דו"ח טכנולוגי: ענן שחור גדול עולה במערב

פחם זורם בכפות ידיך

אחד הדלקים הפחות סימפטיים בסביבה הוא פחם. הוא נפוץ, הוא זול, הוא גורם לסביבה להיראות כמו חוף אחרי ביקור של מעריצי "כוכב דועך". והוא עומד מאחורי חלק ניכר ממה שמכונה "מחשוב הענן".

שירותי "מחשוב הענן" - אלה שמאפשרים לאחסן מידע ולבצע פעולות חישוב בשרתים מרוחקים במקום על המחשב האישי - שותים כמויות עצומות של חשמל: דו"ח חדש של גרינפיס קובע שאם היינו מתייחסים לענן כאל מדינה, צריכת האנרגיה שלו ב-2007 היתה מעמידה אותו במקום החמישי בעולם, אחרי ארה"ב, סין, רוסיה ויפן. וכזכור, אנחנו כבר לא ב-2007. והענן צפוי להיות הטכנולוגיה המתפתחת ביותר מכאן ועד 2020.

גרינפיס מאשימה שורה של חברות טכנולוגיה – פייסבוק, אפל, גוגל, מיקרוסופט, יאהו – בכך שחוות השרתים שלהם, ליבת הענן, נשענות על תחנות כוח פחמיות. היא מפנה תשומת לב מיוחדת לחוות השרתים הענקיות שבונה אפל בצפון קרוליינה ולמתקן חדש שבונה פייסבוק.

כל החברות, אלא מה, טענו שהן פועלות להגנת הסביבה. כולן, אלא מה, נמנעו מלמסור פרטים על צריכת האנרגיה של חוות השרתים שלהם. זוכרים את הסיפור ההוא, על כך ששני חיפושים בגוגל שווים בערכם לפליטת גזי החממה של הכנת קנקן תה? הוא לא היה נכון, אבל הבעיה היא שהחיפושים בגוגל – והעלאת הווידיאו לפייסבוק והורדת הסרטים מהאייטיונז וה... – יוצרים ים של זיהום. גוגל מודעת לכך; לפני כשנה וחצי היא הוציאה פטנט על צי ספינות שאליו יועברו השרתים שלה, והם יקבלו את האנרגיה שלהם מתנועת הגלים. עד כה זה לא קרה, למרות שלרעיון של הצי היה יתרון צדדי נאה: הוא היה פוטר את גוגל מתשלום מס רכוש ברחבי העולם.

מצטערים, בונד, כישורי הרשת שלך לא עומדים בתקן

 

איך נפלו גיבורים: שירות הביטחון של הוד מלכותה, הידוע בכינוי MI-5, עומד לפטר מספר לא ידוע של עובדים ותיקים, משום שכישורי המחשב – במיוחד כישורי הגלישה שלהם – אינם עומדים בדרישות. "אני חושב שייתכן שחלק מהצוות הם לא בדיוק האנשים שנרצה בעתיד", אינפף המנהל הכללי של השירות, ג'ונתן אוואנס.

הבעיה אינה מוגבלת לשירות הביטחון, אלא משפיעה על כל מערך המודיעין הבריטי: האחות החורגת של MI-5, ה-SIS – הידוע גם כ-MI-6; אתם יודעים, הארגון שמתעקש לא להוציא את ג'יימס בונד לגמלאות – וה-GCHQ, המקבילה הממזרית של (פתח מנטרה) על פי פרסומים זרים (סגור מנטרה) יחידה 8200 מתלוננים גם הם על מחסור בעובדים בעלי כישורים טכנולוגיים. החוסר, כמובן, חריף במיוחד במקרה של GCHQ, שטוענת שהיא מתקשה להתחרות בחברות ההייטק.

וזה צריך להיות איתות מסמל רעות לעתיד: אם ארגוני המרגלים, הידועים בבירוקרטיה שלהם ושמתקשים מאד לפטר אנשים מתחילים עכשיו לסנן את ה"בלתי מקוונים", מה יהיה עתידו של דור שלם של אנשים, בגילאי 45 ומעלה, שמסוגל לעשות את עבודתו אבל לא מצליח להסתגל לעידן הטוויטר?

מולטיטסקינג? אגדה

בשני העשורים האחרונים מנסים לשכנע אותנו כל מיני אוטופיסטים שאנחנו מסוגלים לבצע מגוון משימות במקביל, ושעל כן לחשיפה הבלתי פוסקת של מידע ממגוון מקורות אין השפעה על יכולות החשיבה שלנו.

יש סוגים של טמטום, אמר אורוול, שרק פרופסורים יכולים להאמין בו בלב שלם. התפיסה על מולטיטסקינג היא אחת מהם. מחקרים כבר הראו ששצף של מידע פוגע, לא מועיל, ליכולת הריכוז והעבודה של בני האדם. עכשיו מגיע מחקר נוסף ומנפץ את אשליית המולטיטסקינג האנושי.

מחקר שנערך לאחרונה באוניברסיטת יוטה בחן סטודנטים במטלה לכאורה לא מורכבת: שיחה בסלולר תוך כדי שימוש בסימולטור נהיגה. רוב מוחלט של הנבחנים הפגינו צניחה חדה – של 20% עד 30% - ביכולות הנהיגה שלהם; רק מספר מזערי – 2.5% - הצליחו לנהוג ולשוחח כאילו לא אין התנגשות בין השניים.

המדענים כינו את המיעוט "Super taskers" והזהירו שאל לאנשים מן היישוב לנסות את התרגיל הזה בבית, במיוחד לא מאחורי ההגה. "כמה קוראים יתהו אם גם הם super-taskers", אמר המדען לניו יורק טיימס, "אנחנו טוענים שההסתברות מנוגדת לכך". בלשון המעטה.

מסקנות המחקר ישפיעו, ככל הנראה, על הנטייה הגוברת של מדינות בארה"ב לאסור לנהל שיחות בסלולר או לשלוח SMS תוך כדי נהיגה. הם גם צריכים לומר משהו על פיזור הדעת הגדול והירידה החדה ביכולת הריכוז.

פרס על ראש הפיראט

ענקיות הסרטים ניסו שורה של תרגילים כדי להתמודד עם תופעת הפיראטיות, ועד כה מתקבל הרושם שההצלחה, אם היתה, היתה צנועה מאוד. כעת החליטו שם להסיר את הכפפות ולעבור לריגול פשוט.

מודעת דרושים של חברת Warner Bros. מציעה לסטודנטים באוניברסיטת מנצ'סטר ג'וב מהחלומות: כ-26,000 דולר לשנה תמורת חניכות, שבמסגרתה יגלה החונך כיצד עובדות רשתות P2P, יחדור לתוכן, יגלה איפה ואיך גונבים תוכן של וורנר – וגם "יאסוף מידע על רשתות פיראטים", ישלח הודעות אזהרה ו"יבצע מבצעי עוקץ של תוכן מוגן".

נו. זה כבר נראה כמו תחרות למרגלים שממשלת הוד מלכותה מנסה לשכור. הבעיה עם מרגלים, כמו שב-MI-5 למדו מזמן להוותם, היא שזה משחק דו כיווני ולך תגלה בשביל מי בדיוק עובדים הסוכנים שלך. האתר שחשף את המודעה, TorrentFreak הפרו-פיראטי, קרא לקהילת גנבי התוכן להציע את עצמה לעבודה ולשתול סוכנים כפולים בתוככי תעשיית הסרטים. נהדר. עכשיו וורנר צריכה מחלקת חקירת-מרגלים משלה.

קצרצרים

סטיב ווזניאק - ממייסדי אפל, שבניגוד לסטיב ג'ובס, שהאכיל אותו כמויות חריגות של מרור, היה מתכנת ומהנדס ולא איש שיווק - ידע מתי לפרוש. מאז הוא נהנה מהחיים. ככזה, הוא זוכה להערצה מסוימת מצד פנאפלים. בסוף השבוע הוא גילה את הסוד שלו להתגברות על הבעיה של הסוללה קצרת הימים (קצרת השעות?) של האייפון: הוא מחזיק שניים מהם. אם הסוללה אוזלת באחד, הוא משתמש בשני. פתרון מרשים, אבל כנראה מוגבל לאנשים שסובלים מעודף כסף.

מישהו יצר חליפת משחקים חריגה: השחקן לובש אותה, וכאשר הדמות שלו במשחק המחשב סופגת אגרוף או קליע, החליפה גורמת לו לחוש כאב באותו המקום. זה מיועד, ככל הנראה, ליצור הזדהות חריגה בין השחקן ובין הדמות. אפשר להתווכח אם זה טוב או רע, אבל זה לא חדש במיוחד: הוא מופיע לראשונה בסרט הג'יימס בונדי Never Say Never Again מ-1983.

הרשויות בגרמניה מחפשות אחרי אזרח זועם, שנמאס לו מהחדירה הבלתי פוסקת של גוגל לפרטיותו, ועל כן ניגש אל רכב הריגול של פרויקט צילום הרחובות Street View הקרוב למקום מגוריו, הוציא את האוויר מהגלגלים וחתך את הכבל המחבר בין המצלמה ובין הרכב. כדי להבהיר שמדובר בפעולת מחאה ולא בוונדליזם מן השורה, נמנע גיבור העם מלגנוב את תכולת הרכב ואף השאיר פתק המזהיר את הנהג כי אין אוויר בגלגליו.

רובוטים מגיעים לכל תפקיד אפשרי, אבל הפעם נחצה קו אדום וצלוי היטב: בכנס המסחרי של מוכרי הקבב והשיפודים בגרמניה – מסתבר שיש דבר כזה – הוצג לאחרונה רובוט השווארמה הראשון. היוצר הגאה של הרובוט, אחמט קליאונצ'ו, הבהיר שמטרתו היא היגיינית בבסיסה: מוכרי שווארמה נוטים להזיע בשל קרבתם למתקן, והרובוט

מבטיח חיתוך נקי והגייני של הבשר. שווארמה פופולרית מאד בגרמניה, כמסתבר, כנראה בשל ההגירה הטורקית הניכרת: 400 מיליוני מנות נמכרות שם מדי שנה

דיווחנו על ההיסטריה שאחזה בשורה של ערים בארה"ב, המתרפסות לרגלי גוגל ומשפילות את עצמן בשורה של טריקים מבאישים כדי שזו תואיל להרעיף עליהן מטוב הפס הרחב שלה. שיא חדש נשבר לאחרונה: חבר מועצת העיר ראלי שבצפון קרוליינה, בּוֹנֵר גֵיילוֹרד (נשבע לכם, זה השם שלו) הודיע כי הוא מוכן להקריב את אושרם של ילדיו למען המטרה. אשתו של גיילורד צפויה ללדת תאומים בקרוב, והוא מתחייב כי אם 1) שניהם יהיו זכרים ו-2) גוגל תשפיע על ראלי רוב פס, הוא יקרא לילדים סרגיי ולארי, על שמם של מייסדי גוגל. על מה שיקרה לילד בשם סרגיי גיילורד בבית ספר ממוצע אני אפילו לא רוצה לחשוב. מצד שני, עם ה"גיילורד" הוא תקוע בכל מקרה.

• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה החמישית)
• לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
• ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"