”ארגון פשיעה גדול מגיע למחזורים שלא מביישים שום ארגון עסקי"

"ארגון פשיעה גדול בישראל מגלגל מחזור כספי שלא מבייש שום ארגון עסקי, אך הבסיס הוא פלילי", כך אמר ניצב יוחנן דנינו, מפקד המחוז הדרומי במשטרת ישראל ולשעבר ראש אגף חקירות ומודיעין של היאחב"ל, בכנס מעילות והונאות של קסלמן וקסלמן.

דנינו סיפר כי הפשיעה הכלכלית הפכה למרכזית במשטרת ישראל בתחילת שנות ה-2000, אחרי פרשת בנק למסחר.  “מתי נפל האסימון למשטרת ישראל בצורה דרמטית?", שאל דנינו, והשיב: "בשלהי 2002 הבנק למסחר הפיל לנו את האסימון. הייתי ראש הצח"מ של הבנק למסחר. הסיפור לא היה המעילה של אתי אלון ולא העבירות שנעשו שם. האסימון נפל כשביום בהיר אחד חקרנו לאן הכסף הלך ופתחנו יותר מ-150 חשבונות בנק של אנשים שהיו מעורבים בפרשה. ובבבת אחת, בתחושה שלי, קיבלנו בומבה".

לדברי דנינו, "אלו היו שמות שהכרתי בתור תובע צעיר בנתניה שעצרתי על עבירות רכוש, ואז הבנתי שמתחת לאף שלנו רצו סכומי עתק של אנשים שמקבלים מהמדינה דמי ביטוח לאומי. חוקרי מס הכנסה ומע"מ רצו לקפוץ מהחלון – הם ראו חשבונות של אנשים שמקבלים החזרים ממע"מ, והסכומים שרצו להם בחשבון היו בלתי נתפסים. כשאתה מבין במה החבר'ה הללו עוסקים אתה חייב לשנות דיסקט".

דנינו הדגיש כי הדרך למניעה היא באמצעות עבודה קשה. ”במאבק בפשיעה הכלכלית הבסיס אומר שאתה חייב לבנות פרופיל כלכלי ולנתח אותו, וכך להגיע למקורות הכסף. גם הסתרה של כסף זו עבירה פלילית. במקומות עם הרבה בירוקרטיה והרבה כסף יש גם הרבה מקום לשחיתות ומאעכרים, ושם צריך לעשות לתפוס. גם אם עשית פרופיל כלכלי של ארגון שמגלגל מאות מיליונים זה לא מספיק להכניס את ראש הארגון לכלא, צריך גם לשים יד על הכסף".

"צריך לייצר הרתעה", אמר דנינו, "להגיע ליותר חשודים, להגדיל את הסיכוי להיתפס. יש עבירות שהסיכוי להיתפס בגינן נמוכות מאוד. גם נורמות הציות לחוק בישראל נמוכות מאוד".