דו"ח טכנולוגי: המלחמה בפיראטיות מאבדת שפיות

חברות המוזיקה רוצות להיכנס לכם למחשב

אחת ההגדרות המקובלות לטירוף היא הכפלת המאמצים כשמתחוור שהם אינם משיגים את המטרה. תעשיית התוכן האמריקאית משפריצה במשך שנים טענות על הנזק הרב הנגרם לה כתוצאה מפיראטיות, וניסתה שורה של טריקים כושלים במלחמה בה. לאחרונה קבע דו"ח רשמי של מבקר הקונגרס האמריקאי שלטענות על נזק מפיראטיות אין בסיס. כלומר, סביר שיש נזק, אבל אף אחד לא יכול לכמת אותו במונחים פיננסיים.

במקום לקפל מפרשים לרגל צאת הדו"ח הנ"ל, מיהרה התעשייה להגיש שורה של דרישות חדשות מהממשל האמריקאי, דרישות שלקרוא להן "דראקוניות" תהיה פגיעה בשמו הטוב של מחוקק אתונאי מיתולוגי.

חברות המוזיקה רוצות את הדברים הבאים: א. תוכנת ריגול שתותקן על המחשב שלך, תחליט איזה תוכן הוא בלתי חוקי ותמחק אותו עצמונית; ב. צנזורת-חובה על כל קישור לרשת, כדי למנוע הורדת תוכן; ג. חיפושים בגבולות המדינה (!) בכל נגן מוזיקה, מחשב או דיסק און קי; ד. אכיפת כל זה על ידי סוכנים פדרליים, בגלל זה סוכני המחלקה לביטחון המולדת; ה. כפיית כל זה על ממשלות זרות; ו. החזרת הסמכות למפקדי ספינות לתלות פיראטים. טוב, האחרון לא ממש.

יש לקוות שממשל אובמה יזרוק אותם מכל המדרגות, ואולי גם יפנה חלק מחקיקת החירום שלו נגד הבנקים ונוכלים אחרים (גולדמן זאקס, אני מסתכל עליכם) כלפיהם. שר המשפטים של ממשל בוש אלברטו גונזלס סירב בתוקף לשמש כשוטר של זכויות הקניין של תעשיית התוכן ושלח אותה להגיש תביעות אזרחיות, לא פליליות. במקרה הזה, רצוי שמשרד המשפטים של אובמה ילך בעקבותיו.

ירח הדבש של האייפד נגמר

כל מי שקרא את הטור הזה, שסוגר עוד מעט שנתיים, יודע כבר מזמן עד כמה התנהלות חברת אפל מפוקפקת ובעייתית. למרבה הצער, בעיקר בגלל בעיות שפה, מעטים הקוראים בקרב התקשורת האמריקאית, כך שהיא נאלצה ללמוד את זה בסוף השבוע, ועל בשרה.

דיווחנו כאן בשבוע שעבר על הקריקטוריסט המקוון הראשון שקיבל פרס פוליצר, מארק פיורה. ובכן, מה שטוב לפוליצר לא מספיק טוב לסטיב ג'ובס: אפל דחתה בבוז את אפליקציית האייפון של פיורה, משום שהתוכן שלו "לועג לאישי ציבור". וכל הנושא הזה של פקפוק בסמכות לא מתחיל טוב ובטח לא ייגמר טוב, כי אפשר שהמשתמש יגיע למינות של זלזול במנהיג היקר ג'ובס.

אפל דחתה את האפליקציה של פיורה בדצמבר. אז הוא היה סתם למך מן השורה שנדפק על ידי אפל. עכשיו הוא זוכה פוליצר והרבה זרקורים מופנים אליו. כשהתחוורה העובדה הזו, פרצה סופת אש של ממש. עיתון התקשורת הנחשב Columbia Journalism Review כתב ש"התקשורת צריכה לקחת פסק זמן ולחשוב על ההשלכות הרחבות של הצעד הזה. היא לעולם לא היתה מעניקה לממשלה כוח כזה על היכולת לפרסם; גם לתאגיד אסור לה לתת כוח כזה". הוושינגטון פוסט שאל "האם עכשיו, כשהרבה ארגוני חדשות משתמשים באפליקציות אייפון כדי לפרסם את פרי יצירתם, אפל יכולה לזרוק את התוכנות הללו, אם איננה אוהבת את התוכן שבהן?" התשובה למאחרים בנשף מהפוסט היא "בוקר טוב, וודוורד". מגזין Wired, שקצת יותר מודע למה שמתרחש, ציין שהפרשה היא הוכחה לכך שהתוכן של העיתונים נתון לשבט ולחסד בידי אפל, והיא חופשית לעשות בתוכן שנמצא באייפון ובאייפד כרצונה.

הזעם, והנזק התדמיתי, היו כה גדולים עד שסטיב ג'ובס בעצמו, הוא ולא שרף, הגיב ואמר ש"זו היתה טעות וכעת מתקנים אותה". זו לא היתה הודעה רשמית, כמובן; אפל מעולם לא מודה רשמית בטעות. זו היתה הודעת מייל ללקוח, שהיה ברור שתדלוף. עכשיו מבקשת אפל מפיורה לשלוח שוב את האפליקציה שלו, אבל אם מישהו חושב שהיא למדה לקח, יש לי מכשיר מהפכני וקסום למכור לו.

החודשים שקודם להשקת האייפד לוו בתחושות אופוריה בקרב התקשורת, כאילו הגאדג'ט יציל את עולם התוכן. ההתפכחות הגיעה מהר מהצפוי. מי יודע: אולי לכנס הבא של אפל, ישלחו העיתונים עיתונאים ולא מעריצים.

אופס!

כנראה שברוסיה ממש לא אוהבים את HP, כי ממשלת הקלפטוקרטיה פתחה בחקירה נגד החברה בטענה שהיא שיחדה כמה פקידים רוסים כדי להשיג חוזים ממשלתיים. הממשלה לא הסבירה במה HP שונה מכל חברה אחרת שפועלת ברוסיה, ולמה היא נטפלת דווקא אליה. החקירה היא על משהו שקרה בכלל לפני שבע שנים בערך. הניחוש שלי הוא שהחקירה התחילה כי מישהו במשרד התובע הכללי, שם לכאורה שוחדו הפקידים, רוצה לסגור חשבון עם בכיר לשעבר. לא זוכר מי הגדיר את ברית המועצות כ"וולטה עילית עם טילים", אבל לא הרבה השתנה שם.

כך או כך, כנראה ששוחד היה שם, כי גם הפרקליטות הגרמנית בעסק, ועכשיו גם הממשל האמריקאי בוחן את הפרשה: החוק האמריקאי אוסר על שיחוד פקידים בחו"ל. כל זה קורה בזמן ממש לא נוח מבחינת מי שכיהנה אז כמנכ"לית HP, קרלי פיורינה.

פיורינה, שבמהלך מערכת הבחירות של 2008 שימשה כיועצת כלכלית של ג'ון מקיין – היא היתה אמורה להראות שהוא מבין בטכנולוגיה – והסתבכה בשורה של פליטות פה מביכות, מנהלת עכשיו קמפיין משל עצמה לתפקיד סנאטורית בקליפורניה. היא מנהלת קרב פריימריז ראש בראש מול מועמד רפובליקני שלא מבין מה קורה לו, תוך שימוש בנשק פרסומי בלתי קונבנציונלי (אין די במילים, צריך לצפות כדי להבין).

היא היתה צריכה את הידיעה על החקירה – במיוחד כשהסתבר שהכספים הועברו דרך שורה מסחררת של חברות קש – כמו חור בראש. פיורינה מכחישה כל קשר לחברות הקש האלה ואומרת שאם היא היתה יודעת על שהתרחש, מובן מאליו שהיתה מדווחת על כך. נראה.

מורים, הניחו לילדים

 

פרשת הריגול אחרי תלמידים בבית הספר בלאוור מאריון בפנסילבניה – שבה, על פי החשד, השתמשו המורים במצלמות שהותקנו בלפטופים ובתוכנות ריגול כדי לצלם את התלמידים גם בבתיהם – ממשיכה להסתעף.

בית הספר כבר הודה שמאמציו "לשמור על הלפטופים" היו משגה, והוא הודיע שהוא מנהל חקירה פנימית כדי לברר מה בעצם קרה שם. פקידי המחוז התחייבו לחשוף את תוצאות החקירה, תהיה אשר תהיה.

החוקרים כבר מודים שבית הספר השתמש במצלמות לא רק ב-42 מקרים בלבד, כפי שטען בתחילה, אלא בהרבה יותר: הם מדברים על "מספר גדול" של תמונות שצולמו. עורך הדין של התלמיד הנתבע טוען כעת שבית הספר צילם יותר מ-1,000 תמונות של תלמידים בבתיהם – בחלק מהמקרים, בחדר השינה של התלמידים וכאשר הם היו עירומים למחצה.

שני האחראים מטעם בית הספר על הפעלת המצלמות נמצאים בחופשה. התובע הצליח לשים יד על מייל שממנו מתקבל רושם חזק שהאחראית הראשית להפעלת המצלמות השתמשה לרעה בסמכותה כדי לצלם תלמידים ברגעים מביכים ולהפיץ את התמונות הלאה. זה התחיל בחקירה על האזנת סתר; זה יכול להיגמר בחקירת פדופיליה. בינתיים, יש כבר סנאטור שמתחיל להעביר הצעת חוק שתאסור על הפעלה מרחוק של מצלמות במחשבים וסלולריים.

קצרצרים

נמשכים סימני ההתרסקות של פאלם: לאחר הדיווחים שהחברה מעמידה עצמה למכירה לכל המרבה במחיר, בחר בכיר בחברה – מייקל אבוט, נציג החברה מול קהילת המפתחים – למשוך בידית כסא המפלט שלו בתקווה שהמצנח המוזהב ייפתח. בתגובה, העניקה החברה בונוסים לשאר הבכירים, בתנאי שיישארו ושלא ישעטו לעבר פתחי המילוט.

אחת מהנקודות שמעריצי אפל אוהבים להעלות בכל הזדמנות היא שמוצרי החברה בטוחים יותר. בולשיט, אומר מומחה אבטחה. פעם אחר פעם הוכח שקל מאד לפרוץ למק, ושלפנאפלים אין מושג קלוש באבטחה. הוא אומר שאם אפל היתה רצינית בנושאי אבטחה, היא לא היתה מעלה את הטענות המגוחכות הללו. הסיבה היחידה שאין יותר התקפות על מקים היא שנתח השוק שלהם זניח.

האקרים רומנים זועמים וגזענים – שקוראים לעצמם "הביטחון הלאומי הרומני" - תקפו את אתרי הטלגרף הבריטי והשחיתו אותם. מה העלה את חמתם? הם ניסו לומר לעיתון הבריטי ש"צוענים אינם רומנים". יש, למעשה, די הרבה צוענים ברומניה, ומאחר שהשם הנכון של הקבוצה הוא Roma או Romani (התואר Gypsy מציין את מוצאם המיתולוגי ממצרים), אפשר להבין בקלות את הבלבול. איך הרומנים חשבו שהשחתת אתר בריטי תעזור להבדיל אותם מהרומה, לא ממש ברור.

מוצאם של הרומה הוא ככל הנראה מהודו דווקא, וזו נמצאת באמצעו של דילוג אל המאה ה-21 – עם תוצאות לא לגמרי צפויות. בהודו יש כ-545 מיליון מכשירים סלולריים – שיעור גבוה משמעותית מזה של שירותים עם מים זורמים, מהם נהנים רק 366 מיליון הודים, כשליש מהאוכלוסיה. שמעתי על העידן הפוסט-תעשייתי, אבל זה קצת מוגזם.

אחד המשחקים הנפוצים ביותר בדרום קוריאה הוא Starcraft, ויש ליגות שלמות של שחקנים שעוסקים בתחום, כולל מנחים, מדריכים ותחרויות רשמיות. עכשיו מזדעזע עולם הסטארקראפט הקוריאני מחשדות כי כמה שחקנים מובילים קיבלו שוחד כדי להטות את תוצאות המשחקים. תלונות במשטרה הוגשו כנגד כמה שחקנים, ומאמנים, בחודש מרץ. מה נסגר עם המדינה הזו?

• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה החמישית)
• לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
• ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"