אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
האם ארסנל יכולה להפוך לברצלונה? צילום: אי פי אי

האם ארסנל יכולה להפוך לברצלונה?

ארסנל נמצאת בעיצומו של תהליך שבסיומו אמורה הקבוצה הלונדונית להיראות כמו ברצלונה. האם בארסה האמיתית תפגע בשאיפות של ארסן ונגר להגשים את החזון שלו?

31.03.2010, 09:52 | אוריאל דסקל

לא רבים זוכרים זאת, אבל ארסנל היתה קיימת עוד לפני ארסן ונגר. הקבוצה הלונדונית נחשבת לאחת הקבוצות החשובות בכדורגל הבריטי, לאחר שהביאה לעולם המצאות כגון המנג'ר המודרני (הרברט צ'אפמן), ההתקפה המתפרצת, הכדור הלבן (שניתן היה לראות אותו טוב יותר מאשר הכדור האדום/חום) ועוד.

בשנות התשעים של המאה הקודמת רצו ראשי ארסנל להמציא את עצמם מחדש. דו"ח טיילור הביא לצמצום משמעותי של מספר הצופים בהייבורי, ג'ורג' גרהאם, המנג'ר הכל יכול, הועזב בגלל חשד לשחיתות והקבוצה דשדשה במרכז הטבלה.

ההנהלה שקלה בכובד ראש להביא את יוהן קרויף, הגאון ההולנדי שהביא לברצלונה אליפות אירופה ראשונה עם כדורגל מרהיב. הוא היה איש החזון שהיה אמור להפוך את ארסנל לברצלונה של האי הבריטי.

בסופו של דבר, הובא מנג'ר צרפתי רציני וכמעט ולא מוכר באנגליה - ארסן ונגר. כמעט 14 שנה עברו מאז - ארסנל נהפכה לאחת הקבוצות האהודות והאטרקטיביות באירופה. מחלקת הנוער משובחת, הכדורגל מרהיב לפרקים והמועדון רווחי.

כן, הקבוצה לא זכתה בתארים מאז 2005, אבל כנראה שאין קבוצה יותר יציבה מארסנל מבחינת ההישגים שהיא מגיעה אליהם - כל שנה היא בליגת האלופות, כל שנה היא עוברת לשלב הנוקאאוט, ברוב הפעמים היא מגיעה לרבע הגמר ומדי פעם לחצי הגמר. ופעם לגמר - ב־2006 נגד ברצלונה. היום תתמודד שוב נגד מול ברצלונה, שבמשטר הנוכחי של ז'ואן לאפורטה, נבנתה לפי חזונו של קרויף.

ארסן ונגר. יש הרבה דימיון בין החזון שלו לחזון של ברצלונה, צילום: אי פי איי ארסן ונגר. יש הרבה דימיון בין החזון שלו לחזון של ברצלונה | צילום: אי פי איי ארסן ונגר. יש הרבה דימיון בין החזון שלו לחזון של ברצלונה, צילום: אי פי איי

"מכונות כדורגל"

 

בצעירותו גיבש ארסן ונגר את אידיאולוגיית הכדורגל שלו בנסיעות לגרמניה עם המנטור שלו מקס הילד. השניים היו עולים על מכונית בסוף השבוע ומנהלים שיחות ארוכות על כדורגל בדרך למשחקים בבונדסליגה. הילד - מאמנו של ונגר במוציג, קבוצת כפר קטנטנה באזור שטרסבורג - סיפר כי חניכו האינטליגנטי התרשם בעיקר מקבוצות כגון בורוסיה מנשנגלדבאך ובאיירן מינכן בשיאן - "מכונות כדורגל" לפי ונגר.

באותן השנים התפתח גם הטוטאל פוטבול באייאקס של יוהן קרויף. שני עקרונות הנחו את אייאקס, באיירן וגלדבאך: הן שיחקו כדורגל התקפי ורוב שחקניהן גדלו ביחד במועדון. אלו אותם עקרונות שהנחו גם את קרויף בבנייתה של ברצלונה, שכיום, בזכות אותו חזון, היא הקבוצה הטובה והמלהיבה בעולם (עם תקציב מאוזן ורווחים נאים).

ואלו גם העקרונות שליוו את ארסן ונגר לאורך הקריירה שלו: לשחק כדורגל התקפי ולגדל את השחקנים שלו בעצמו.

"כשהתחלנו לבנות את אצטדיון האמירייטס, ציפינו שיהיו הגבלות פיננסיות, אז התרכזתי בצעירים", סיפר ל"אינדיפנדנט". "הרגשתי גם שהדרך הטובה ביותר היא לייצר זהות דרך הכדורגל שאנחנו משחקים, לשלב את השחקנים לתוך התרבות שלנו, עם האמונות שלנו, הערכים שלנו, ולפתח אותם ביחד".

ונגר, שלפני שהחל את פרויקט הצעירים השאפתני שלו לקח אליפות ללא הפסד עם קבוצה של גלדיאטורים משובחים ומקצוענים שרוב רובם גדלו במערכות אחרות, נכנס לפרויקט הזה עם תמיכה מלאה של הקהל וההנהלה. "חשתי שזה יהיה ניסוי מעניין לראות את השחקנים גדלים ביחד עם האיכויות האלה והאהבה למועדון. זה חזון אידיאליסטי לעולם הכדורגל", אמר.

אידיאליסטי אבל אפשרי, כפי שברצלונה הוכיחה. רוב שחקני בארסה גדלו בקבוצה. המאמן המוכשר של הקבוצה טופח מילדות על ידי יוהן קרויף - האיש והחזון. אבל בניגוד לארסנל, בברצלונה לא מהססים לרכוש שחקנים גדולים.

ולכן מבקריו של המנג'ר הצרפתי טוענים כי הוא אידיאליסטי מדי. לטענתם, עם שחקנים מנוסים יותר - אפילו מעט מהם -הקבוצה היתה פורחת לגבהים משמעותיים יותר.

4-3-3 מועתק

 

ונגר מעולם לא הסתיר את ההערצה שלו לדרכה של בארסה ולמסורת שלה. הוא מכתיב, כמו בברצלונה, משחק בשיטה זהה בכל שכבות הגיל, ובקיץ אף העביר את המועדון כולו ל־4-3-3 דמוי ברצלונה. אגב, ההערצה לבארסה לא מנעה ממנו לדחות הצעת אימון ממנה, זאת כיוון שאינו אוהב את הפוליטיקה הפנימית של קבוצות כגון ריאל מדריד וברצלונה.

יש לזכור כי הפרויקט שלו סבל מעזיבות של שחקנים חשובים - מתיו פלאמיני, אלכס חלב, עמנואל אדאביור, קולו טורה ועוד - לקבוצות שהציעו להם כספים שקשה לסרב להם. כולם הגיעו צעירים לארסנל והתפתחו לשחקנים ששווים מיליונים. כולם עזבו והותירו חורים בפרויקט של ונגר.  את החור הגדול ביותר עשוי להשאיר השחקן שארסן ונגר רצה לבנות את ארסנל שלו בדמותו: ססק פאברגאס.

את פאברגאס הביא ונגר ממחלקת הנוער של ברצלונה. ססק בן ה־16 שיחק בבארסה עם ליאונל מסי וג'רארד פיקה, שנגדם יתמודד הערב באמירייטס. השלושה הובילו קבוצה מוכשרת של שחקנים שהיתה מביסה יריבות בתוצאות אסטרונומיות.

ב־2003, מעט לפני שז'ואן לאפורטה נכנס לתפקידו כנשיא ברצלונה והחל לנהל את המועדון, ברצלונה סבלה ממשבר ניהול ובלאגן בכל איבריה, כולל מחלקת הנוער. ונגר ניצל זאת כדי לחטוף את הקשר הצעיר והחכם.

בגיל 17 כבר פתח פאברגאס בהרכב של ארסנל - ונגר הכתיר אותו כיורשו של פטריק וויירה וכרוח החיה של פרויקט הנוער שלו. כיום הוא המנהיג הבלתי מעורער בחדר ההלבשה של הקבוצה. הוא מוביל את טקסי הקבלה של הקבוצה הבוגרת לשחקנים חדשים (עולים מול כולם ושרים משהו), ובהרבה מובנים גם את הדרך שבה היא משחקת (מסירות רבות וקומבינציות - הכי קרוב לברצלונה שיש).

בחימום למשחק שחקני ארסנל מעבירים כדור באוויר מאחד לשני בנגיעה אחת. מי שמפשל שלוש פעמים חוטף פליק קטן באוזן ("ציקלווין" בשפת היומיום). "זה עוזר לכולם להירגע", סיפר ססק למגזין "צ'מפיונס".

בניצוחו של פאברגאס הקבוצה אכן שיחקה כדורגל משובח אבל לא זכתה בתארים. לעתים נראה היה ששחקניו של ונגר מעדיפים את הכדורגל היפה על פני הניצחון.

ססק. בשנה הבאה בברצלונה הבנויה?, צילום: רויטרס ססק. בשנה הבאה בברצלונה הבנויה? | צילום: רויטרס ססק. בשנה הבאה בברצלונה הבנויה?, צילום: רויטרס

מלחמה בדנ"א

 

וכעת השאלה הגדולה היא האם יצליח ונגר לשמור את ססק בקבוצה שלו לאחר שברצלונה וריאל מדריד שמו את שמו בראש רשימת הקניות שלהן לקיץ. "רואים שססק הוא שחקן ברצלונה", אמר שוער הקבוצה הספרדית ויקטור ואלדס. "בארסה בדנ"א שלו והוא ישחק במדיה בקרוב".

פאברגאס אומר שהוא לא רוצה לעזוב את ארסנל. "אני לא רוצה לדבר על ברצלונה", אמר לאחרונה. "אני נותן הכל לארסנל. אפילו שיחקתי בליגת האלופות כמה שעות אחרי שסבי מת. אני אוהב את המועדון הזה והוא תמיד יהיה חלק ממני". ססק הוסיף גם ש"העתיד של ארסנל נראה טוב". ואולם, גם כריסטיאנו רונלדו אמר שהוא לא רוצה לעזוב את מנצ'סטר יונייטד.

ונגר איבד בעבר את כוכבו הגדול ביותר לברצלונה - תיירי הנרי לפני שתי עונות. אבל אם הנרי היה כוכב מזדקן ששיאו מאחוריו, הרי שמכירת פאברגאס, בן 23 בלבד, תהיה מכה קטלנית לפרויקט של ונגר - פרויקט שבסופו של דבר, כאמור, אמורה ארסנל להיות ברצלונה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

3 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

3.
המפתח הוא בכלכלה
ונגר מנהל קבוצה שהיא ריווחית מבחינה כלכלית. בעונות האחרונות הקבוצה היתה מוגבלת מבחינה כלכלית בגלל המעבר לאיצטדיון האמיריות שבטווח הארוך יהיה יתרון כלכלי של ארסנל על פני היריבות. אי אפשר להביא שחקן אחד ב 30 מליון פאונד ולשלם לו משכורת של 150 אלף בשבוע כי שאר השחקנים יקנאו ויהיו ממורמרים. לכן צריך להכפיל את המשכורות של כולם. אבל אז נוצר המודל הכלכלי המקולקל של רוב הקבוצות הגדולות באירופה. ארסנל היא לכן פלא כלכלי ספורטיבי. כמעט ונוגעת בטופ של הטופ ומשלמת חצי מהשכר של המתחרות. אחרי שיסיימו לשלם את החובות על האיצטדיון התקציב יגדל אפשר יהיה להגדיל את הוצאות השכר ואז אולי אפשר יהיה גם לזכות סוף סוף בתארים. עד אז נסתפק בכדורגל הכי יפה בעולם(יחד עם בארסה).
שמי , מרכז  |  31.03.10
2.
כתבה מאלפת
כל הכבוד, כתבה יפה ומדוייקת אך לדעתי הניצחון איננו העיקר והכדורגל של ונגר מהנה למרות השבריריות של השחקנים והייתי אומר אף בזכות השבריריות, זה היופי בכדורגל מאחר והוא מציג אנושיות שלעיתים מפסידה..דוקא כיף יותר לטעמי לאהוד קבוצה כארסנל מאשר כברצלונה, טעם הניצחון הרבה יותר מתוק.
תותחן תחת אש , מרכז  |  31.03.10