אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ישראלים בפריז צילום: עמית שעל

ישראלים בפריז

מחר תתקיים מכירה פומבית של אמנות ישראלית עכשווית בפריז. יזם המכירה, ז'ק בכרי, מספר ל"כלכליסט" על העניין שהיא מעוררת בקרב אספנים בצרפת, בהם השחקן ז'ראר דפרדייה

05.05.2010, 10:39 | דנה גילרמן

מעולם לא נראתה האמנות הישראלית העכשווית טוב יותר מבקטלוג המכירה הפומבית של פייר ברז'ה, שתתקיים בפריז מחר. אמנם זו לא הפעם הראשונה שבה מוצעת אמנות ישראלית למכירה בחו"ל – סותביס מקיימת בשש השנים האחרונות מכירת אמנות ישראלית בניו יורק – אבל לראשונה מוצעת למכירה רק אמנות עכשווית, ללא הגב של אמנים ותיקים ומודרניים דוגמת ראובן רובין, מרדכי ארדון, לאה ניקל, אורי ריזמן ומשה גרשוני.

מאחורי המכירה עומד ז'ק בכרי (54), שעלה לישראל מצרפת מטעמי ציונות לפני שלוש שנים. מלבד היותו אספן וסוחר אמנות, בכרי גם שותף בחברה צרפתית להפקת סרטים (Nours production) ועוסק בנדל"ן מקומי - קונה בתים, משפץ ומוכר. לאחרונה הקים עם אליהו חביב, סוחר יודאיקה מרעננה, את Israel Art News, חברה שיוזמת פרויקטים עם אמנים ישראלים כדי למכור אותם לאספנים בחו"ל.

ז ז'ק בכרי על רקע יצירתה של האמנית זויה צ'רקסקי | צילום: עמית שעל ז

הפגישה בינינו מתקיימת בביתו ברעננה במהלך שיפוצים. בכרי לא נראה כאיש אמנות טיפוסי. המראה הלא צפוי, ועמו הכיפה המכסה את ראשו של בכרי, גרמו בתחילה לחשדנות גדולה כלפיו מצד בעלי הגלריות. "בתחילה, כשהצגתי את עצמי, עיקמו את האף", הוא אומר. "אחרי כמה מפגשים הם הבינו שיש לי עין מצוינת והסתכלו עליי בהערכה".

כמו הסינים

את העין המצוינת הוא חב לאמו, שלאחר שהיגרו ב־1960 מאלג'יר לצרפת פתחה חנות לעתיקות בפריז. כילד נהג להסתובב איתה בשווקים ובמכירות פומביות ולרכוש פריטים. "אז למדתי איך לחפש ואיך להעריך דברים מבחינה אמנותית", הוא אומר. כשסיים את התיכון למד שנתיים בבוז'אר (אחד מבתי הספר לאמנות היוקרתיים בעולם), ואחר כך הקים משרד פרסום ובמקביל החל לקנות יצירות ולסחור באמנות.

הוא התאהב באמנות הישראלית כבר בשנות התשעים, כשביקר בארץ כתייר. "הדבר הראשון שעשיתי כשהגעתי לפה, כפי שאני עושה בכל מקום חדש, היה להסתובב בגלריות", הוא אומר. "אמנות היא המראה של המקום. הלכתי לראות אמנות כדי להכיר את המקום". האם העובדה שהוא ושותפו חובשים כיפה השפיעה על בחירת העבודות? "הבאנו את זה בחשבון, ואין פה דברים שפוגעים במוסר או יוצרים פרובוקציה".

עם עירום יש בעיה?

"תלוי מה. אבל יש היום המון דברים בלי עירום. האמנות העכשווית עוסקת בכל כך הרבה נושאים, ובתוך ההיצע הזה אנחנו מסתדרים".

בהיבט הפוליטי הוא אומר: "באופן כללי לא נציג אמנות שהיא מאה אחוז נגד ישראל, כמו שקורה בקולנוע הישראלי. אני מאמין שאמנות יכולה להיות שגרירה טובה שלנו בעולם. אפשר להיות נגד מדיניות של ישראל, נגד הרבה דברים - אבל אי אפשר לצאת נגד אמנות".

עד כדי כך בכרי מאמין באמנות הישראלית שהוא משווה אותה לאמנות הסינית רגע לפני הפריצה לשוק המערבי. הוא היה בין הראשונים שקנו יצירות של אמנים סינים בכמה אלפי יורו, והיום הם שווים כמות מאות אלפים. "יש אנשים שיודעים מראש מה ילך ומה לא ילך", הוא אומר.

אתה אחד מהם?

"אני לומד. עד היום לא עשיתי טעות, ברוך השם, אולי חוץ מאחת. לפני כמה שנים קניתי לאמא של אשתי תמונה סינית שאהבתי ב־10,000 יורו ליום ההולדת. היא לא אהבה את זה והחזרתי לגלריה. אחרי שלוש שנים פגשתי את הגלריסט שממנו קניתי את התמונה, והוא שאל: 'ראית מה קרה במכירה של סותביס בלונדון?'. מתברר שאותה תמונה נמכרה ב־275 אלף יורו".

בית מכירות חזק

בכרי האמין שעיניו לא מטעות אותו גם הפעם, ולכן פנה לפני שלוש שנים לחברו פביאן בזן ליבנסון, מנהל האמנות העכשווית בפייר ברז'ה. "אמרתי לו 'תשמע, ראיתי דברים מאוד מאוד חזקים בישראל. אולי כדאי לעשות משהו גדול באירופה'. התחלתי לשלוח לו תמונות במייל. אחרי התמונה ה־100 קיבלתי ממנו טלפון. הוא אמר 'אתה צודק, בוא נדבר עם השותפים של פייר ברז'ה ונראה מה אפשר לעשות'".

"היה חשוב לי שהמכירה תתקיים בבית מכירות רציני וחזק, שרשימת המכותבים שלו כוללת את האנשים הכי גדולים ואת האספנים הכי חזקים באירופה. שיהיה ברור שאם הוא לוקח על עצמו מכירה שכזו, זה אומר שהוא מאמין בה", אומר בכרי.

לא רק שבית המכירות הוותיק השתכנע, הוא אף החליט להשקיע במכירה כ־100 אלף יורו, עלות קטלוג ומשלוחים. "בהתחלה עלה רעיון לערוך אותה בברוקסל (כך קוראים הצרפתים לבריסל - ד"ג), בלגיה, שם יש היום הרבה כסף. אבל אחרי שבבית המכירות ראו את איכות העבודות, הם הגיעו למסקנה שצריך לקיים את המכירה במיקום הכי יוקרתי בפריז, בבנין ה־Drouot Montaigne שנמצא ברחוב מונטן, ליד השאנז אליזה".

המכירה כוללת כ־200 עבודות של 80 אמנים ישראלים במחירים שנעים בין 1,000 יורו ל־70 אלף יורו. משתתפים בה נציגי הדור הוותיק של האמנות העכשווית, כגון מיכל היימן, יאיר גרבוז, דגנית ברסט ונורית דוד, והרבה מאוד אמנים צעירים, חלקם ממש בתחילת הדרך, בהם אפרת גלנור, טוני נבוק, ראובן ישראל, דנה לוי ועלמה שניאור. מרבית העבודות נבחרו ביחד עם בעלי הגלריות המרכזיות, בהן שלוש, טבי דרזדנר, גורדון, גבעון, רוזנפלד, נגא וג'ולי מ. אחרות נבחרו בביקורי סטודיו שערכו בכרי וחביב אצל אמנים עצמאיים.

בכרי מציין שכבר עכשיו המכירה מעוררת עניין רב בתקשורת הבינלאומית ובקרב אספנים. "למשל השחקן ז'ראר דפרדייה, שכבר רכש בעבר עבודות של אמנים ישראלים, שמע על המכירה ואמר שהוא רוצה להיות הראשון בתצוגה המוקדמת", אומר בכרי. "אני מאמין שעוד שנה־שנתיים אמנים ישראלים כבר יירכשו לאוספים של מוזיאונים בצרפת, והמחירים של אמנות ישראלית, שהיום לטעמי הם הרבה מתחת לערך של העבודות, יעלו בהרבה".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות