האם ביקורת של עו"ד על פסק דין שפרסם בבלוג היא הסתה?
עו"ד הגיש תלונה נגד עמיתה על הסתה, בעקבות ביקורת שמתחה בבלוג על פס"ד "מנוגדים לחוק"' והטענה ש"האור מתרחק מביהמ"ש". הפרקליטה: "הניסיון להשתיק אותי אינו מתקבל על הדעת"
האם אמירה ביקורתית של עורך דין המתפרסמת בבלוג שלו באינטרנט, ולפיה פסק דין שנתן בית משפט הוא "בניגוד לחוק", מהווה זילות של השופטים ומערכת המשפט? בשאלה זו תידרש להכריע ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין במחוז תל אביב בעקבות תלונה שהוגשה לה.
את התלונה הגיש עו"ד גדי נבון מפתח תקווה, ובה הוא טוען כי עו"ד יעל גיל מרמת גן פרסמה בבלוג שלה באינטרנט מאמרי ביקורת נגד פסקי דין, החורגים לדעתו מהבעת דעה לגיטימית. נבון טוען כי המאמרים הם לא פחות מ"הסתה" נגד מערכת המשפט. "קל להאשים ואף להרשיע את האזרח האחרון בשורה, זה המשליך נעל על שופטת בישראל", כתב נבון בתלונתו, "ואולם התבונה טמונה בהתייחסות למי שיוצר אווירה מתלהמת כלפי מערכת המשפט, וכשאווירה כזו נוצרת על ידי עורך דין, אני כחבר למקצוע מתבייש".
לפי טענתו בתלונה, באחד הדיונים שקיימה עו"ד גיל עם גולשים בבלוג היא התייחסה לפסיקת בית המשפט המחוזי, וטענה כי הוא "לקח את האפליה הרכושית נגד גברים צעד נוסף רחוק מדי". עוד אמירות המיוחסות לגיל הן כי "החוק וההלכה במדינת ישראל לא אמורים להיות מושמים ללעג ולקלס כשהכל מותר ואין דין ואין דיין", וכן: "כפי שאני רואה את זה לאור הפסיקות שאזכרתי, במקום להתקרב - האור מתרחק מבתי המשפט".
לטענת המתלונן, ציבור הקוראים, המורכב גם מאנשים שאינם עורכי דין, עשוי לחשוב כי "אם כך מתבטאת עורכת דין שמכירה את המערכת, בטח ובטח שלנו מותר לעלוב בבתי המשפט ובשופטים".
"פסק הדין שערורייתי"
מבדיקת "כלכליסט" עולה כי ב־5 בפברואר 2010 פרסמה עו"ד גיל מאמר בבלוג האישי שלה ובו התייחסה לפסק דין של השופט בן ציון גרינברגר מבית המשפט לענייני משפחה בירושלים, שפסק כי לבעל מגיעים רק 25% מהזכויות בכספים שצברה אשתו במהלך שנות נישואיהם ולא 50% כמקובל. הפסיקה הסתמכה על כך שהבעל לא תרם תרומה משמעותית כלשהי לתפקוד התא המשפחתי וצבירת הנכסים.
עו"ד גיל טענה כי איש לא היה מעלה על דעתו לתת פסיקה דומה במצב שבו האשה היתה הצד החלש מבחינה כלכלית, ועבדה או השתכרה פחות מהבעל. לפיכך, טענה, פסק הדין יוצר אפליה מגדרית, וניתן "הן בניגוד לחוק והן בניגוד להלכות בית המשפט העליון. אני תקווה כי בית המשפט המחוזי יהפוך פסיקה זו".
במקרה אחר, במאמר שפורסם ב־17 בפברואר 2010, ציינה שוב עו"ד גיל כי פסק הדין שאליו התייחסה הוא בעיניה "שערורייתי ומנוגד לחוק". היא הוסיפה התייחסות לפסק דין נוסף שלטענתה מפלה לרעה את הגברים, הפעם מבית המשפט המחוזי בתל אביב. בפסק הדין האמור הוחלט כי גבר יקבל 45% מזכויות המגורים בדירה משותפת, אף שדרש לקבל 50%. עו"ד גיל כתבה כי "הפסיקות הללו, המפלות גברים בנושא רכוש, גורמות עוול שהציבור לא אמור לעמוד בו... האם באמת אין גבול?"
"זהו מסע נקם אישי"
עו"ד גיל מסרה בתגובה לדברים: "שום פנייה לא נעשתה אליי על ידי המתלונן בטרם הגשת התלונה, וטרם קיבלתי אותה.
"התלונה מהווה לא יותר מאשר מסע נקם אישי נגדי וניסיון לפגוע במוניטין שלי, שהוא ללא רבב, בשל ויכוח על הכפשה אישית בפרהסיה נגדי, מצד גדי נבון. מעולם לא אמרתי מילה רעה נגד השופטים במדינת ישראל. ההפך הוא הנכון - כל ניסיון של גורם כלשהו להכפיש שופטים זוכה למענה הולם מצדי.
"אני כן כותבת כמשפטנית וכעו"ד מאמרי ביקורת על פסקי דין מסוימים, אשר לדעתי הנם שגויים. אחד משופטי בית המשפט לענייני משפחה בדימוס פנה אליי בעקבות אחד ממאמרי הביקורת הללו, ושיבח אותי על הניתוח המשפטי הנכון והאינטליגנטי. הפסיקה נהפכה במחוזי ונתקבלה דעתי.
"לא יעלה על הדעת שאדם במדינת ישראל ועוד עו"ד ומשפטנית מהשורה הראשונה כמוני, תושתק בשל רצונה להציג בפני הציבור את עמדותיה המבוססות משפטית ועניינית על פסיקה שגויה כזו או אחרת של בתי המשפט. אני אדם ישר ורודף צדק, וככזו אני מאמינה לחלוטין בכל מה שאני כותבת, עומדת מאחורי הדברים, ויכולה להוכיחם.
"ניסיון ההשתקה מנוגד לעקרונות בסיסיים ביותר ובפרט לעקרון היסוד של חופש הדיבור".
קבלו ישירות למייל שלכם את החדשות האחרונות בתחום המשפט. לחצו להרשמה
19 תגובות לכתיבת תגובה