנהל בזהירות", כל האתרים מתבקשים בנימוס "לנקות" כל סוג של תוכן שעשוי לתקוף את המפלגה, המדינה והמדיניות תוך שימוש במלחמה עם גוגל כתירוץ; הם מתבקשים גם "לנקות" כל תוכן שעשוי להביא להזדהות עם גוגל, בכלל זה תמונות של סינים המקדישים פרחים לגוגל או "כל מה שמשמיע זמירות אחרות מהמדיניות הממשלתית". מנהלים אזוריים מתבקשים למנות צוות מיוחד לענייני גוגל ולדווח על כל התפתחות מיד.

אויבי החירות והדמוקרטיה – קומוניסטים או קומוניסטים-לשעבר-לכאורה, בדרך כלל - נוהגים לטעון שאין שום הבדל בין דיקטטורות כמו סין ובין מדינות חופשיות. הנה הוא. עיתונאי מערבי שהיה מקבל מסמך כזה היה משתמש בו לנייר גלגול. עיתונאי סיני שיחרוג ממנו, יפוטר במקרה הטוב וימצא את עצמו בגולאג במקרה הרע.

יש לקוות שהמסמך יופץ גם בסין עצמה. אולי, אם אנשים יראו איך מייצרים את הדיווח על המציאות שלהם, איך כופים "הרמוניה" על זוועה, הם יתעוררו.

אולי.

טמבלים לא מתים, הם רק מתחברים לרשת

בממוצע, כמחצית מהאוכלוסייה נמצאת בצד הלא נכון של פעמון התפלגות האיי-קיו (לסטטיסטיקאים שבחבורה: תרגיעו, במקרה הזה החציון תואם לממוצע). אם מישהו היה צריך לקבל עוד הוכחות לכך, הגיע דו"ח של מכון המחקר Ipsos ואישר את זה (PDF).

למרות ש-84% מאוכלוסיית הגולשים מודעים לקיומם של בוטנטים - אותן מערכות זדוניות שמשתלטות על מחשבים תמימים באמצעות סוסים טרויאניים ושאר רעות חולות - רובם חשבו שזו בעיה של אנשים אחרים. 43% (!) מהגולשים שנבדקו פתחו מיילי ספאם. כמחצית מהם עשו זאת בידיעה: חלקם מתוך תמימות (רצון להודיע לחבר'ה מחבר העמים שהם רוצים שינתקו אותם מרשימת התפוצה שלהם), חלקם מתוך סקרנות לראות מה יהיה, וחלקם, תרחם האלה על מה שנשאר מנשמתם הצולעת, מתוך עניין אמיתי במוצרים שהספאמרים ניסו למכור.

מסתבר שדווקא בקרב בני ה-35 ומטה, שאמורים להיות יותר מביני עניין, יש שיעור גבוה יותר של מקליקי-ספאם: 50%. בקרב בני 35 ומעלה, שיעור האידיוטים עומד על 38% "בלבד". בחדשות נוספות בתחום, מצא סקר אחר ש-63% מהמשתמשים אינם מחליפים סיסמאות לעתים קרובות, וש-45% מהם משתמשים פחות או יותר באותה סיסמה לשלל אתרים.

ומהצרה הפסיבית לזו האקטיבית.

מעקב תאגידי לעצלנים

זה לא חדש שבוסים עוקבים אחרי העובדים שלהם, ואחרי מועמדים לעבודה, באמצעות רשתות חברתיות. עכשיו הגיע היזם הזריז שמתכוון לגזור קופון מהמנהג הזה.

נמאס לך, אבל פשוט נמאס לך, לקרוא את ההבלים של העובדים שלך בפייסבוק, טוויטר, מייספייס וכל השאר? אתה חושב שיש לך דברים יותר חשובים לעשות מאשר לשחק במשטרה חשאית? יש פתרון! תמורת שניים עד שמונה דולרים בחודש לעובד – תלוי במספר העובדים – תוכנה בשם Social Sentry תהיה סוכנות המעקב שלך.

התוכנה, לכאורה, אמורה למנוע דליפת מידע חשאי או מביך מתוך החברה שלך, אבל היא גם מודדת כמה זמן מבזבזים העובדים שלך על רשתות חברתיות ומה בעצם הם עושים שם. אז אם חשבו שהם יכולים לצחוק עליך מאחורי הגב, או להוציא קיטור, הם יגלו שכמו למורות בסרטי מדע בדיוני גרועים, יש לך עיניים בגב.

כמו יצרני נשק, Social Sentry מיתממת ואומרת שהיא לא אחראית למה שמנהלים יעשו עם התוכנה: "אנחנו רק מספקים את התוכנה והאפליקציה", אומר המנכ"ל, "החברות הן אלה שמחליטות מה לעשות בהן". יופי של תירוץ.

קצרצרים

המשטר הסיני אינו מסתפק בצעדים פסיביים כמו צנזורה כדי למכור את גרסתו ההרמונית: הוא מפעיל גם צעדים אקטיביים יותר. לסין יש צבא של כ-280,000 טוקבקיסטים-מטעם, מספר שוודאי היה גורם לחברת החשמל להוריק מקנאה. האנשים הללו, שמכונים בלעג "מפלגת 50 הסנט", על שום השכר שהם מקבלים, מציפים את הפורומים בשפה הסינית באשדים בלתי פוסקים של תעמולה של המפלגה הקומוניסטית הסינית. לידיעת הישראלים: אם משרד התעמו… ההסברה שלנו רוצה את שירותכם, יש תקדים לדרישת תשלום. למה מה, אתם פראיירים?

דירקטור אפל ג'רום יורק, שנפטר בשבוע שעבר, שקל להתפטר כשהתחוור לו עד כמה שיקר מנכ"ל החברה סטיב ג'ובס לציבור, לחברה ולבעלי המניות שלה באשר למצב בריאותו. כזכור, ג'ובס ואפל הכחישו שוב ושוב שיש בעיה כלשהי, ואחר כך טענו שמדובר ב"בעיה הורמונלית". חקירה פדרלית בנושא, בחשד להטעיית בעלי המניות והונאת השוק, עדיין לא נסגרה. העובדה שהדברים שאמר יורק – בין השאר, הוא אמר שהתנהגותו של ג'ובס "הגעילה" אותו – מתפרסמים רק לאחר מותו מעידים על הפחד והתיעוב שבמוקד תרבות החשאיות של אפל, שפעלו גם על הדרג הבכיר ביותר. 

דיווחנו לפני כשבועיים על המאבק הפנימי באתר החביב על איסלאמופובים, איסלאמאונליין. העיתונאים שכותבים שם ושמנהלים מלחמת חורמה נגד כל דבר מערבי השתמשו ברעיונות המערביים של חופש העיתונות וזכות השביתה כדי לנהל מאבק כנגד הנהלה חדשה, קיצונית אפילו יותר מהם. בסוף השבוע התברר כי הקיצונים ניצחו: הם מינו הנהלה חדשה לאתר והדיחו את השייח' יוסוף אל קארדאווי – לא שיה תמימה, הרבה יותר כבשת-נפץ – בנימוק המרענן שהם לא רוצים לגרום לקארדאווי "מתח" כתוצאה מה"דיווחים השגויים" על המתרחש באיסלאמאונליין. יהיה רע יותר.   

לפני כמה חודשים היה הנקסוס 1 של גוגל מושא כיסופיו של כל גיק שכיבד את עצמו. מאז התברר שהמכירות שלו כושלות יותר מביצועיו של נתניהו כאמריקנולוג. לא ברור לי למה הצלחה מסחרית צריכה לשנות את הדימוי של המכשיר, אבל שיהיה. מדוע נכשל הנקסוס? ההסבר שלי הוא שמדובר במוצר של גוגל ושרובם נכשלים. לאתר cnet יש הסבר אחר: רוב המשתמשים, מה לעשות, עדיין צריכים חנויות ממשיות, פיזיות. לפני שהם מוותרים על כמה מאות דולרים, הם רוצים לחוש את הגרוטאה בעצמם. וגוגל, כידוע, מוכרת את הנקסוס רק דרך חנות מקוונת.

משטרת בריטניה צועדת אל המאה ה-21: ניסוי רחב היקף בבריטניה בודק את יעילותה של מערכת MobileID, שמה שהיא עושה בחיים הוא לאפשר לשוטר ברחוב לקחת את טביעות האצבעות של החשוד שהרגע עיכב, והמערכת תברר אם הוא מוכר למשטרה, ואם כן – למה. כרגע, צריך לקחת את החשוד לתחנת המשטרה ולהפעיל שם נוהל מסורבל ועתיק. השיטה החדשה צפויה להביא לכך ששוטרים יבלו יותר זמן ברחוב, שם צריך אותם.

הערה מנהלתית: מחר ומחרתיים, עקב חג החירות הממשמש ובא, לא יופיע הטור. הכוונה היא לשוב לפעולה סדירה ביום רביעי, אם כי יש לציין שהדבר תלוי באופן ניכר באיכות ארבע כוסות היין שיישתו מחר, בשיעור האלכוהול שבהן, ובסיכון הצרבת הנלווה לליל הסדר. עברנו את פרעה, ויש לקוות שנעבור גם את החג הזה.

• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה החמישית)
• לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
• ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"