אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
דו"ח טכנולוגי: קריאה לחרם על גוגל צילום: בלומברג

דו"ח טכנולוגי: קריאה לחרם על גוגל

איל התקשורת רופרט מרדוק רוצה שהעיתונים יתאגדו נגד הרשת החינמית, גל ניסיונות התאבדות במפעל סיני שמייצר עבור אפל, קטין תובע את אמו בשל השמצה בפייסבוק, ושר התקשורת האוסטרלי נכנס בגוגל

08.04.2010, 13:00 | יוסי גורביץ

אם נורא נרצה, אולי המטאור יחטיא

אפשר לומר הרבה דברים שליליים על רופרט מרדוק – אפשר להתחיל מזה שהוא הבעלים של רשת פוקס – אבל הוא נחוש. לפני כשנה הוא התחיל לדבר על סגירת האתרים שלו לגלישה חינמית, ואחד אחרי השני הם נסגרים.

אבל, כפי שמרדוק מבין היטב, אם רק חלק מהעיתונים יסגרו את התוכן שלהם לקהל, התוצאה תהיה שהעיתונים האחרים יזכו בכל התעבורה, ושום דבר טוב לא ייצא מזה לעיתונים שדורשים תשלום. התעבורה הזו לא תועיל לאף אחד – למעשה, היא רק תכביד על העיתונים שיקלטו אותה, שיצטרכו לבזבז כסף על פס רחב וחשמל בשביל אספסוף כפוי טובה שלא יקליק על הפרסומות שלהם – אבל התאבדות קולקטיבית הוכחה, לאורך הדורות, כאסטרטגיית הישרדות גרועה למדי.

אי לכך ובהתאם לזאת, מרדוק קורא לכל העיתונים לסגור את אתריהם מאחורי חומת אש ולדרוש תשלום עבור כניסה אליהם. הוא גם קורא להתנתקות מגוגל ומשאר האגרגטורים האוספים ידיעות מאתרים אחרים; לדבריו, הוא שקל לבקש תשלום מגוגל אבל הגיע למסקנה שאין טעם, הם לא ישלמו. הוא טען שאתרי אגרגציה עלו על "נהר של זהב" – החדשות החמות – ושאין שום סיבה שהם לא ישלמו עבור השחייה.
מרדוק. תקוות שווא באייפד, צילום: mct מרדוק. תקוות שווא באייפד | צילום: mct מרדוק. תקוות שווא באייפד, צילום: mct

לרוע המזל של העיתונות, מרדוק חושב שהפתרון הוא האייפד. הוא רוצה להכניס את כולה תחת כנפיו של סטיב ג'ובס, לסגור אותה מאחורי החומות המבוצרות של אפל – בלי לשים לב למה שקרה לתעשיית המוזיקה מאז שעשתה את השגיאה הזו. אפל הפכה לגורם החשוב ביותר בתעשיית המוזיקה. עכשיו מרדוק מוביל את העיתונות באותו כיוון.

היחידים שנדפקים מאפל יותר מהעיתונים ותעשיית המוזיקה הם עובדי הקבלן שלה.

ההולכים למות יברכוך, ג'ובס

כתבנו כבר על סדנאות היזע של אפל בסין, על כך שהיא מעסיקה ילדים ועל תנאי הבטיחות הנחותים שהיא מרשה בשתיקה. ראינו כיצד אפל מסכימה עם כך שעובדים המייצרים את צגי המגע שלה ייחשפו לרעל עצבים, בעוד שחברה מערבית אחרת שמשתמשת בשירותי אותו המפעל – נוקיה – דווקא החליטה להגן על העובדים. כלומר, עם קצת לחץ אפשר להגן על העובדים. אפל בוחרת שלא לעשות זאת. כנראה שזה לא טוב לרווחים.

עכשיו מגיע סיפור שאמור להעיב קלות על חגיגות בית האויפד: יותר ויותר עובדים במפעלי פוקסקון, החברה המושמצת שמייצרת את המוצרים שהלוגו של אפל מוטבע עליהם, מנסים להתאבד. ארבעה עובדים ניסו לעשות זאת רק בחודש האחרון. האחרונה שבהם היתה בת 18; היא ניסתה להתאבד בקפיצה מחלון.

זו אותה חברה, נזכיר, שעובד שלה התאבד בקפיצה לאחר שאיבד דגם של אייפון חדש – אולי זה שייחשף היום. מדובר באותה חברה שתקפה עיתונאי שניסה לצלם את המפעל מבחוץ – ושהשוטרים המקומיים אמרו לו שאין מה לעשות, פוקסקון שולטת בעיירה הזו.

אפל אינה שולטת ישירות במפעלי פוקסקון, זה נכון. אבל העובדה שהיא יודעת מה קורה בהם – כולם כבר יודעים – ולא מפסיקה את החוזים שלה עם החברה, אומרת שהמוצרים שלה הופכים, מבחירתה שלה, למוצרים שבנייתם כרוכה בשפיכת דם. ולא, התירוץ של "כולם עושים את זה" לא תקף. זה התירוץ של סוחרי נשק וסוחרי סמים.

מפעל פוקסקון. ארבעה ניסיונות התאבדות בתוך חודש, צילום: בלומברג מפעל פוקסקון. ארבעה ניסיונות התאבדות בתוך חודש | צילום: בלומברג מפעל פוקסקון. ארבעה ניסיונות התאבדות בתוך חודש, צילום: בלומברג

צו הרחקה לאמא

הרבה אנשים נתקלו בבעיה מעיקה כשההורים שלהם ביקשו מהם חברות בפייסבוק. מה עושים עכשיו? פתאום אמא קוראת את מה שאתה כותב לחברים – והתמונות, אלוהים, התמונות.

המקרה של בנה בן ה-16 של דניס ניו מארקנסו חמור משמעותית יותר. הצעיר, שמתגורר עם סבתו – לאחר מאבק משפטי על החזקה – הגיש תביעה כנגד האם. לדבריו, היא פרצה לחשבון הפייסבוק שלו, החליפה את הסיסמה שלו, ולאחר מכן הוציאה עליו דיבה.

הגירסה של ניו האם שונה קלות מזו של הבן. "יש לך זכות חוקית לעקוב אחרי הילד שלך ולנהל איתו שיחה בפייסבוק, בין אם מדובר בחשבון שלך, בחשבון שלו, או בחשבון של מישהו אחר". הממ. ניו טוענת שהיו לה יחסים מצוינים עם הילד מאז גיל 12, אבל היא הולכת להילחם על הנושא בבית המשפט כי "כי יש כאן אפשרות לקבוע תקדים ליחסי הורים-ילדים". אלה בדיוק הרגעים שבהם אני שמח שאני לא חי בארה"ב.

השר מכה בחזרה

שר התקשורת האוסטרלי, סטיבן קונרוי, מתחיל להתגלות כטיפוס שיודע לעמוד על שלו. דיווחנו לפני כשבועיים שגוגל שלחה מכתב לממשלת אוסטרליה, שבו היא מוחה על כוונת הממשלה לצנזר את הרשת ביבשת. זה היה במסגרת מעמדה החדש של גוגל כמעצמה.

קונרוי לא אהב, בלשון המעטה, את התערבותה של גוגל במה שהוא רואה ענייניה הפרטיים של אוסטרליה, והוכיח שהוא יודע לנשוך בחזרה. כשהוא נשאל בנושא, הוא הזכיר את האמירה של מנכ"ל גוגל אריק שמידט (הוא טעה לחשוב שהוא אחד המייסדים) על כך ש"אם יש משהו שאתה לא רוצה שאחרים יידעו עליו, אולי לא היית צריך לעשות אותו מלכתחילה", ואת העובדה שגוגל חדרה עמוק לפרטיות של משתמשיה בפרשת גוגל באזז.

קונרוי לא סיים שם. הוא ציין בארסיות שגוגל מצייתת לשורה של חוקים אמריקאיים שפוגעים בפרטיות, ביניהם חוק הפטריוט הידוע לשמצה, וששמידט כבר הודה בשקט שגוגל מעבירה לממשל ארה"ב מידע על פי דרישה. כל מה שהוא רוצה, אמר קונרוי, הוא שגוגל תציית לחוקים של אוסטרליה כפי שהיא מצייתת לחוקים האמריקאיים.

פרצה סערה וצווחה, כצפוי, אבל גוגל נאלצה להודות שקונרוי צודק – ובעל טור אוסטרלי הזכיר משהו שרצוי תמיד לזכור כשמדברים על סכסוך בין תאגידים וממשלות: הציבור האוסטרלי תמיד יכול לפטר את קונרוי, יחד עם ראש הממשלה שלו, אבל אין לו שום השפעה על מדיניותה של גוגל. יתר על כן, בניגוד לגוגל – שהרשתה לעצמה לפרוץ לפרטיותם של משתמשיה בלי שום התראה – קונרוי הצהיר אינספור פעמים בעבר על תוכנית הצנזורה שלו, והיא נהנתה מתמיכת שתי המפלגות הגדולות באוסטרליה. בין שתי הרעות הללו, פוליטיקאים ואנשי תאגידים, עדיין עדיפים הפוליטיקאים – גם אם התאגידנים מתיימרים "לא להיות רעים".

קצרצרים

מטוס חדיש המריא אמש בשוויצריה לטיסת המבחן שלו. מדובר ביצור בעל מוטת כנפיים של בואינג 747 ומשקל של מכונית קטנה, הוא טס במהירות לא מרשימה בעליל של 45 קמ"ש, והוא בכלל משתמש במדחפים ולא בסילון. אז מה הקטע? מדובר במטוס הראשון המונע כולו בכוח סולארי.

קן אאולטה, שכתב ספר על גוגל (שנקרא Googled), החליט להפסיק את מסע הפרסום של הספר בסין, וזאת לאחר מאמצים רבים שהשקיע בתחום. אאולטה הביע זעם ותסכול: הסיבה להפסקת מסע הפרסום, לדבריו, היא שכלי התקשורת בסין אינם מוכנים לגעת בספר שלו עם מקל ובטח שאינם מוכנים להסתכן בביקור של החבר'ה מהמשטרה החשאית בגלל ביקורת חיובית עליו. מצד אחד, מדובר בעוד קורבן של מלחמת גוגל-סין; מצד שני, זה מזכיר לנו מה שווים הדיבורים על הפתיחות של סין החדשה – ועל עצם הטענה שיש סין חדשה. סטאלינסטים ותיקים היו מכירים את המצב היטב. כעת כלל לא ברור אם הספר יפורסם. אאולטה יכול להתנחם בכך שהוא לפחות לא הוגדר אויב העם ושההמונים לא שורפים את בובתו ברחובות.

עוד סיבה לחוסר אמון בין זוגות: מחקר שנעשה לאחרונה מעלה ש-38% מהנשאלים בני 25 ומטה אומרים שהם ישקלו, אם תהיה להם גישה לסלולר של בן הזוג, לחטט בהודעות האישיות שלו, וזאת כחלק מההפקה האישית שלהם של "אותלו". נשים נוטות לכך מעט יותר מגברים, ועל פי הדו"ח 10% מהנשאלים דיווחו שאכן גילו שבן זוגם בגד בהם עם אדם אחר.

יש שורה של גורמים להונאות בנקאיות, אבל אחד המביכים שבהם טרם נחשף עד כה: להיטותם של מלווים בריבית נשך לדחוף הלוואה לידיים של מישהו, גם אם יש סיכוי סביר שהוא נוכל ניגרי. מחקר שבדק 16 מקרים של גניבת זהות ששימשו להוצאת הלוואה, גילה שבכל המקרים היו שורה של סימנים שהיו צריכים לצעוק "הצילו, גנב" – כמו, למשל, איות לא נכון של שמו של מקבל ההלוואה, ורשימת השם הפרטי במקומו של שם המשפחה, ועוד – וההלוואות הוענקו בכל זאת. המשפט "שוטה וכספו ייפרדו במהירות" מעולם לא היה נכון יותר.

אמזון ובארנס אנד נובל מעבירות מהלך: לאחר שאפל החלה למכור את האויפד גם בחנויות בסט ביי, התקבלו דיווחים – שלא אושרו – שיצרניות הספרים האלקטרוניים מחקות אותם. אמזון צפויה למכור את הקינדל ברשת טארגט הפופולרית, בעוד שבארנס אנד נובל החליטה שחיקוי הוא הצורה העילאית של חנופה, ותמכור את הנוק, הספר האלקטרוני שלה, ברשת בסט ביי.

   

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

12 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

10.
תגובות לתגובות הגולשים
#1 וינסטון - אתה שואל למה הוא ממשיך לכתוב ולהשמיץ את אפל? התשובה - כי הוא נהנה לכתוב ולהשמיץ אותם והקוראים נהנים לקרוא את ההשמוץ ואז לצודד בהן או לצודד נגדן. כל יום. תודה שאתה נהנה להעמיד אותו על טעותו ולהגיד לו כמה הוא לא בסדר. זה מה שעושה לו את זה וזה מה שעושה את זה לכולנו ולמה כולם אומרים שהטור הזה חרא ואם זאת חוזרים כל יום לקרוא אותו. גם ככה לא אכפת לו מהטוקבקים. #2 - חחח תכלס. #3 - צודק. זה מה שנקרא גלובליזציה.
חרדי נגד אינטל , ירושלים  |  08.04.10
8.
לא המטוס הסולארי הראשון
מבלי לזלזל בהישג של מטוס מאויש סולארי, יש לציין שמטוסים סולארים עם כנפיים גדולות קיימים כבר הרבה שנים. זה (אולי, לא בדקתי) המטוס ה*מאויש* הסולארי הראשון. לפניו קדמו מטוסים סולארים לא מאוישים. אחד המפורסמים שבהם הוא ההליוס (Helios) של NASA. http://en.wikipedia.org/wiki/Helios_Prototype יחד עם זאת, בתור מהנדס אווירונאוטיקה, קשה לי להאמין ביכולתם של מטוסים סולארים להפוך למסחריים. בטכנולוגיה הקיימת היום נדרשים תאים סולאריים בשטח עצום בכדי להפיק את מעט האנרגיה הנדרשת להנעת מטוס עם משקל מועיל (כלומר, כזה שניתן לשאת בו אנשים או ציוד) מזערי, למשל אדם אחד או שניים. כמו כן, התאים הסולאריים האלה לא קלים, מהווים מרכיב משמעותי מהמשקל הלא מועיל, ודורשים שטח כנפיים עצום. בנוסף, כיוון שהמשקל הכולל של המטוס נמוך, והעילוי שווה למשקל בטיסה ישרה ואופקית, גם מהירות הטיסה מאד נמוכה. קשה להאמין שאנשים יסכימו לטוס במהירות שנמוכה יותר ממהירות הנסיעה של רכב או רכבת. גם ככה, עם כל סידורי האבטחה בשדות התעופה טיסות בתוך אירופה הופכות להיות תענוג מפוקפק, יקר, ואיטי.
אלעד  |  08.04.10
לכל התגובות