בלעדי ל"כלכליסט": חברת ענק מסין הקימה בארץ מרכז פיתוח חשאי

קרנות וחברות סיניות ממעטות בדרך כלל להשקיע בהייטק הישראלי, וחברה ישראלית טרם ביצעה אקזיט לטובת רוכשת סינית. אבל חברת חואוויי (Huawei), יצרנית ציוד התקשורת הגדולה בסין, בחרה בישראל כמרכז פיתוח אסטרטגי עבורה, ובחודשים האחרונים היא מקימה בחשאי פעילות פיתוח סודית שמעסיקה כבר יותר מ־30 מהנדסים. היא עושה זאת תחת השם טוגה נטוורקס, שהוא למעשה מרכז הפיתוח הישראלי הראשון של חברה סינית בישראל.

טוגה נטוורקס (Toga Networks) עוסקת בפיתוח שבבי תקשורת חדשניים שמסוגלים להעביר מידע בקצבים של 40 גיגה־ביט לשנייה לאורך כמה קופסאות תקשורת. החברה הוקמה בנובמבר 2009 באזור התעשייה של הוד השרון, במשרד שהשתייך לאמדוקס בעבר. בתחילה העסיקה טוגה קומץ מצומצם של כמה מייסדים, אולם מאז תחילת 2010 גדלה החברה בצורה יוצאת דופן. אף שמעולם לא התעניינה בפרסום או בחשיפה תקשורתית, החברה החלה לפתע בתנופת גיוסים של עשרות עובדים.

גם מקור ההשקעה בחברה לא היה ברור, ומקורבים לחברה טוענים כי היא לא זקוקה להשקעות. על פי ההערכה, החברה זקוקה ל־25–20 מיליון דולר לפיתוח המוצר שלה. עם זאת, ל"כלכליסט" נודע כי מאחורי טוגה נטוורקס עומדת בעצם חואוויי. הסיבה לאנונימיות שבה בחרה חואוויי לפעול בישראל אינה ידועה.

ציד ראשים

עדות נוספת לאנונימיות היא פרטי החברה ברשם החברות: טוגה נטוורקס רשומה כחברה בבעלותו המלאה של יצחק (איציק) מלובני, מי ששימש כמנהל פיתוח בכיר בחברות אינדיגו וטרה־צ'יפ, ועד לאחרונה כיהן כסמנכ"ל הפיתוח של חברת ציוד התקשורת קונקט וואן. גם אתר האינטרנט של החברה רשום על שמו ועל כתובתו הפרטית של מלובני.

מלובני, אגב, הוא זה שמנהל כיום את גיוס העובדים. בין השאר צירף אליו "נבחרת חלומות" מתעשיית השבבים והתקשורת הישראלית - כולם עבדו לצדו בטרה־צ'יפ. בין השאר מדובר בצביקה ברונשטיין, מי שניהל את הפיתוח באם־סיסטמס של דב מורן עד שנרכשה, ולאחר מכן מילא תפקיד דומה אצל היזם הסדרתי פרופ' אודי וינשטיין מאנוביט; בעודד ברגמן, לשעבר מנהל מוצר בכיר בוולטייר; וברמי זכריה שניהל את הפיתוח של חברת התקשורת קורטינה בישראל. כמו כן גייסה טוגה מהנדסים רבים ממרכז הפיתוח של סיסקו - מתחרה גדולה של חואוויי.

על פי ההערכות עתיד מרכז הפיתוח של החברה לכלול כשמונים עובדים עד סוף השנה.

חואוויי מספקת ציוד תקשורת לרוב חברות הטלקום בעולם, ובהן פראנס טלקום וטי־מובייל. ב־2009 הצליחה החברה להכפיל את רווחיה, שהגיעו ל־2.68 מיליארד דולר.

"מעריכים ישראלים"

בכיר בתעשייה מספר ל"כלכליסט" כי חואוויי מעדיפה להקים מרכזי פיתוח משלה במקום לרכוש חברות. "היא קונה מדי פעם קניין רוחני, אך מעדיפה לבנות את תשתית הפיתוח שלה מלמטה. חואוויי מתחרה עם חברות ישראליות רבות, ובהן אלווריון ורד תקשורת, והיתרון שלה הוא במתן שירותים ותמיכה - בדיוק היכן שהישראליות חלשות. הצלחתה, שנובעת בין השאר מתמיכה אדירה של ממשלת סין, מאפשרת לה להוריד את המחירים עוד ועוד ולהפוך את התחרות לבלתי אפשרית".

בנייני החברה | צילום: יובל חן

בכיר אחר מוסיף כי לחואוויי הערכה רבה לישראלים. "הם בטוחים שאנו מדינה גדולה יותר ממה שבאמת. קל להם לעבוד איתנו והם פחות חשדניים כלפינו מאשר כלפי האמריקאים, למשל". את העובדה שחואוויי מעולם לא הכריזה על פעילות הפיתוח המקומי מתרץ הבכיר בגורם התרבותי: "אני לא חושב שהם יודעים עד כמה קל ליצור כאן נוכחות".

טוגה סירבה להגיב לפניות "כלכליסט", ומחואוויי לא נתקבלה תגובה.

נמצאת בתנופה

חברת התקשורת הסינית חואוויי הצליחה לצבור יתרון על פני מתחרותיה באספקת ציוד ומתן שירותים, אבל כעת היא רוצה להוכיח לעולם שהיא יכולה לנצח גם בתחום החדשנות והפיתוח.

בימים אלה נמצאת החברה בתנופת הקמה של מרכזי מחקר ופיתוח חדשים ובהרחבה של המרכזים הקיימים. מחצית מעובדיה של חואוויי כיום הם אנשי פיתוח, והחברה משקיעה 10% מהכנסותיה השנתיות במו"פ.

ביום שלישי הקרוב תשיק חואוויי מרכז פיתוח חדש באוטווה בקנדה, שאליו תגייס את מיטב הכישרונות המקומיים בתחום הטלקום. החברה כבר מעסיקה באתר באוטווה 70 אנשי מכירות. המטרה: פיתוח ציוד תקשורת אלחוטי, אופטי ומבוסס IP.

מאז קריסתה של ענקית התקשורת הקנדית נורטל בתחילת 2009 ומכירתה בחלקים שנמשכת עד היום, מהנדסים רבים במדינה משוועים לעבודה. רק טבעי שחואוויי, שהצלחתה היתה אחת הסיבות להתמוטטות נורטל, תנכס את עובדי נורטל לעצמה.

קנדה היא לא היחידה שמעניינת את הסינים. בחודש שעבר חנכה חואוויי מרכז פיתוח באיסטנבול שבטורקיה. המרכז אמור להעסיק בתוך שלוש שנים 500 מהנדסים מקומיים, ומהם 350 אנשי מו"פ והשאר אנשי תמיכה טכנית. בעוד שהמרכז הישראלי בטוגה נטוורקס יפתח מערכות תקשורת המשלבות רכיבי אלקטרוניקה ותוכנה משובצת שבבים, המרכז בטורקיה יפתח שירותים המזכירים את אלה של קומברס: שירותי ערך מוסף לספקיות טלקום, עם מערכות חיוב (בילינג) ומערכות לניהול לקוחות. נוסף על המרכז הטורקי והקנדי, חואוויי הצהירה עד כה על מרכזי פיתוח בגרמניה, סין, הודו, שבדיה וארה"ב.