אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בלעדי ל"כלכליסט": המעסיק לא הפריש כספי פנסיה, והעובדת תפוצה ב-317 אלף שקל צילום: shutterstock

בלעדי ל"כלכליסט": המעסיק לא הפריש כספי פנסיה, והעובדת תפוצה ב-317 אלף שקל

חנות כלבו תשלם פיצויים לעובדת שהשתכרה כ־4,000 שקל בחודש והפסיקה עבודתה. מדובר בסכום שהיה נצבר מאז נכנס צו הפנסיה לתוקפו ועד להגעתה לגיל פרישה

08.04.2010, 07:01 | מיקי פלד

לראשונה פסק בית הדין לעבודה פיצויים משמעותיים לעובדת שמעסיקה לא הפריש לה כספים לקרן פנסיה בהתאם לצו ההרחבה לפנסיה חובה. מדובר בפסק דין חשוב בדיני עבודה, שכן הצו עצמו לא מגדיר סנקציות נגד המעסיק. עובדת חנות כלבו לשעבר שהפסיקה את עבודתה בעקבות מחלה הגישה תביעה לבית הדין לעבודה בבאר שבע.

התובעת, אשר יוצגה על ידי עו"ד בני הנר, תבעה בנוסף לכספי הפנסיה גם פיצויי פיטורים, שכן על פי חוק, עובד שמפסיק את עבודתו בשל מחלה קשה נחשב כמפוטר לצורך הזכויות הסוציאליות המגיעות לו.

העובדת הגישה בכתב התביעה דרישה לשלם לה לא רק את הסכום עצמו שלא הופרש לפנסיה, אלא את הסכום המהוון - כלומר, גם את כל הריביות המשוערות שהפסידה בשל אי־העברת הכספים לחיסכון פנסיוני מקיף. כך, לפי מקרה זה, המעסיק אמנם לא שילם במשך כשנה סכום של יותר מ־100 שקל בחודש לטובת החיסכון הפנסיוני, אולם עתה יצטרך לשלם הרבה יותר.

בסך הכל תקבל העובדת, שהשתכרה כ־4,000 שקל ברוטו בחודש, כ־317 אלף שקל פיצויים בגין אובדן זכויות פנסיוניות, עבור התקופה שהחלה מאז שנכנס הצו לתוקף ועד שתגיע העובדת לגיל פנסיה. עבור פיצויי פיטורים פסק בית הדין תשלום בסך 17,800 שקל, הכוללים גם זכויות סוציאליות.

"תמרור אזהרה למעסיקים"

החנות נכנסה לאחרונה להליכי כינוס, כך שהתובעת תצטרף לנושים הנוספים של בעל החנות. למעשה, ביה"ד גזר את תשלומי הפיצויים על החנות כחברה, ולא על בעל החנות. עו"ד הנר אמר כי "פסק הדין עושה צדק עם עובדת. אנו נערער עליו, כך שהנתבע יישא באחריות אישית והיא תוכל לקבל את כספה". בדיון בביה"ד הארצי על הערעור, צפויים השופטים לקבוע הלכה קבועה בנושא זה.

 , צילום: shutterstock צילום: shutterstock  , צילום: shutterstock

בינואר 2008 נכנס לתוקף צו ההרחבה הקובע כי כל מעסיק חייב להפריש לעובדיו כספים לטובת חיסכון פנסיוני מקיף, הכולל נוסף על כספי החיסכון לפנסיה גם ביטוח אובדן כושר עבודה וביטוח שארים. הצו קובע גם הפרשות מינימליות שיש לעמוד בהן.

צו ההרחבה נחתם על ידי שר התמ"ת דאז, אלי ישי, בעקבות הסכם בנושא בין ההסתדרות ללשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, המייצגים את המעסיקים במשק.

עם כניסתו לתוקף בינואר 2008, יוזמיו בהסתדרות אמרו כי מבחן אכיפתו יתרחש רק כאשר עובדים יתבעו מעסיקים בנושא זה בבתי הדין לעבודה. על פי הערכות משרד התמ"ת, ישנם כיום במשק כחצי מיליון עובדים לפחות שמעסיקיהם אינם מפרישים להם כספים לחיסכון פנסיוני, בניגוד לצו.

עו"ד דורית טנא־פרצ'יק, שהיתה בין מנסחי ההסכם שהוביל לצו ההרחבה וראש אגף הפנסיה בהסתדרות, אמרה כי "פסיקה זו צריכה לשמש תמרור אזהרה למעסיקים שמפרים את הסדר פנסיית חובה וחושבים כי בעתיד, אם ייתבעו על ידי העובד, יוכלו לכל היותר לשלם לו את הסכומים שלא העבירו לקופה".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



33 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

33.
אי הפרשות פנסיה
עבדתי 8 שנים במקום עבודה, תשלום הפנסיה ירד כל חודש בתלוש המשכורת, אך קיבלתי אין ספור מיכתבים מחברת מנורה שיש פיגור בתשלומים, בכל פעם שפניתי למעסיק טען שהגיע איתם להסדר והוא כמובן לא, כך נאמר לי במנורה בשיחה עם מומחה פנסיוני, שנים פיגר בתשלומיי הפנסיה לעיתים שנתיים רצופות, בלית ברירה תבעתי אותו בתמ'ת בדקו וקיבל קנס ע"ס 38 אלף שקל , חשבתי שפה היסתיים הסיוט של המירדף , עברתי 2 ניתוחים במיתריי הקול ורופא תעסוקתי החליט שאסור לי לאמץ את מיתריי הקול לצמיתות( עבדתי בטלמרקטינג), נאלצתי לעזוב את מקום העבו
רחל סלמן אלהרר  |  13.02.19
לכל התגובות