מי שמע על ענת קם

ביום חמישי האחרון הותרו לפרסום פרטים בנוגע לפרשת העיתונאית ענת קם, שלפי החשד העתיקה מסמכים מסווגים כשהיתה חיילת בלשכתו של אלוף פיקוד מרכז דאז, יאיר נוה, והעבירה אותם לכתב עיתון "הארץ".

מי שהופתע מהפרשה ושמע עליה רק לאחר שהתפרסמה באתרי החדשות ובמהדורות המרכזיות בטלוויזיה - אינו לבד. קם נעצרה כבר בדצמבר וישבה מאז במעצר בית, אך כל מידע בנוגע לכך פורסם רק בתקשורת הזרה ובבלוגים שונים בישראל. מי ששמעו, ידעו ועקבו אחר התגלגלות הפרשה היו בעיקר גולשים סקרנים ועיתונאים שחפרו בנבכי הרשת ודלו פרטים על אודותיה. לינקים לאתרים עם מידע הנוגע לפרשה הסתובבו בדוא"ל, ברשתות החברתיות ובכל מקום שבו ידה של הצנזורה אינה משגת.

אך נראה שמרבית האנשים בישראל עדיין הסתפקו בצריכת מנת העדכונים היומית שלהם מכלי התקשורת המרכזיים - מקוונים או מסורתיים, שלא חשפו ולו פרט מידע אחד על הפרשה. קל יותר להבין, אם כן, כיצד מצליח המשטר הסיני לשמר את חומת הצנזורה שלו. אמנם קיימות דרכים לעקוף אותה, אבל רוב הציבור פשוט לא מעוניין בהן.

אולי כעת, חשיפת הפרשה תגרום לשינוי חיובי בגישת הקהל הרחב לחופש המידע. הפרסומים בתקשורת הממוסדת על עצם קיומה, ועל כך שניתן למצוא את הפרטים המלאים עליה ברשת, דחפו רבים להיכנס לגוגל ולחפש עוד ועוד מידע. אותם מחפשים כנראה הבינו שגם אם לא ניתן לומר הכל באופן רשמי - ישנה אלטרנטיבה. הם הבינו שהאינטרנט הוא אולי מרחב חופשי, אך רק עבור מי שמוכן להשקיע בכך.