אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
שעת ייעוץ: לא תמיד צפויה מלחמה צילום: לירון איזנברג

שעת ייעוץ: לא תמיד צפויה מלחמה

שני פסקי דין מהעשור האחרון שינו את הגישה המסורתית לטענת "סיכול" חוזה על רקע עימותים ביטחוניים, ומניחים שמלחמה היא דבר מפתיע אפילו בישראל

03.05.2010, 09:10 | ורד לופו
דיני החוזים מבוססים על העיקרון ש"חוזים צריך לקיים". טענת ה"סיכול" היא עוף מוזר מבחינה זאת ­- היא מקנה חסינות מפני טענה על הפרת חוזה, כאשר אירוע חריג, שלא ניתן היה לצפות או למנוע, הביא לכך. אלא שקבלת טענה זאת בבית משפט היא נדירה עד מאוד. בתי המשפט בישראל דחו לאורך השנים את טענת הסיכול גם כאשר היא הוסברה בפגעי טבע ומלחמות, בנימוק שמדובר באירועים צפויים.

והנה, בשנים האחרונות ניתן להבחין בניצני שינוי בפסקי דין של בתי המשפט המחוזיים. כך, למשל, אימץ המחוזי בירושלים דעה שהביע בהערת אגב השופט פרופ' יצחק אנגלרד מבית המשפט העליון, בנוגע ל"קמצנות" שבה נהגו בתי המשפט בטענת ה"סיכול". השופטת גילה כנפי־שטייניץ, שדנה בתביעה של קבלנים נגד משרד השיכון בנוגע לחוזי בנייה באתר "אגן אילות" שביהודה ושומרון, אימצה את גישת אנגלרד שלפיה ביהמ"ש אינו צריך לבדוק אם האירוע החריג היה צפוי או לא, אלא לבדוק מה היו השלכותיו המעשיות על החוזה.

השופטת קבעה כי אינתיפאדת אל־אקצה יצרה נסיבות מיוחדות, שהפכו את קיום החוזים לבלתי אפשרי, משום שהצדדים לחוזים לא יכלו לצפות מראש או למנוע את הנסיבות הללו. מסקנת השופתטת היתה כי חוזי הבנייה סוכלו עקב פרוץ האינתיפאדה, ולכן משרד השיכון לא הפר את החוזים ואינו צריך לפצות את הקבלנים.

הניצנים הבשילו לכדי שינוי של ממש בפס"ד שנתנה לאחרונה השופטת ד"ר מיכל אגמון־גונן בביהמ"ש המחוזי בת"א, בתביעה לקבלת דמי תיווך בעסקה לרכישת מניות שבוטלה בגלל נסיגתה של חברה זרה ממימונה בגלל מלחמת לבנון השנייה. "הגיעה העת לומר באופן מפורש כי בהקשרים חוזיים מלחמה אינה בגדר הצפוי, גם באזור כמו באזורנו", קבעה השופטת. ביהמ"ש קבע כי הנתבעים לא יכלו לצפות את המלחמה ואת תגובת החברה הזרה, ולכן מדובר בסיכול.

החידוש בפסה"ד הוא כפול: לא רק שטענת הסיכול מתקבלת כטענת הגנה לגיטימית, אלא שנקבע באופן חד־משמעי שמלחמה נחשבת גם בישראל לאירוע חריג, בניגוד להתייחסות בתי המשפט לסוגיה עד היום. כך, למשל, נקבע בהקשר של מלחמת יום הכיפורים כי בענייני מלחמה ושלום הבלתי צפוי הוא לעולם בגדר הצפוי במדינת ישראל; בהקשר של מלחמת לבנון הראשונה נקבע כי כל עוד לא שורר שלום בין ישראל ובין שכנותיה, קיימת וצפויה תמיד סכנה שתפרוץ מלחמה או שיתחיל מבצע זה או אחר.

והנה, קובע בית משפט בישראל כי אין היגיון כלכלי לדרוש מהצדדים לחוזה להיערך לכל התרחישים האפשריים בהקשר של מלחמה, שכן בהחלט סביר שבמדינת ישראל לא תפרוץ כלל מלחמה. לא מדובר רק בשינוי מעמדה של טענת ה"סיכול" במשפט הישראלי, אלא אולי גם בתחילתו של שינוי תפיסה ביחס למצבה הביטחוני של ישראל בעיני בית המשפט.

הכותבת היא עו"ד במשרד בועז רוה
שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות