השופטים על "כסא הנאשמים": עלייה בשיעור התלונות המוצדקות ב-2009

ירידה במספר התלונות שהוגשו לנציבות תלונות הציבור על שופטים במהלך 2009. כך עולה מדו"ח נציב תלונות הציבור על שופטים שהתפרסם היום (ג'). לפי הדו"ח, ב-2009 הוגשו 1,003 תלונות, לעומת 1,205 תלונות שהוגשו ב-2008. אלא שלמרות נתון זה מתברר כי חלה עלייה במספר התלונות המוצדקות, כך ש-17% מהתלונות שהוגשו ב-2009 נמצאו מוצדקות (1 מכל 6 תלונות), לעומת 13% תלונות מוצדקות ב-2008.

על פי החוק, כל אדם הרואה עצמו נפגע בשל התנהגות שופט במסגרת מילוי תפקידו כשופט, רשאי להגיש תלונה לנציבות בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג. מתוך 1,003 התלונות שהוגשו, בוררו לגופן רק 768 תלונות, כשהיתר נמצאו לא מתאימות לבירור, בין היתר משום שהתלונה הוגשה במקום ערעור על החלטה משפטית, או שהתלונה לא נוגעת להתנהלות שופט (אלא למשל התנהגות עורך הדין של הצד שכנגד).

כמעט חצי מהתלונות (44%) שנמצאו מוצדקות עוסקות בהתמשכות הליכים ועיכובים במתן החלטות. כך למשל תלונה שהתקבלה עוסקת בתיק שנפתח בשנת 1998 בבית משפט מחוזי והועבר לשופטת הנילונה ב-2003, אך עד 2008 נעשו בתיק ניסיונות גישור שלא צלחו והתיק עדיין היה מצוי בתחילת דרכו. הנציב קבע כי התמשכות הליך הגישור והעובדה שחלפו 11 שנה מיום פתיחת התיק מחייבת את המסקנה כי התלונה מוצדקת ועל השופטת לעשות כל מאמץ להביא לסיומו של ההליך.

15% מהתלונות מועברות על ידי עורכי דין

תלונה נוספת שנמצאה מוצדקת נוגעת לעיכוב במתן החלטה בבית המשפט העליון, והיא התלונה היחידה שהוגשה נגד שופטי ביהמ"ש העליון ונמצאה מוצדקת. בדו"ח נכתב, כי התלונה הוגשה על עיכוב של 3 שנים במתן החלטה בבקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי וההסבר של השופטת להתמשכות ההליכים היה נעוץ בעומס העבודה. הנציב קבע כי גם בהתחשב בעומס הקיים 3 שנים חורגות מזמן סביר.

התפלגות מגישי התלונות מעלה כי 74% מהתלונות מוגשות על ידי צדדים לתיק, עדים או קורבנות עבירה. 15% מהתלונות מוגשות על ידי עורכי דין. כך למשל, במקרה מסוים שמפורט בדו"ח, התלונן עורך דין על הרחקתו מאולם דיונים על ידי שופט בית משפט שלום. לטענת עורך הדין הוא נכנס לדיון בעת שהתקיימו בו דיוני מעצר, והשופט ביקש להוציא אותו בטענה שהוא מפריע למהלך הדיון, ומשסירב לצאת השופט הזמין מאבטחים שסילקו אותו. הנציב קבע כי ראוי שבמצבים כאלה שופט יתרה בעורך דין שיגיש תלונה נגדו ואף יכריז על הפסקה קצרה להרגעת הרוחות, אך לא יוציא אותו מהאולם.

6% מהתלונות המוצדקות עניינן התבטאות פוגענית של שופט כלפי צד לתיק או כלפי עורך דין. במקרה מסוים התלונן עורך דין כי בסיום דיון כאשר נותרו באולם רק השופטת ועורכי הדין של הצדדים פנתה אליו השופטת בכינוי "מותק". השופטת טענה כי האמירה לא היתה פוגענית או מעליבה אלא לכל היותר התבטאות פשרנית ולבבית. הנציב קבע כי אמירה זאת מצד בית המשפט אינה ראויה ונוגדת את כללי האתיקה לשופטים.

במקרה אחר אישרה שופטת כי הרימה את קולה וכינתה מתלוננת "חצופה". הנציב קבע כי התלונה מוצדקת.