אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
המחיר של עידוד מרכזי מו"פ בישראל: חצי מיליארד שקל צילום: אסף גלעד

המחיר של עידוד מרכזי מו"פ בישראל: חצי מיליארד שקל

חשיפת "כלכליסט" אתמול את התוכנית הממשלתית לעידוד פתיחת מרכזי מחקר ופיתוח זרים בישראל מסעירה את תעשיית ההייטק. לצד התומכים בתמרוץ החברות הזרות, יש מי שמתנגד לתוכנית כי "ישראל לא תהיה הודו"

08.04.2010, 06:59 | נעמה סיקולר ואסף גלעד

התוכנית לעידוד חברות זרות להקים מרכזי מחקר ופיתוח בישראל תדרוש מהמדינה השקעה ישירה של כחצי מיליארד שקל עד שנת 2012, כך עולה מדו"ח שהכינה חברת הייעוץ דלויט. הוצאה מומלצת זו מתייחסת למענקים ישירים שתעביר המדינה, והיא לא כוללת את ההשקעה העקיפה באמצעות הטבות מס שמהן צפויות ליהנות החברות הזרות במסגרת התוכנית.

פרטים אלה מתפרסמים בהמשך לחשיפת "כלכליסט" אתמול (ד'), בדבר התוכנית שמגבשת בימים אלה ועדת ההיגוי של משרדי התמ"ת והאוצר לעידוד יצוא השירותים של ישראל. כאמור, התמ"ת והאוצר בוחנים במקביל להשקעת המענקים הישירה שורת כלי סיוע נוספים לתעשיית המחקר והפיתוח, ובהם הלוואות על בסיס הכנסות עתידיות ומערך הטבות במס על הכנסות הנובעות מיצוא שירותים. כמו כן בוחנים בממשלה מתן הקלות רגולטוריות למרכזי מו"פ חדשים, וכן תמיכה כספית על העסקת עובדים בפריפריה.

 

"בעידן הרשת לא תמיד יש צורך ביצוא פיזי"

מטיוטת התוכנית עולה כי זו צפויה להגדיל בכ־6 מיליארד שקל את יצוא השירותים של ישראל עד שנת 2012. חשיפת התוכנית אתמול עוררה רגשות מעורבים בקרב בכירי התעשייה בישראל. דודי גרשון, מנכ"ל חברת סופרדריבטיבס המעסיקה 350 עובדים, לא חושב שהתוכנית שבוחנת הממשלה תהיה יעילה לטווח ארוך.

לדברי גרשון, "נוכחות חברות זרות בישראל אמנם מגדילה את מספר מקומות העבודה ואת תשלומי המס לאוצר המדינה, אך עיקר ההכנסות מהיצוא יגיעו בלאו הכי לחברה הזרה ופחות לקופת המדינה". גרשון הוסיף כי "חברות השירותים עוברות לעבוד היום יותר ויותר על גבי רשת האינטרנט ומעניקות שירותים מרחוק, כך שלא תמיד יש צורך ביצוא פיזי".

"לא יישאר לנו מספיק כוח אדם לפיתוח חברות מוצר"

בכיר אחר בענף ההייטק, שביקש להישאר בעילום שם, הסביר כי ישראל איננה בנויה ליצוא המוני של שירותים, כיוון שזהו ענף הדורש הון אנושי גדול. "אין לנו עודף של מהנדסים", אומר הגורם, "ואם ניקח אותם מפיתוח מוצרים למתן שירות, לא יישאר לנו מספיק כוח אדם לפיתוח חברות מוצר שלהן יש את הסיכוי הגבוה ביותר להפוך לחברות גדולות. לכן אין זה פלא שבשוק ההודי, שעתיר בכוח אדם ובהשקעות אדירות, צמחו חברות שירותים רבות". לדבריו הצטרף ערן אלרואי, מנכ"ל מרכז הפיתוח הישראלי של חברת התוכנה Software AG שמייצאת אף היא שירותי תוכנה מישראל, ואמר כי "לעולם לא נצליח לספק שירותים נוסח ההודים, שפעילים בכל שעות היממה".

מנגד, יו"ר איגוד תעשיות ההייטק ואיש קרן פיטנגו אהרון מנקובסקי מאמין בתוכנית: "ההחלטה חיונית, כי היא תומכת בהרחבת מרכזי פיתוח זרים שכדאיות החזקתם כאן נעשית יקרה עבור החברות. חשוב לתמרץ את החברות הרב־לאומיות בישראל".

תגיות