לשכת רו"ח דורשת: בסיס אחיד ושקוף להערכות שווי

לשכת רואי החשבון מצטרפת לביקורת של רשות ניירות ערך על הערכות השווי המנופחות. ל"כלכליסט" נודע כי לשכת רו"ח הקימה לאחרונה ועדה בראשות רו"ח שחר זיו לצורך בחינה ביקורתית כוללת של תחום הערכות השווי וקביעת פרמטרים להאחדת שיטות העבודה של המעריכים. אחת הביקורות העיקריות נגד הערכות השווי היא שתוצאותיהן תלויות במידה רבה בזהותו של מזמין העבודה: כאשר מדובר במוכר - הערכת השווי גבוהה, וכאשר מדובר בקונה - מתקבלת הערכה נמוכה יחסית.

בלשכת רו"ח סבורים כי יש להנהיג כללים אחידים בתחום, כדי לצמצם את הבעייתיות האינהרטית הנובעת מפוטנציאל ניגוד העניינים של מעריכי השווי. כבר בשבועות הקרובים צפויה הוועדה, היושבת על המדוכה, להפיץ נייר עמדה שיפרט את דרישות הגילוי שיש לכלול במסגרת הערכת השווי. נייר העמדה יכלול שישה פרקים.

חשיפת התנאים המגבילים

הפרק הראשון נוגע לרקע לביצוע הערכת השווי ומטרתה ומפרט 11 דרישות לגילוי מינימלי, בהן: פרטים בדבר התאריך שבו הוזמנה העבודה והתאריך שבו בוצעה, זהות המזמין ומהם בדיוק הנכסים המוערכים. בהערכות שווי רבות שביקרו רואי החשבון של החברות לצורך אישור הד"וחות הכספיים נמצא שלא ברור מהו הנכס המוערך - האם מדובר במניות, בפעילות או בנכס מסוים? כמו כן נדרש מעריך השווי לציין אם היו תנאים מגבילים לביצוע העבודה, למשל היעדר גישה למידע.

בפרק השני של המלצות הוועדה יידרשו מעריכי השווי לציין אם נפגשו עם הנהלת החברה המוערכת ואם נחשפו לתוכניתה העסקית ולתקציב השנתי הצפוי, או שמא הסתפקו בקריאת הדו"חות הכספיים הפומביים בלבד?

הפרק השלישי נוגע למידע שאינו כספי. כאן מבקשת הוועדה לחייב את מעריכי השווי לכלול בהערכתם מינימום גילוי של הסביבה הכלכלית: סביבת המאקרו והשפעותיה והסביבה הספציפית שבה פועלת החברה.

בפרק הרביעי נדרשים המעריכים למינימום גילוי בדבר דרך הניתוח הכספי. נייר העמדה מעודד שימוש בנתונים השוואתיים רבים - השוואת ביצועי החברה לחברות דומות בענף. בהערכות שווי לבתי השקעות תידרש, למשל, השוואה של פילוח הנכסים (ניהול תיקים, קופות גמל וקרנות נאמנות) ודמי הניהול לעומת המתחרים. בחברות תעשייתיות יידרש מקור השוואה בין המרווח הגולמי והתפעולי, ובחברות נדל"ן יידרשו למשל השוואות בין שיעורי התפוסה והרווח מהפעלת הנכסים.

הפרק החמישי נוגע למתודולוגיה שמשמשת את מעריך השווי. כאן יידרש המעריך לנמק מדוע בחר בשיטה מסוימת להערכת השווי (למשל היוון תזרים מזומנים). הוועדה תמליץ שבמידת האפשר על המעריך להשוות בין תוצאות של שתי מתודולוגיות הערכה שונות ולבחון את הפערים ביניהן. פרמטרים נוספים שנכללים בפרק זה הם ניתוח ההשקעות של החברה, שיעור המיסוי והיקף ההון העצמי.

הפרק השישי והאחרון עוסק בתחזיות ההכנסות, הרווח, תזרים המזומנים ושיעורי ההיוון ומציב דרישות לצורך צמצום הפערים שעשויים להתקבל בהערכות שווי שונות. כך למשל בנושא ריבית ההיוון קובע נייר העמדה כי יש להביא בחשבון ריבית חסרת סיכון. כמו כן נדרשים המעריכים לנמק מדוע בחרו בבסיס ריבית מסוים (למשל של אג"ח ממשלתית מקומית או אמריקאית) לצורך חישוביהם. הוועדה בראשות רו"ח זיו תמליץ גם כי על מעריכי השווי לפרט אם הסתמכו על אומדני המזמין בלבד ואם בחנו סבירות אומדנים אלו.

מתואמים עם רשות ני"ע

בשלב הראשון, נייר העמדה לא יחייב את מעריכי השווי וייחשב כקובץ הנחיות מקצועיות. עם זאת, ללשכת רואי חשבון קשר רציף עם רשות ני"ע, ואם ההמלצות יהיו מקובלות על הרשות, הן יקבלו משנה תוקף.

עו"ד שיראל גוטמן, מנהלת מחלקת תאגידים ברשות, אמרה לאחרונה כי לרואי החשבון החתומים על הדו"חות הכספיים יש תפקיד חשוב בביקורת הערכות השווי, והרשות רואה בהם נדבך נוסף שאמור לבחון את ההערכות.