אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בלעדי ל"כלכליסט" - דו"ח: "להגביר את התחרות בתחום הסליקה - גם אם ישראכרט תיפגע" צילום: אוראל כהן

בלעדי ל"כלכליסט" - דו"ח: "להגביר את התחרות בתחום הסליקה - גם אם ישראכרט תיפגע"

דו"ח שכתב בהזמנת האוצר דוד בועז קובע כי "שכיחות מותג ישראכרט ובלעדיות החברה בסליקת הכרטיסים מחייבות את בעלי העסקים להתקשר איתה", וכי יש לשנות מצב זה

21.04.2010, 06:59 | תומר אביטל ותומר זלצר

"התחרות בתחום סליקת עסקאות בכרטיסי אשראי עודנה טעונה שיפור. פתיחת מותג ישראכרט לסליקה צולבת מוצדקת ללא קשר אם תהיה פגיעה מהותית בחברת ישראכרט או לא" - כך נכתב בסקירה שהכין היועץ העסקי דוד בועז על ענף כרטיסי האשראי והגיעה לידי "כלכליסט". את הסקירה הזמין החשב הכללי במשרד האוצר שוקי אורן, במסגרת חידוש העבודה על תזכיר חוק שהגיש האוצר לפני כשלוש שנים. התזכיר כולל שתי תוכניות: פתיחה לתחרות של סליקת עסקאות בכרטיסי אשראי והסרת חסמים משוק ניכיון שוברי האשראי.

חברות כרטיסי האשראי בישראל הן ישראכרט, לאומי קארד וכאל, והן משמשות הן כמנפיקות כרטיסים והן כסולקות עסקאות לבתי עסק בתמורה לעמלה. הנפקת הכרטיסים נעשית בחמישה מותגים: ויזה (46%), מסטרקארד (28%), ישראכרט (17%), אמריקן אקספרס (5%) ודיינרס (4%).

תזכיר החוק קובע כי תחום הסליקה יפוקח על ידי בנק ישראל, שיחייב את החברות לסלוק כל מותג המחזיק נתח שוק של 10% לפחות. על פי ההצעה, יוכל המפקח על הבנקים לפקח על גובה "עמלת המנפיק" שמועברת בין החברות הסולקות, על סליקת כרטיסים של חברה אחרת.

מאז הוכנה ההצעה עבר הענף שינויים רבים, שנבעו בעיקר מהסכם שנחתם באוקטובר 2006 בין הממונה על הגבלים עסקיים לבין החברות לשש שנים וחצי, ואפשר לראשונה סליקה צולבת של מותגי ויזה ומסטרקארד על ידי החברות. כרטיסי ישראכרט, אמריקן אקספרס ודיינרס אינם כלולים בהסדר - את הראשונים סולקת רק ישראכרט ואת דיינרס רק כאל. ההסכם כולל גם מתווה להפחתה מדורגת של עמלת המנפיק מ־1.2% ב־2007 ל־0.875% ב־2012.

האוצר מבקש לטפל גם בשוק הניכיון "חברות האשראי מפלות" לצד הסדרת תחום הסליקה פועלים באוצר להסיר כשלים בשוק ניכיון שוברי אשראי, שב־2008 גלגל כ־30 מיליארד שקל. תומר אביטל ותומר זלצרלכתבה המלאה

דוד בועז כותב בסקירה כי למרות שיפור התחרותיות בעקבות ההסכם, "שכיחות מותג ישראכרט ובלעדיות ישראכרט בסליקת הכרטיסים שלה מחייבות את בעלי העסקים לפנות לחברה. מצב זה מהווה הזדמנות בלתי שווה בין שלוש המתחרות".

חברות כרטיסי האשראי וחברות הניכיון מפעילות לוביסטים מול משרד האוצר. גלעד יחסי ממשל ולובי מייצגת את כאל; אורית לרנר מאימפקט מייצגת את לאומי קארד ובנק לאומי; ישראכרט מפעילה את כהן־רימון־כהן; בנק הפועלים יפעיל את חברת פוליסי כשהחקיקה תגיע לכנסת; וגמא, שחוששת שהחוק יקודם תוך השמטת החלק העוסק בשוק הניכיון, מפעילה את תקשורת פלוס.

ככל הידוע, בישראכרט שבניהול דב קוטלר לא מאיימים בשלב זה לבטל את ההסכם עם הממונה בהתאם לסעיף שמאפשר זאת. בחברה מעדיפים להידבר עם האוצר בהובלת השר יובל שטייניץ, וככל הנראה החברה תטען כי השקיעה כספים רבים בפיתוח המותג, שנהפך לנכס שאין היא מוכנה לוותר עליו. בועז אמר ל"כלכליסט" כי "מופעלים על החשב הכללי לחצים, ואולם אני מאמין שהוא יצליח להתקדם. העיוותים עולים הרבה כסף למשק ואסור להיכנע להם".

לטענת גורם בשוק, התחלופה הרבה במשרד האוצר היא שמעכבת את השינוי. "כל גורם חדש רוצה לבחון שוב את העניין. הוא צפוי להתעכב עוד שנים".

ממשרד האוצר נמסר: "הנושא נמצא בדיונים".

תגיות