אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
סיכום השבוע: הצד האפל של הטכנולוגיה צילום: national labor committee

סיכום השבוע: הצד האפל של הטכנולוגיה

דו"ח של ארגון זכויות אדם חושף תנאי העסקה מחפירים במפעלי אלקטרוניקה בסין - ובלי שום קשר קובע היועץ המשפטי של משרד התמ"ת כי "חלק מעובדי ההייטק הישראלים מנוצלים"; וגוגל ממשיכה לחזק את מעמדה כשוות ערך לממשלות העולם

23.04.2010, 07:51 | רוני שני
כל מי שחשב שבמדורי הטכנולוגיה אפשר יהיה להתענג על עולם נקי משחיתות לא רווה השבוע נחת.

עכשיו זה רשמי, אפל באמת לא לבד: דו"ח שפרסם ה-NLC, ארגון זכויות עובדים אמריקאי, חושף את תנאי ההעסקה המחפירים שנהוגים ב-KYE, מפעל סיני המשרת את מיקרוסופט, HP, אייסר, אסוס, לוג'יטק, סמסונג ויצרניות חומרה אחרות. העובדים, חלקם קטינים, הועסקו 80 שעות בשבוע תמורת 52 סנט לשעה ואסור היה להם לדבר או לצאת לשירותים (אם כי חלקם אולצו לנקותם כעונש). החברה היחידה שטרחה להגיב על הממצאים היתה מיקרוסופט, שמסרה כי תפתח בחקירה ותנקוט את הצעדים הנדרשים. אנשי ה-NLC מציינים מצידם, כי נציגי התאגיד השלישי בגודלו בעולם לא יכלו שלא לדעת על המתרחש במפעל.

הדו"ח, פרי חקירה חשאית שנמשכה שלוש שנים, פורש בפני הקורא מגוון דרכים לדיכוי וניצול, ביניהן שיכון העובדים בתאים קטנים וצפופים, יחס דומה לזה שלו זוכים אסירים, הטרדות מיניות מצד "השומרים" ועוד. אז כמה ניצול לתת לכם עם הגאדג'ט הזול שלכם?

פועלים בפס הייצור של KYE. מגוון דרכים לניצול ודיכוי, צילום: national labor committee פועלים בפס הייצור של KYE. מגוון דרכים לניצול ודיכוי | צילום: national labor committee פועלים בפס הייצור של KYE. מגוון דרכים לניצול ודיכוי, צילום: national labor committee

אגב, בשבוע שעבר התקיימה בנמל ת"א תערוכת Think Next של מיקרוסופט, שהציגה מגוון פיתוחים עתידיים, להם שותפים סטארט-אפים מקומיים. מעניין כמה מהם יוצרו בסין.

היועץ המשפטי של משרד התמ"ת, עו"ד מיכאל אטלן, התייחס השבוע לתנאי ההעסקה בתעשיית ההייטק הישראלית, בקובעו כי "חלק מעובדי ההייטק מנוצלים... הם (המעסיקים - ר.ש) מתעלמים מחוקי העבודה כאילו מדובר בעולם שלא שייך להם, כי הם 'בונים על אמון בינם לבין העובדים'". ככה זה כשראשי החברות נוהגים כמו כל תעשיין, ולא מבינים מדוע המכונות - במקרה הזה מהנדסי תוכנה - מציבות דרישות שכר כה מופרזות.

כולם מעדיפים גן סגור, אפל פשוט חסרת בושה

למרות שכמה חברי כנסת מיהרו לקפוץ על ההזדמנות לככב במדורי הטכנולוגיה כתומכים בזכותו של העם היהודי לאייפד, ייתכן שיש משהו באיסור של משרד התקשורת לייבא את הטאבלטים לישראל, אפילו אם זה במקרה: מסתבר שהמכשירים של אפל, על אף האישורים והתקינה, נוטים לשבש רשתות אלחוטיות שאליהן הם מתחברים. וזה לא החיסרון היחיד שלהם. חוץ מהעובדה שחוויית רכישת הספרים בחנות של אפל היא עניין מפוקפק למדי, המכשיר אינו זמין בזהוב שקיעה מרגיע.

האייפד הפך, עוד בטרם בואו לעולם, להבטחה הגדולה של המו"לים האמריקאים, שסומכים על סטיב ג'ובס, מנכ"ל אפל, שינהיג אותם בקרב מול אמזון (וגוגל) ויאפשר להם לאושש את עסקיהם המדשדשים. כתבה מאירת עיניים במגזין ניו יורקר סוקרת את המתרחש בתחום בארה"ב. 
ג ג'ובס מציג את האייפד. ההבטחה שהכזיבה | צילום: MCT ג

מגזר נוסף שתלה תקוות מופרכות באייפד הוא העיתונות השוקעת. אבל הצעדים האחרונים של אפל מעידים שיש לה סדר יום אחר לגמרי: ראשית, היא לא תומכת בפלאש, כך שהמגזינים שמיהרו לייצר ממשקים לקריאה אלקטרונית נדרשים להתאים עצמם למציאות; שנית, בחנות אפליקציות האייפון היא זו שקובעת אילו תכנים ראויים להיחשף בפני הצרכנים, ומוכיחה - שוב - שהיא לא סתם צינור חף מאינטרסים. מארק פיורה, הקריקטוריסט זוכה פרס הפוליצר, למד זאת על בשרו כשאפל דחתה את אפליקציית האייפון שלו בעוון הצגת קריקטורות שלועגות לאישי ציבור. ואז הוא זכה בפוליצר, וזכה ליחס אחר לגמרי.

ג'ק שייפר מ-Slate יוצא בחריפות נגד ההתנהלות החמדנית של ג'ובס, ולא שוכח לציין שאפל אינה המפלצת התאגידית היחידה בשוק; גם גוגל, מיקרוסופט ואמזון שואפות לחשק את הצרכנים בתוך גן נעול, הן פשוט פחות חסרות בושה. בגיזמודו מסייעים לקוראים להבין את הקרבות הניטשים על עתיד הטכנולוגיה, ומציעים אינפוגרפיקה שממפה את השירותים המתחרים של גוגל, אפל ומיקרוסופט.

ואפרופו עיתונים, FLYP, מגזין מקוון מוערך, ששילב בין טקסט, אודיו ווידאו, נסגר עד להודעה חדשה עקב היעדר מימון. במייל למנויים כתב המייסד, אלן סטוגה, כי "המשקיע שלנו נעלם ואיני מצליח לגייס את ההון הדרוש, אבל המשיכו לעקוב: לרעיונות טובים יש נטיה לצוץ מחדש".

סטיבן לוי כותב ב-Wired על מותר הספר האלקטרוני על אחיו המודפס - היכולת לתקן שגיאות כתיב באופן מיידי - ומבקש מאמזון לא לחשוש להשתמש באפשרות הזו כל עוד הלקוח מיודע על כך מראש.

וסוון בירקרטס, סוג של לודיט ותיק וספקן מושבע, סבור שהאינטרנט משפיע לרעה על הספרות (ובמיוחד על הרומנים והאופן בו הם מעצבים את המחשבה), אבל הופך אותה לחיונית מתמיד.

מפת מלחמות הטכנולוגיה של גיזמודו, צילום מסך: Gizmodo.com מפת מלחמות הטכנולוגיה של גיזמודו | צילום מסך: Gizmodo.com מפת מלחמות הטכנולוגיה של גיזמודו, צילום מסך: Gizmodo.com

גוגל כאימפריה פוליטית

10 מדינות, ביניהן גם ישראל, מאסו בזלזול הבוטה של גוגל בחוקי הפרטיות שלהן, ושלחו מכתב פתוח למנכ"ל החברה, אריק שמידט, בו הן מפצירות ב"מנהיג העולם המקוון" לוודא ששירותיה של ענקית החיפוש לא יפרו את פרטיות הגולשים לפני השקתם. האחראי על האינטרנט טרם הגיב, אבל סביר להניח שהוא לא יתקשה למוסס את המתקפה הדיפלומטית נגד האימפריה שלו.

פן נוסף של יחסי גוגל וממשלות העולם נחשף השבוע, כאשר החברה השיקה שירות בשם Government requests, המאפשר לגולשים לעקוב אחר בקשות מטעם ממשלות העולם להסיר תכנים או למסור לידן פרטים של גולשים. במקום הראשון ניצבת ברזיל עם 3,663 בקשות. ישראל הגישה 30 בקשות לקבלת מידע, מתוכן 10 בקשות לצנזור תכנים.

רוצים להשתמש בשירותיה של גוגל בלי שהחברה תדע עליכם הכל? תוסף Google Sharing לפיירפוקס מנסה לעזור.

אינטל בישרה שמערכת ההפעלה הניידת של גוגל, אנדרואיד, תואמת מעתה לסמארטפונים ונטבוקים מבוססי מעבדי Atom. אם אתם מפתחים, חברת אוריילי מציעה לכם קורס מקוון לפיתוח יישומים לאנדרואיד, שיימשך שישה שבועות, ללא תשלום. אחרי הכל, מדובר במערכת הפעלה פופולרית, שאפילו סטיב ג'ובס ממליץ עליה.

אבל האם אנדרואיד באמת פתוחה יותר ממערכות הפעלה יריבות? מנהל מחקר בחברת Vision Mobile עונה בשלילה מוחלטת ומגדיר את התוכנה של גוגל כמערכת הסגורה ביותר בהיסטוריה של הקוד הפתוח.

בפינצטה

ואם כבר קוד פתוח, הנה כמה שאלות פתוחות: האם לינוקס הפסיקה להיות חלופה מגניבה דיה למפתחים צעירים? ומדוע כל כך מעט נשים משתמשות בה?

סרט תיעודי חדש בשם Patent Absurdity, שזמין לצפייה חינם ברשת, סוקר את ההיסטוריה המשפטית של מנגנון הפטנטים בתוכנה ומנסה להתחקות אחר הנזקים שחוללה השיטה. במקביל, מחקר שפירסמו סטודנטים מהארוורד ו-MIT מעמיד בסימן שאלה את כל התיאוריה שעליה מבוססת מערכת הפטנטים בכללותה. הנה קומיקס שממחיש את האבסורד.

כתבה ארוכה ומעניינת ב-Boston Globe מדברת בשבח החקיינות לעומת החדשנות.

קורי דוקטורו כותב על ה-Digital Economy Act, החוק הבריטי המסדיר את ההתנהלות המשפטית בעולם המדיה הדיגיטלית לשביעות רצונה של תעשיית הבידור, ומתייחס לאישורו בפרלמנט הבריטי כאל הכרזת מלחמה על החברה. דוקטורו מזכיר גם את שורת הדרישות המופרכות שהציבו חברות הבידור האמריקאיות - אלה שמשקרות כבר שנים בנוגע להיקף הנזקים שגורמת להן הפיראטיות - בפני הממשל, ביניהן התקנת תוכנות ריגול במחשבים, חיפושים בהתקני אחסון ועוד.

והנה עוד דוגמה לעיוות: למרות שבמאי "הנפילה" אוהב את הקליפים הפארודיים שמציפים את יוטיוב, ולמרות שהם אחת הסיבות לכך שהסרט שלו הפך משורה ב-IMDB לתופעה תרבותית - חברת ההפקה החליטה להסירם לאלתר מהאתר. כמובן שסרטון מחאה כבר הועלה ויש אפילו מדריכים שמסבירים כיצד להעלות סרטונים נוספים בלי להסתכן.

25 שנה לאחר צאת ספרו Hackers: Heroes of the Computer Revolution, העיתונאי סטיבן לוי יוצא לבדוק מה שלום האידיאליסטים הישנים של עולם המיחשוב. ואלי מהבלוג "הלם תרבות" מסביר מדוע העובדה שהחנונים הפכו למודלים לחיקוי מעקרת מתוכן את ערכי המהפכה שהם ייצגו.

מבקר הקולנוע המשפיע רוג'ר אברט פוסק: משחקי מחשב לעולם לא ייחשבו לאמנות.

האתר הוותיק "האייל הקורא" סוגר את שעריו. דובי קננגיסר, העורך הראשון, מסביר מדוע.

תגיות

4 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

3.
חבל על ה'האייל הקורא'
פעמים רבות שחיפשתי משהו באינטרנט הגעתי לשם, בעצם אף פעם (עד היום) לא ידעתי מה מהותו של האתר. חבר שנסגר. בגלל שמכיל רק טקסט, שתופס נפח מועט יחסית (יחסית לתמונות ובטח שיחסית לווידאו) אני מניח שלא יהיה יקר להשאיר את כל אלפי המאמרים והתגובות שנכתבו בו ברשת ל 5 השנים הבאות, בטח פחות מעשרה ג'יגה. פחות ממשכורת חודשית מחיר האיכסון.
אבי  |  24.04.10
2.
ואת המדים של צהל והשבס ואולי גם המשטרה הולכים לקנות בסין - שחיתות אמרנו
הם מסתכלים ולא רואים מאומה אולי הפקידונים לא מבינים שאם סוגרים את המפעלים שיכולים לספק פה את המדים המדינה מפסידה פי כמה כי - 1. זרק כספים לבניית המפעלים האלה =סיבסוד כל המפוטרים יקבלו דמי אבטלה -והמבוגרים ביטוח לאומי כי אף אחד כבר לא יעסיק אותם= המון כסף ודמורליזציה עם כל הבלה בלה שיש לתמוך בישובי הצפון ו/או הדרום בקיצור יש כוכב חדש שיקצור קופון מזה וכרגיל פעם יתברר מי קיבל מעטפות
hawk , מרכז  |  23.04.10