השבוע: ימים של ניקיון

לא צריך להיות סטיבן ספילברג כדי לביים את הסרט לוס אנג'לס־נווה תרצה. ולא, אין לי כוונה להאשים את המשטרה. בהחלט ייתכן שמעצרה של שולה זקן בנמל התעופה היה מוצדק לצורכי חקירה. לזכות המשטרה ראוי לציין שהפעם, שלא כמו במעצרו של ראש עיירית בת ים שלומי לחיאני, נחסכו מאיתנו תמונות המעצר בפועל. ואף על פי כן חשתי אי־נוחות. התמונות של זקן מחוללת במועדון בלוס אנג'לס בתחילת השבוע היו כמו טיזר פרסומי תת־הכרתי. קוקה קולה, אם זיכרוני אינו מטעני, השתמשה בזה. סליחה על ההשוואה, אלא שהרעיון אותו רעיון.

אין לי כוונה להגן על אולמרט, זקן או דנקנר כמשל. מי שסרח שירצה את עונשו כאחרון העבריינים; אלא שעלולה להתקבל תחושה שהנרי השמיני ירד מהפסים, ואני מודה שקשה לדמיין את שולה זקן כאן בוליין. גם אם החשדות נגדה כבדים כמו מסת הבטון שנוצקה בפרויקט הולילנד, אין בי הצורך לראות את התא בנווה תרצה שבו היא מתהפכת על משכבה בלילות.

הייתי מציעה לאפשר למשטרה לסיים את עבודתה ולשופטים להצדיק את המשכורות הסבירות שלהם. באופן כללי לינץ' מעורר בי מחשבות נוגות. אני בעד פגישה מסודרת עם מאדאם גיליוטינה, הלוא היא המצאה מבריקה חסרת עכבות שמנטרלת ראשים של בני אדם מעל הכתפיים.

אולי בשל כך תמוה בעיניי שדווקא בימים ש"המהפכה הצרפתית" (שמלבד הגיליוטינה הביאה עמה עוד כמה רעיונות מוצלחים) מתחוללת בישראל, בחר השבוע ראש הממשלה להעביר את החוק ששם לו למטרה לצמצם את שכר הבכירים במשק לעוד ועדה שתבחן את התלבטויותיו ותהרוג ברכות את הצעת החוק.

ראש הממשלה, שניזון מהאטמוספירה הציבורית ומתרונן כמו כל אזרח שומר חוק במדינה לנוכח פרויקט ניקוי האורוות שמנהלים גורמי האכיפה, צריך היה להבין שאין זה הזמן להירשם בזיכרון הציבורי כחתול ששומר על השמנת. גם הוא יודע ששכר של מיליון שקל לחודש למנכ"ל שכיר הוא לא פרופורציונלי לכלום, ויש לו קונוטציה שלא מתחברת עם טוהר מידות. ואין זה משנה אם המנכ"לים הם מלח הארץ שמטיילים עם קשישים בשעות הפנאי. הטיזר הפרסומי של "מושחתות ציבורית" כבר הושתל במוחו של רוב העם שבקושי גומר את החודש. להלן הצדדים החיוביים של הפרסומות.