המשרדים האזרחיים נכנסים לתחום הפלילי

"המשרדים הגדולים מעוניינים מאוד לעסוק כיום בתחום עבירות הצווארון הלבן", אומר עו"ד דוד פורר, השותף שהוצב בראש מחלקת צווארון לבן שהוקמה לאחרונה במשרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות'. "מעורבות בכירים בחקירות פליליות נהפכה כמעט נורמטיבית. היום זאת כבר לא בושה להיחקר.

בשנות השבעים בכירים שנחקרו העדיפו להתאבד. שכבות שלמות שבעבר לא היתה להן נגיעה לתחום מוצאות את עצמן נחקרות: ראשי ממשלה, שרים ובכירים במגזר הפיננסי. רואים את זה גם בתוצאות: פעם היתה למשטרה נטייה לסגור תיקים כאלה. לפני 15 שנה, כשהיתה התלבטות אם להגיש כתב אישום או לא - לא הגישו".

ייצוג עברייני צווארון לבן הוא בדרך כלל נחלתם של "כוכבים" שמתמחים בליטיגציה פלילית־כלכלית מורכבת זאת. דוד ליבאי, יעקב וינרוט, משה ישראל, דן שינמן, נבות תל־צור, גיורא אדרת ויעל גרוסמן הם חלק מהשמות. מלבד מקצוענות וניסיון משפטיים, נדרשים כאן לא מעט כישורי תקשורת. הלקוחות הם בעלי פרופיל ציבורי גבוה ולכן הציפייה מעורך הדין היא לתת מענה תקשורתי בצד המשפטי.

כישורים אלה נדרשים משלביה הראשונים של החקירה, כאשר המאבק הוא על דעת הקהל, על שמם הטוב של החשודים. בשלב הבא המאבק הוא מול הפרקליטות והיועץ המשפטי - למנוע הגשת כתב אישום, או להפחית ככל שניתן את סעיפי האישום ולהקל את חומרתם. בדרך יש גם שימוע, ולחשוד הפוטנציאלי לא יזיק להיות מיוצג בו על ידי שר משפטים לשעבר, או מי שכבר ייצג ראשי ממשלה ושרים בהליך כזה.

המשרדים האזרחיים הגדולים הדירו בדרך כלל את רגליהם מהתחום. עבורם הוא נתפס "לא מכובד" מספיק; כזה שנדרשת בו לא מעט התפלשות בבוץ הציבורי־תקשורתי שלא מתאים לדיסקרטיות המצופה מפרקליטים עסקיים. אולם המציאות השתנתה, והאינפלציה הגואה במשפטי צווארון לבן עשויה לתמרץ אותם להיכנס לתחום שהיה עד כה מוקצה בעיניהם.

"הידועים לא נולדו כך"

עו"ד פורר עבד עשר שנים בפרקליטות המדינה והתמקד בעיקר בתיקי מסים וצווארון לבן. לאחר פרישתו ב־2007 פתח משרד פרטי, ולפני כמה חודשים הצטרף למשרד גרוס ושות' כדי להקים בו מחלקה פלילית. הוא בהחלט מודה בכך שהמשרדים המסחריים זיהו פלח שוק רווחי במיוחד, שלא היה להם חלק בו: "אנחנו פועלים למטרות רווח, נותנים שירות וגובים שכר טרחה. אני מסכים שהלקוחות שזקוקים לשירות הזה מוכנים לשלם היטב. זה בפירוש נועד להוות מקור הכנסה. להבדיל מעבירות פליליות של צווארון כחול, שם הרבה פעמים ללקוחות אין כסף או שמקור הכסף בעייתי, כאן מדובר באנשים בעלי מקור לגיטימי לכסף. לדוגמה, החשודים בפרשת הולילנד, הלל צ'רני ואביגדור קלנר, הם אנשים עשירים".

אלא שאותם משרדים עלולים להיתקל בבעיה קטנה שמאפיינת את התחום - חשודים ונאשמים בעלי ממון יעדיפו עורך דין ידוע שנחשב ל"כוכב" בתחום. לדברי עו"ד אילן סופר, ראש מחלקת צווארון לבן במשרד גולדפרב ושות', שנפתחה לפני שנתיים, "בתחום הליטיגציה של הצווארון הלבן הבחירה של הלקוח היא בדרך כלל אישית. לא בוחרים בפירמה, אלא באדם בעל רקע ומוניטין. הממד האישי בין עורך הדין ללקוח בתחום הזה הוא יותר חזק ומורכב מאשר בתחומים משפטיים רגילים אחרים. לקוח כזה מחפש שם שנחשף אליו בתקשורת או על רקע המלצות אישיות, ולכן אין זה מקרה שבתחום הזה מחפשים דמויות בולטות. אבל, אני מקווה שבעבודה קשה לאורך שנים, בלי פריצות של רגע, אני אבנה לי את המוניטין שיגרום לאנשים לרצות לעבוד איתי".

גם עו"ד ערן זך, שותף במשרד וינשטוק זקלר ושות' וראש המחלקה הפלילית שנפתחה בו לאחרונה, מודע לכך. "המחלקה עדיין בחיתוליה", הוא אומר, "אבל אנחנו כן מוכרים בקרב עורכי הדין בתחום. עבדנו בעבר בשיתוף פעולה עם עוה"ד דן שינמן ודוד ליבאי. אני מקווה להיהפך ביום מן הימים לאחד כזה".

פורר מסכים שמדובר במהלך ארוך טווח: "אני מאמין שאני נותן שירות באותה רמה שנותנים השמות המפורסמים, אבל הדרך עוד ארוכה. גם עורכי הדין הידועים לא נולדו ככה. הרעיון הוא שהמכובדות שהמשרד נותן כשהוא מייצג תאגיד תשתקף גם בתחום הזה. כמו שמשרד גדול ורציני יכול לייצג חברה, כך הוא יכול לייצג אדם פרטי. בסופו של דבר, מדובר ביתרון שהוא יותר פסיכולוגי ממקצועי".

"לסנגורים חסר ידע"

מדוע בכל זאת להעדיף פירמה ולא "כוכב" או משרד "בוטיק" בעלי ניסיון בעבירות צווארון לבן? לפורר, סופר וזך כמה תשובות. העיקרית היא הניסיון המקצועי שיש למשרדים בתחומים שמשיקים לעבירות, דוגמת הגבלים עסקיים, נדל"ן, תכנון ובנייה, ניירות ערך ובנקאות. "יש לנו במשרד ידע בתחום ניירות ערך שיכול לסייע לסנגורים", אומר פורר, "שטובים ככל שיהיו, עדיין חסרה להם המומחיות לדעת כיצד הדברים הללו מתנהלים. אותו הדבר בתחום המסים. משרדי בוטיק גם אינם מסוגלים לטפל ביותר משלושה תיקים. אצלנו יש צוות עזר גדול יותר".

זך מוסיף: "במסגרת העבודה המסחרית עולות לא מעט שאלות פליליות, שלא תמיד מגיעות לרמה של חקירות, ואנחנו יכולים לענות עליהן".

"היום הסקטור העסקי ער לכך שגם בפעילויות מסחריות רגילות יש היבטים פליליים", אומר סופר, "וזה יוצר ביקוש לשירותים בתחום הפלילי גם אצל משרדים מסחריים המלווים את התאגידים. העבודה אצלי עוסקת יותר בליווי דירקטורים איך לא ליפול לבורות פליליים, וזה נובע לא פעם מתוך הפעילות השוטפת. אלינו מגיעים פחות גורמים פרטיים ויותר חברות ובעלי משרות בחברות, בעוד שעיקר העבודה במשרדי הבוטיק היא עם אנשים פרטיים שהסתבכו בעבירות פליליות".

קבלו ישירות למייל שלכם את החדשות האחרונות בתחום המשפט. לחצו להרשמה