התרופה של הפרופסורים לכלכלה: "קרנות הפנסיה יבלמו את התחזקות השקל"

על רקע המשך הייסוף בשער השקל וההקטנה של מעורבות בנק ישראל בשוק המט"ח, גיבשו לאחרונה שני פרופסורים לכלכלה תוכנית מקורית לבלימת התחזקותו של המטבע הישראלי. הכוח לשינוי המגמה, טוענים פרופ' נתן זוסמן מהאוניברסיטה העברית ופרופ' אביה ספיבק מאוניברסיטת בן גוריון, במסגרת תוכנית לכלכלה של מכון ון ליר, טמון בקרנות הפנסיה.

לפי זוסמן וספיבק, ייסוף השקל, המקטין את כושר התחרות של ישראל, נוצר עקב תופעת "המחלה ההולנדית" המאופיינת ביצוא מסיבי של סקטור מסוים. שאר היצואנים במשק הם הנפגעים העיקריים מהתופעה. היא נקראת על שם הולנד, שאליה זרם בשנות השישים הון רב כתוצאה מגילוי גז טבעי, מה שיצר ייסוף של המטבע המקומי.

בשיחה עם "כלכליסט" הסביר אתמול פרופ' זוסמן כי מה שעשה הגז הטבעי להולנד לפני 50 שנה, עושה כיום ענף ההייטק לישראל. "קטר היצוא של המשק הישראלי מורכב מאלפי עובדים בהרצליה פיתוח", אומר זוסמן. "ענף ההייטק משפיע על המשק כולו באמצעות שער השקל, בעוד שהוא עצמו מושפע פחות משער החליפין".

זוסמן וספיבק מצאו כי בשנה האחרונה התחזק השקל מול הדולר בשיעור של כ־12%. לדעת שני החוקרים, ההשלכות של מגמת הייסוף הנוכחית עלולות להיות קשות למשק, נוכח החששות להמשך היחלשותו של הדולר בעולם.

הפתרון שמציעים הכלכלנים הבכירים הוא לעודד את קרנות הפנסיה לבצע פעולה הפוכה: להמיר שקלים למטבע חוץ ולהשקיע חלק גדול יותר מהנכסים שלהן בחו"ל. זוסמן וספיבק מציעים שהממשלה תקים גוף מיוחד שיפעל כקרן השקעות ממלכתית.

הקרן תנפיק איגרות חוב שקליות לטווחים ארוכים, ורוב הרוכשים שלהן יהיו קרנות הפנסיה. את השקלים שתגייס תמיר הקרן למטבע חוץ, ותשקיע אותם בנכסים פיננסיים בחו"ל. כך תיטול על עצמה הממשלה את החשיפה לסיכוני שער החליפין, מה שעשוי להבטיח שיתוף פעולה מצד קרנות הפנסיה. לדברי הפרופסורים, הממשלה יכולה לקחת על עצמה את החשיפה למט"ח, שכן מדובר למעשה בפעולת גידור של החוב החיצוני הגדול של ישראל.

לפני כחודש הציגו זוסמן וספיבק את עיקרי תוכניתם בפני ראשי משרד האוצר, ובהם החשב הכללי והממונה על שוק ההון. תגובת האוצר: "כחלק ממהלך העבודה באוצר, לא פעם גורמים אלה ואחרים מציגים לנו הצעות שונות".