דו"ח טכנולוגי: עוד קורבנות למתקפת סייבר סינית - הודו והדלאי לאמה

לא, זה אף פעם לא הפסיק

לשימוש הפוליטי שעושה המשטר הסיני בהאקרים יש היסטוריה ארוכה: במהלך המלחמה בסרביה, כשחיל האוויר האמריקאי הפציץ בטעות את השגרירות הסינית בבלגראד, גולשים סינים ביצעו – בעידודו השקט של המשטר – שורה של מעשי חבלה במטרות-רשת שזוהו עם ארה"ב. השטיקים האלה עלו לכותרות כשסין תקפה את גוגל, אבל זה לא התחיל שם וודאי לא הסתיים שם.

עכשיו מתברר שהמשטר הסיני והקנאים הלאומניים שלו לא עצרו בארה"ב ובחברות אמריקאיות. הסיני הממוצע - שמפוטם באגדות על "כל העולם נגדנו" ועל ההיסטוריה של רצח העם שביצעו היפנים, ומאמין לתעמולה שטיבט היא סלע קיומו ושהטיבטים דווקא אוהבים את הכיבוש שלהם - הוא לאומני מאוד, מהלאומנים בעולם, וקל לגייס אותו למשימות שכאלה. המרגלים הסינים הצליחו לחדור עמוק למחשבי הממשלה ההודית, ולגנוב מהם מספר גדול של מסמכים סודיים – ממידע על מערכות טילים ועד רשימת הוויזות שהעניקו השגרירויות ההודיות.

החוקרים גילו שההאקרים הסינים לא הסתפקו בריגול אחרי הודו, אלא פלשו גם למחשביו של הדלאי לאמה, המנהיג הטיבטי הגולה, והעתיקו משם 1,500 מיילים. הם פלשו גם למחשבי האו"ם. ממשלת הודו הודיעה שהיא חוקרת את הפרשה; ממשלת סין, בהתקף נדיר של חוש הומור שוודאי יוערך במשרד החוץ שלנו, הודיעה בתגובה שהיא "מתנגדת להאקינג".

מכה לניטרליות הרשת

 

בית משפט פדרלי בארה"ב הנחית מכה כבדה על סמכותה של ה-FCC, רגולטור התקשורת האמריקאי: ה-FCC קנס את ספקית הרשת והסלולר הערמומית קומקאסט, לאחר שזו האטה את הגישה של לקוחותיה לאתרים כבדים, כמו אתרי שיתוף קבצים; בית המשפט מצא שה-FCC חרגה מסמכותה ושבעצם לא היתה רשאית לעשות את זה.

המשמעות הלא סימפטית היא שתפיסת ניטרליות הרשת – שאומרת שספקית הרשת צריכה להיות צינור ותו לא, ושאסור לה לתעדף תעבורה אחת על פני אחרת – תלויה עכשיו על בלימה, לפחות בארה"ב. ה-FCC הכריזה כמה פעמים על תמיכתה בדוקטרינה הזו, אבל – הפסיקה הזו נראית הגיונית למדי – אין לה סמכות לאכוף אותה.

כתוצאה מכך, מזהירים שורה של מומחים, ארגונים ואנשים שוחרי טוב, כל תוכנית הפס הרחב של ה-FCC נמצאת כעת בסכנה, משום שהיא מבוססת על תיאוריית ניטרליות הרשת. משמעות הפסיקה הזו היא שכעת יכולים החתולים השמנים לגבות כמה שהם רוצים על פס רחב מחוץ לערים.

הפתרון, סביר להניח, יהיה חקיקה. ממשל אובמה כבר הגניב חקיקה-למחצה בנושא, כשקבע שמקבלי כספים בתוכנית התמרוץ (stimulus בלעז) יצטרכו להיות מחויבים לניטרליות רשת. אם הוא רוצה להביא פס רחב לכל ארה"ב עד 2020, הוא יצטרך להתאמץ יותר.

"עונש אכזרי ולא רגיל"

הביטוי הזה הוא מהחוקה האמריקאית, שאוסרת על עונשים כאלה. זה נכתב, נזכיר, בתקופה שבה הצי הבריטי לא היסס להלקות אנשים עד מוות בשל גניבת מזון, גנבי לחם היו נשלחים מבריטניה למקומות לא סימפטיים כמו אוסטרליה, גנבי סוסים היו נתלים, ורוב סעיפי הענישה בספר החוקים הבריטי הסתכמו במוות בשלל צורות לא נעימות, כשהפופולרית ביניהן היא drawing and quartering. תבררו מה זה, אבל לא בזמן שאתם אוכלים או מתכננים לאכול. הוצאה להורג היתה אז בידור פופולרי להמונים.

הזמנים התעדנו מאז, וכיום אנחנו חוגגים את הוצאתם להורג של אויבי הציבור רק אם איזו קצינה חיסלה אותם בשלט רחוק, בצג מחשב ניטרלי שבו לא רואים את המעיים והדם, מראות שאולי היו מזכירים את הציווי ההומרי ש"אסור לגיל ולרונן בנפול בני אדם חללים". בתי המשפט האמריקאיים קבעו כעת שהאיסור על עונש אכזרי בחוקה מגן גם על הבזויים שבבני האדם - פדופילים.

מארק וויין ראסל נפל קורבן ב-2006 למלכודת הידועה – הוא נסע לפגוש קטינה וירטואלית כדי לבצע בה את זממו. הקטינה התבררה  כשוטרת, וראסל עף לכלא ל-46 חודש כשחצי תאוותו בידו. עד כה, שום דבר חריג.

אבל בית המשפט לא הסתפק בכך וגם גזר עליו שלא להחזיק במחשב או להשתמש בו עד שנת 2039. הדבר התברר כמגבלה משמעותית, משום שראסל היה מהנדס מערכות במקצועו והאיסור פסל אותו מלהמשיך בתפקידו – אבל גם, למשל, לקבל עבודה במקדונלד'ס, כי הליך הקבלה לעבודה דורש שימוש במחשב.

בית משפט לערעורים ביטל את החלק הזה של פסק הדין, וקבע שהוא "בלתי סביר בבסיסו" ו"מפריע אגרסיבית למטרת השיקום". אני בספק אם אפשר לשקם פדופילים – מחקר אחרי מחקר מצביע על כך שמדובר במחלה ובדחף שאינו בר כיבוש, ושלפדופילים יש את השיעור הגבוה ביותר של חזרה לסורם – אבל הפסיקה הזו נתפסת כעוד צעד לקראת ההכרה שלבני אדם יש זכות בסיסית לגישה לרשת, ומניעתה היא יותר ויותר אכזרית ובלתי רגילה.

תראו, ציפור!

אפל תערוך מחר אירוע שבו היא צפויה להודיע על מערכת ההפעלה הרביעית לאייפון, וככל הנראה גם על השקתו של הגי'זספון הרביעי עצמו. אבל השמועות מייחסות לה גם הכרזה על כניסה לתחום הפרסום בסלולר: היא רכשה לאחרונה פלטפורמת פרסומות כזו בשם קוואטרו. ועל פי הפרסומים, מי שבאמת תהיה מאושרת מהכרזה כזו היא דווקא האקסית המיתולוגית של אפל, גוגל.

למה? כי זה יוריד חלק ניכר מהחום ממנה. גוגל מנסה זה זמן לדחוף את עצמה גם לעסקי הפרסום בסלולר, באמצעות חברת AdMob שרכשה – אבל הרגולטורים המרושעים מעכבים את מתן האישור, בשל החשד הסביר שמאחר שגוגל כבר שולטת בתחום הפרסום המקוון, ומאחר שהפרסום בדפוס ובטלוויזיה גוועים, המשמעות תהיה הענקת מונופול גדול מדי לתמנון העליז.

למעשה, רשות הסחר הפדרלית, ה-FTC, נראית יותר ויותר כמי שמתכוונת להנחית מכת גרזן על עסקת AdMob, וסנאטור בכיר טרח לדרוש מה-FTC לחקור את הפרשה. אז טוב לגוגל שאפל מספקת לה מסך עשן, ושהיא יכולה לטעון שיש לפחות עוד אימפריית רשע אחת בעסקי הפרסום הסלולרי.

קצרצרים

עסקת הספרים הבעייתית מאוד של גוגל ממשיכה להסתבך. תקציר הפרקים הקודמים: גוגל סרקה מיליוני ספרים בלי לקבל את רשות בעלי הזכויות, וחילקה כמה חרוזי זכוכית בדמות 125 מיליון דולר לגילדת הסופרים האמריקאית כדי לקבל רשות גם למכור אותם. כמעט כל העולם, בכלל זה סופרים זרים ומקומיים ומחלקת המשפטים האמריקאית, זעק חמס; עכשיו מגיע גם תורם של האמנים והצלמים. כידוע, ספרים מכילים גם איורים וצילומים, והעסקה של גוגל לא נותנת להם אפילו שבבי זכוכית. איגודי האמנים הגישו, על כן, תביעה ייצוגית כנגד גוגל. למה גוגל ממשיכה במסלול שלה, למרות כל כאבי הראש האלה? כי היא יודעת על איזה נתח שוק עתידי היא משתלטת באפס תשלום.

חדשות שקהילת הקוד הפתוח תעדיף לשכוח: אחרי שורה של מדינות שנטשו את מוצרי מיקרוסופט ותוכנות קנייניות אחרות אחרות ועברו ללינוקס, מצטרפת אליהם גם המצורעת של העולם, צפון קוריאה. היא מוציאה גרסה משלה – "כוכב אדום", אלא מה – למערכת ההפעלה, כזו מוגבלת במיוחד. המערכת נחשבת ללא יציבה, כנראה בגלל שתקלות בקידוד הובילו להוצאה להורג של מתכנתים או, לחלופין, כמו חלק ניכר מהאוכלוסיה, הם גוועו ברעב. המערכת הזו עשויה להיות הגרסה הראשונה של לינוקס שתזכה בכבוד המפוקפק של הפעלת תאי גזים.

ולחדשות קודרות פחות: בית המשפט העליון של מדינת ניו ג'רזי מגביל משמעותית את יכולתם של מעסיקים לרגל אחר מועסקיהם. הוא קבע שלעובדים יש זכות לצפות לפרטיות המיילים שהם שולחים ממקום העבודה ואפילו ממחשב העבודה – בתנאי שהם שלחו אותם ממערכת מייל חיצונית, קרי לא זו של המעסיק. לידיעתכם/טיפולכם.

הבחירות בבריטניה ייערכו בתוך פחות מחודש – החוק הבריטי מאפשר להכריז עליהן בתוך שלושה שבועות – והשמרנים נערכים למאבק על קולו של המצביע המבין בטכנולוגיה. חבר הפרלמנט השמרני (ושר הצללים לדיור) גראנט שאפס כתב מאמר דעה ברג'יסטר, שבו הוא מסביר את המדיניות הטכנולוגית של מפלגתו, שלדבריו תשתמש בכלי טכנולוגיה קיימים בשוק כמו טוויטר ותפסיק את מדיניות בניית מאגרי המידע הדולפים של הלייבור. הוא גם מתחייב לשקיפות ממשלתית מלאה, ובהתאם מספק קישור להיסטוריית ההצבעות שלו בפרלמנט. נאה. ובישראל?

החברה המפוקפקת זינגה, שמתמחה במשחקי פייסבוק חינמיים לכאורה אבל בפועל דורשים תשלום, ונוקטת גם תרגילים פחות אתיים, מרחיבה את תחום הפעולה שלה: שחקני Mafia Wars שלה יוכלו מעתה להפרד מכספם גם באמצעות מסרוני SMS.

   

• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה החמישית)
• לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
• ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"