אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
המעו"ף בשיא, השאר בדרך

המעו"ף בשיא, השאר בדרך

הרכב המדדים השונה יחד עם היעדר אלטרנטיבה מייצרים עוד דלק לשוק המניות

07.04.2010, 11:47 | דן הלמן

השבוע נפל דבר, מדד המעו"ף שב לשיא שנקבע בשנת 2007 ואתמול אף סגר מעליו. ייתכן כי מדד המעו"ף עוד ינוע תקופת מה בסביבות השיא אך בסופו של תהליך, מדד המעו"ף יפרוץ את השיא של נובמבר 2007 כאשר מדד ת"א 100 צפוי להערכתי, לשבור את השיא של 2007 אף הוא ועוד במהלך הרבעון הנוכחי.

פריצת השיאים נעוצה בעיקר משתי סיבות. האחת סמנטית והשנייה מהותית יותר. הסיבה הראשונה נעוצה במהות המדדים ובהרכבם. מדד המעו"ף של שנת 2007 הכיל 3 חברות נדל"ן ומדד ת"א 100 של שנת 2007 הורכב מ-27 חברות נדל"ן שחלק גדול מהן או משווין נגזר מפעילות בחו"ל כאשר משקלן במדדי המעוף ות"א 100 היו 10.79%

ו-17.73% בהתאמה. בשנת 2010 במעו"ף ישנה רק חברה אחת (גזית גלוב) במשקל של 1.3% ובת"א 100 נמצאות אמנם 24 חברות במשקל כולל של 6.2% בלבד. זאת ועוד, מדד ת"א 100 כיום מכיל יותר חברות שהינן אנטי מחזוריות באופיין כגון: קמעונאיות (רמי לוי), יצרניות וחברות אנרגיה ביחס לשנת 2007 כך שהמדד של שנת 2010 שונה בתכלית מזה של 2007 ולדעתי מיצג בצורה טובה יותר את המשק הישראלי.

בעוד שמדד 2007 הגיע לשיא בזכות חלומות על כיבוש נדל"ני מעבר לים, מדד 2010 נשען על חברות יצרניות ויציבות בעלות ממשק חזק לשוק הריאלי המקומי. לפיכך, אין אנו רואים בשבירת השיא של 2007 אלא מחסום פסיכולוגי. יתר על כן, בשנת 2010 צפויים להתרחש מספר אירועים אשר השפעתם על המדדים יכולה לסייע להם להגיע לשיאים חדשים.

רוכבים על הגל

במאי ישראל מצטרפת לשווקים המפותחים. ישנם הטוענים כי המעבר משווקים מתעוררים לשווקים מפותחים יזיק לשוק ההון הישראלי. אני אינני שותף לדעה זו משני טעמים. הראשון, עדיף להיות זנב לאריות מאשר ראש לשועלים. אמנם במדד השווקים המתעוררים היינו כ-3% ואילו במדד המפותחים נהיה מתחת לחצי אחוז אך בעוגת הכספים העולמית, מדד השווקים המתעוררים הינו כ-12% ואילו השווקים המפותחים (להוציא את הפסיפיק) עומד על כ-82%.

הסיבה השנייה נעוצה בעובדה שהוכחה בעבר על ידי יהודי חכם בשם אלברט אשר טען והוכיח כי הכל יחסי. כאשר מסתכלים על השכנות החדשות שלנו במדד השווקים המפותחים ישראל נראית אטרקטיבית הרבה יותר מבחינת הנתונים המאקרו כלכליים היבשים. בוודאי כאשר משווים אותנו מול מדינות כגון: יוון, פורטוגל, אירלנד ואף ספרד. כוחנו לא נופל גם מול "אריות" השווקים המפותחים כגון: בריטניה ואיטליה שמצבן הכלכלי נע על הציר של בין רע לגרוע.

סיבה מהותית יותר הינה היעדר אלטרנטיבות השקעה. ברמת ריבית נמוכה הכדאיות להשקעה במכשירים בטוחים קצרי טווח כגון פיקדונות ואג"ח ממשלתי קצר יורדת. הריבית הארוכה נמצאת בשפל והסכנה הטמונה בעליות ריבית מרתיעה או צריכה להרתיע מפני השקעות מאסיביות. לכך יש להוסיף את העובדה כי פער הריביות בין אג"ח ממשלתי לאג"ח חברות איננו מצדיק את הסיכון הכרוך קל וחומר באגרות חוב בעלות מח"מ בינוני-ארוך (מח"מ מעל 4 שנים). צירוף הנתונים הללו מגדיל את האטרקטיביות של השקעה במניות.

חשוב לציין, כי סביבת ריבית נמוכה תומכת בחברות ובהמשך הצמיחה שלהן ולמרות שמחירי המניות אינם זולים לא ניתן להכליל ולומר כי כלל שוק המניות הינו יקר. ביצועי החברות כפי שהינם משתקפים בדוחות הכספיים של שנת 2009 בהחלט תומכים בהמשך עליות בטווח הקצר. כפי שציין זאת ווינסטון צ'רציל בעבר: "לעולם אל תפחד ללכת אחרי הזרם ולעולם אל תפחד לקחת את הזרם אחריך".

חשיפה למניות יש לבצע בצורה מבוקרת כאשר ברור כי מדובר כעת על תקופה של "רכיבה על הגל". יחד עם זאת, יש להיזהר שמא נמצא עצמנו מתחת לגל ולכן יש לחפש סימנים מקדימים בצורת עלייה במדד הפחד בארה"ב בצירוף המשך מגמה של עליית התשואות על אג"ח ארוך בארה"ב ובעולם. היום יותר מתמיד צריך להישמע לעצתו של גורו ההשקעות וורן באפט שאמר כי "אנחנו לא צריכים להיות יותר חכמים מכל השאר, כי אם ממושמעים יותר מכל השאר".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות