אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
השותפים בצוק מנרה מקפיאים את פעילותם צילום: איציק בירן

השותפים בצוק מנרה מקפיאים את פעילותם

על רקע החשדות נגד השותף הבכיר ברכבל צוק מנרה הלל צ'רני (66%), עצרו עיריית קריית שמונה וקיבוץ מנרה את הפעילות לפיתוח המקום

12.04.2010, 08:50 | דותן לוי

השותפים בפרויקט צוק מנרה החליטו "להקפיא את התקדמותם בו, עד שהעניינים יתבהרו" - כך אומר גורם המקורב לפרויקט. הלל צ'רני, מהשותפים בפרויקט הולילנד בירושלים, שעצור בחשד למתן שוחד, הוא השותף הבולט ברכבל בצוק מנרה (66%), שעל 25 דונם הממוקמים בחלקו התחתון מתוכנן לקום מרכז תיירות ומסחר בשטח של 7,400 מ"ר.

צ צ'רני. נתון במעצר | צילום: צביקה טישלר צ

שני השותפים האחרים ברכבל, שהחל לפעול ב־1998, הם החברה הכלכלית קריית שמונה וקיבוץ מנרה. בעיריית קריית שמונה פעלו עד לאחרונה לגייס לפרויקט שותפים עסקיים נוספים. לדברי מקורב לפרויקט, "הרכבל של צוק מנרה הפסיד במשך שנים ורק בשנה האחרונה עבר לרווחיות תפעולית. בלי הפרויקט המסחרי לא תהיה לו הצדקה כלכלית לאורך זמן".

בפרויקט שלמרגלות הרכבל מתוכננים לקום בין היתר אולם פנורמי, בתי קפה ומסעדות ותחנת מידע לתיירים. החשדות הם כי היתרי הבנייה לפרויקט, שמשנים את ייעוד הקרקע מחקלאות למסחר ותיירות, הושגו בדרך לא כשרה. לטענת הגורם, "בצוק מנרה אין סיפור. אין שם שחיתות, הכל כשר. מי צריך שחיתות בצפון כאשר מחירי הקרקעות כל כך נמוכים?".

הרעיון להקים רכבל בצוק מנרה נרקם בשנת 1971, כאשר ראש מועצת קריית שמונה דאז (כאשר קריית שמונה עוד לא הוכרזה כעיר) אברהם אלוני פנה אל שר האוצר פנחס ספיר, בבקשה להקים רכבל שיחבר את קריית שמונה עם רכס הגליל העליון. התוכנית גובשה במשך שנים, ובמשך זמן רב לאחר אישורה נעשו ניסיונות לאתר יזמים שישתתפו בפרויקט. לבסוף אותר צ'רני, שנהפך כאמור לשותף הבולט במיזם.

הרכבל בצוק מנרה הוא הארוך בישראל - 1,940 מטר. הוא כולל 12 קרוניות. במהלך מלחמת לבנון השנייה ספג הרכבל פגיעה ישירה מטיל והושבת למשך שנה.

תגיות