אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הצרכן הישראלי כבר לא פראייר: הרשתות הגדולות בירידה; המוזלות מזנקות צילום: דורון גולן

הצרכן הישראלי כבר לא פראייר: הרשתות הגדולות בירידה; המוזלות מזנקות

חג הפסח, ריבוי המבצעים ומלחמת הרשתות על כיסו של הצרכן - אלו הסיבות להתחזקות רשתות הדיסקאונט. ההפתעה הגדולה: המותג הפרטי של הרשתות צנח מאז ינואר ב-1%

02.05.2010, 13:18 | מאיה זיסר

נראה שהצרכן הישראלי של שנת 2010 כבר למד את לקחי המיתון והוא נבון בהרבה מהצרכן של 2009. מנתוני נילסן לרבעון הראשון 2010, שהגיעו לידי "כלכליסט", עולה כי הישראלים זנחו את רשתות המזון הגדולות, דוגמת מגה ושופרסל, ועברו לרשתות מוזלות במיוחד, "הבי דיסקאונט", דוגמת רמי לוי, מחסני כמעט חצי חינם, יינות ביתן, מ.מ.ן, מחסני השוק, מגה בול ושופרסל דיל.

מהנתונים עולה כי במקביל לצניחה של 12% בנתח השוק של הרשתות הגדולות ברבעון הראשון של 2010 לעומת הרבעון המקביל בשנה הקודמת, זינקו ב־9% הרשתות המוזלות במיוחד.

לעומת זאת, הרשתות הפרטיות, החרדיות ורשתות הפארם נשארו ללא שינוי משמעותי ברבעון הראשון של 2010.

נכנסים פחות לסופר, אבל קונים יותר

גם סל הקניות של הצרכן הישראלי עבר שינוי מהותי. מנתוני נילסן עולה כי הצרכנים עברו ברבעון הראשון של השנה לסלי קניות גדולים, והחלו לפקוד את הרשתות הקמעונאיות הגדולות בתדירות נמוכה יותר.

ברבעון הראשון של 2010 נרשם גידול של 2.3% בסל הקניות הממוצע לקנייה, ועמד על 140 שקל. מנגד היתה ירידה של 2.6% בתדירות הקניות. כלומר, ברבעון הנוכחי ביצע הצרכן 29 רכישות בממוצע ברבעון, לעומת הרבעון הראשון של 2009 שבו רכש הצרכן בממוצע 30 פעמים (9.7 פעמים בחודש ברבעון הנוכחי לעומת 10 פעמים ברבעון ב־2009).

נתונים אלו תואמים את הגידול בנתח השוק של רשתות "הבי דיסקאונט, שבהן בדרך כלל סלי הקניות גדולים יותר ביחס לרשתות השכונתיות והמוזלות.

למרות עלייה ממוצעת של 2.27% במדד המחירים לצרכן במרץ 2010 לעומת מרץ 2009, לא השתנה משמעותית ההיקף הכספי של סל קניות משפחתי ממוצע של מוצרי הצריכה השוטפת (FMCG). סל הקניות הממוצע ב־2010 עדיין עומד על 4,092 שקל לחודשים ינואר־מרץ (ירידה של 0.4%), שהם הוצאה של 1,370 שקל בחודש. יצוין כי סל הקניות המשפחתי של מוצרי הצריכה השוטפת כולל את קטגוריית המזון, המשקאות, הטיפוח והמוצרים לבית.

הסיבה לכך שסל הקניות הממוצע נותר בעינו היא כנראה חג הפסח שחל השנה מוקדם יותר, לקראת מרץ, מאשר בשנה שעברה שבה הוא חל באפריל. מלבד עיתוי החג, גם ריבוי המבצעים והעדפת מוצרים זולים יותר על ידי הצרכנים השפיעו על העלייה במספר המוצרים הנרכשים לצד ההוצאה הממוצעת שלא השתנתה.

שותים יותר וגם משלמים יותר

הקטגוריה שמשקפת בצורה הבולטת ביותר את עיתוי חג הפסח והמבצעים ברבעון היא קטגוריית המזון. במקביל לעלייה של 1.5% במספר הפריטים שנרכשו, נרשמה ירידה של 1.3% בהוצאה הממוצעת על מזון ברבעון.

ריבוי המבצעים כנראה לא כלל את קטגוריית המשקאות. בתחום זה נרשמה עלייה כמותית חדה של 6.3% ל־35 משקאות בממוצע בקנייה, לצד עלייה דומה (7%) בהוצאה הממוצעת על משקאות.

המותג הפרטי צונח

אף שהמותג הפרטי של כלל הרשתות נמצא במגמת עלייה בשנה האחרונה, מאז ינואר ועד מרץ נרשמה ירידה של כמעט 1% בנתח השוק של המותג הפרטי. כנראה בשל החג השנה העדיפו הצרכנים ברבעון הראשון של 2010 לצרוך את מותגי המזון המוכרים והידועים.

בינואר הגיע המותג הפרטי של כלל הרשתות לשיא, ואחז בנתח שוק של 6.3% מכלל השוק, ואולם במרץ צנח המותג הפרטי לנתח שוק של 5.4%.

ירידה זו נרשמה במותגים הפרטיים של כל הרשתות, למעט המותג הפרטי של סופר־פארם, לייף, ששמר על נתח שוק יציב של 5.5%. במרץ בשנה שעברה הגיע המותג הפרטי של שופרסל ל־4.9%.

עיקר הירידה במכירות המותג הפרטי נובעת מירידה בקטגוריית המוצרים לבית, שירדה מאז ינואר ב־1.8% לנתח שוק של 10.2% מכלל מכלל מוצרי הצריכה השוטפת של המותג הפרטי.

נראה כי את ההסבר לירידות במותג הפרטי ניתן לתלות בכך שהצרכן הישראלי מעדיף להניח בחג על שולחן הסדר מוצרים יוקרתיים יותר מאשר בשאר ימות השנה. המבצעים שמוצעים לצרכן בחגים מאפשרים לו לרכוש את האלטרנטיבות היקרות, המותגים, במחירים מוזלים.

שופרסל ספגה את עיקר הירידה

ברבעון זה שתי הרשתות הגדולות בשוק, שופרסל ורבוע כחול, יצאו בפעילות אגרסיבית של מבצעים, שגררה את כלל השוק למלחמת מחירים. במסגרת הפעילות הציעו הרשתות הוזלות משמעותיות של מותגים, מה שהוביל לגידול בצריכתם ולירידה ברכישת המותג הפרטי.

את עיקר הירידה ספג המותג הפרטי של שופרסל: בתחילת הרבעון הגיע המותג הפרטי לשיא בנתח הכספי שעמד על 12.1%, ולעומת זאת סיים את הרבעון עם נתח כספי של 10.8%.

גם רשת רבוע כחול לא הצליחה לשמור על נתח השוק שהיה לה בתחילת השנה וצנחה באחוז שלם. מנתח שוק של 4.6% מכלל מכירות הרשת בינואר השנה, צנח המותג לנתח שוק של 3.6% במרץ. מותג קבוצת הרשת הרביעית, "המותג", ספג ירידה של כחצי אחוז ועומד על נתח כספי של 1.5% מנתח המכירות של הרשתות הפרטיות.

מובילה את הירידות: אסם שצונחת בכ-1%

גם בקרב חברות המזון המלחמה על לב הצרכן ברבעון הראשון של 2010 נתנה אותותיה. החברות הגדולות דוגמת תנובה ושטראוס נחלשו מעט, והחברות הקטנות דוגמת טרה התחזקו.

החברה המרכזית למשקאות, המחזיקה בטרה, התחזקה ב־0.2% שהיא אוחזת בנתח שוק של 4.1%. חברת המזון אסם הובילה את מגמת ההיחלשות עם נתח שוק של 6% בחודש מרץ השנה לעומת 6.9% בדצמבר 2009.

נוסף על כך, שופרסל החלה לבסס מעמדה לא רק כרשת שיווק אלא כחברת מזון, כשהיא אוחזת נכון לחודש מרץ 2010 בנתח שוק של 4.2% - עלייה של 0.2% לעומת דצמבר 2009. תנובה ושטראוס הגדולות נחלשו ב־0.1%, כששטראוס מחזיקה ב־9% נתח שוק ותנובה ב־.14.2%

תגיות

23 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

23.
המחירים הלא סבירים היחידים הם של הלחם והחלב.
בין הסופרים יש תחרות אמיתית. השוני בשיטות השיווק ובאסטרטגיות השיווק הוא רב ביותר. המחירים לא זהים, וכל אחד מרוויח במקום אחר מהמתחרים באזור שלו. עיקר הלקוחות של כל אחד חכמים, ובכל זאת מוכנים לשלם כסף בשביל מוצר עליון. עיקר הלקוחות לא נאמנים לסופר יחיד, אלא מחליפים. תארו לכם אותו הדבר אצל הבנקים, אצל חברות הסלולר, אצל חברות תחבורה ציבורית ועוד. אבל לא... הרגולטור קבע איפה מותר להם לחסוך, ואיפה אסור. כך הוא הכריח אותם להיות זהים בשיטות השיווק ובאסטרטגיות שלהם. במצב כזה, המותגים נהיו דומים, המחירים מתייקרים, והשרות מתחת לכל ביקורת. שימו לב מה הייתה ירידת המחירים בארה"ב ב-3 השנים האחרונות בסלולר, ומה ירידת המחירים בארץ. תסתכלו מהו הרווח הנקי לעומת המחזור בחברות תקשורת בארה"ב, לעומת בישראל. תסתכלו על הרווח הנקי של הבנקים, לעומת בנקים בארה"ב, תסתכלו על התרומה שלהם לקהילה בארץ, לעומת תרומתם של הבנקים לקהילות בארה"ב. ולסיכום, תסתכלו על שכר הבנקאים בארה"ב, לעומת שכר הבנקאים בארץ ביחס לשכר החציוני או הממוצע. אף אחד מכשלי השוק האלה אי אפשר להגיד על ענף המזון.
דביל , חיפה  |  03.05.10
20.
זהו - נגמר עידן "חווית הקניה" שהרשתות היקרות "פימפמו לנו את השכל למה הם יותר יקרים"
במשך שנים ניסו מנהלי "המכולות" הגדולות [אופס טעות "רשתות השיווק"] לבלבל אותנו ולהחליף מדי כמה שנים את שם הרשת [כאילו זה משנה] והשקיעו מאות מיליונים כתשלום ליועצי "אחיתופל" שיעצו להחליף לשם חדש להחלפת שלטים וכו ואז... השמים הם הגבול. זאת היתה שטות ואיוולת מהמדרגה הראשונה. אחר כך הסבירו לנו "שאצלם" [רק אצלם] יש את חווית הקניה [מה זה?] ואז באו הרשתות הזולות והתמקמו בקצה אזורי תעשיה [ללא חווית קניה] אך במחירים מופחתים והעיקר - כמעט ללא פירסום. מה שהמחויטיים והמעונבים לא הבינו [וכנראה לעולם לא יבינו] שמקבלים מענקים על ימין ועל שמאל [עבור מה???????] הבינו בעלי הרשתות הקטנות וזה [סוד ] שהמחיר כן קובע. ברור שידיעה זאת היממה [ועדיין] וגרמה לעלית לחץ הדם של "המכולתנקים" הגדולים [אופס -טעות "מנהלי הרשתות הגדולות"] והם המשיכו ל"פנטז" [בעצתם היקרה של כל מיני יחצינם ו"מומחים" [בגרוש] ששינוי בתדמית ועיצוב מחדש יגרום לכולם לחזור בגדול חזרה ולהסכים לשלם יותר. ובכן "הפתעה" את האזרח הישראלי [את רובו הגדול] מעניין המחיר. את זה יכלו ללמוד [בחינם] מהמצב בארה"ב שם הדפיסו "קופונים" בעיתונים ואלפי אנשים נסעו עשרות מיילים על מנת לממש את "הקופון" ויש חנויות של הרשתות הגדולות שמנסות "ללכת עם ולהרגיש בלי" [או להיפך] להקרא זולה ולגבות מחירים יקרים כמו רשת "יש" [שהיא יקרה יותר מחצי חינם, כמעט חינם וחביב] ומוכרת תלושי שי בהנחה מצחיקה של 1.5 אחוז כשבחביב מקבלים הנחה קבועה של 2% [בתשלום שלי לא ברור מדוע יש לגבות תשלום עבורו] כשיש כרטיס חבר. חצי חינם מעניקים 3.5 אחוז הנחה למשלמים בכרטיס אשמורת וכך הלאה. דבר נוסף ומעצבן שברשתות הגדולות המחיר משתנה מחנות לחנות סופרסל או מגה במקום אחד מחיר א ובמיקום ב מחיר אחר. למה? כי ליד החנות הזולה יותר יש מתחרה באם הם לבד בשטח אז "אללה איסטור" איז מחירים הם "מרביצים" וזה ממראה על "האמינות" [הנמוכה של הרשת] לסיכום טוב שזה כך - "והמכולתניקים" [אופס מנהלי הרשתות] הגדולים לומדים את זה בדרך הקשה.
איציק  |  02.05.10
לכל התגובות