רת"א מבקשת מעבר הדרגתי ל'שמים פתוחים' בנמלי מעבר מרכזיים באירופה

רשות התעופה האזרחית (רת"א) מבקשת מהאיחוד האירופי שחלק מתוך הסכם השמים הפתוחים העתידי בין הצדדים, יחל לפעול באופן הדרגתי. בתחילת השבוע התקיים בארץ סבב השיחות הרביעי בן הצדדים, כשלב נוסף לקראת חתימה על הסכם תעופה אחיד בין ישראל לאיחוד האירופי, שיחליף את ההסכמים הבילטרליים הקיימים כיום בין ישראל לבין כל מדינה ומדינה באיחוד.

הסכם כזה צפוי לאפשר לחברות תעופה משני הצדדים לפעול ללא הגבלות בין המדינות, בין היתר מבחינת מספר תדירויות הטיסות שכל חברה תוכל להפעיל. כיום, בהסכמים הבילטרליים, ישנן הגבלות על מספר התדירויות, למשל בהסכם בין ישראל וגרמניה כל צד יכול להפעיל 30 טיסות שבועיות. רק הבוקר ציין מנכ"ל חברת התעופה הגרמנית ג'רמן ווינגס, תומאס ווינקלמאן, את רצון החברה להפעיל טיסה יומית מקלן לתל אביב, לעומת שתי טיסות שבועיות שהחברה מפעילה כיום בשל מגבלת התדירויות בהסכם הבילטרלי.

אחד משלושת הנושאים העיקריים שעל הפרק בשלב זה של השיחות בין ישראל לאיחוד האירופי, הוא כאמור, הניסיון של רת"א להגיע לנוסחה שחלק מההסכם העתידי יחל לפעול באופן הדרגתי. הכוונה היא שהמעבר בין הסכמים בילטרליים שמגבילים את מספר התדירויות בין המדינות, לבין הסכם שמים פתוחים שמתיר כל הגבלה - יהיה מידי בנמלי תעופה כמו אלו של מדריד, אמסטרדם או קופנהגן, אולם הדרגתי בנמלי תעופה מרכזיים יותר בהם של לונדון, פרנקפורט, וינה ורומא.

נמל התעופה הית'רו בלונדון. צפוף יותר מנתב"ג | צילום: בלומברג

הסיבה: מדובר בנמלי תעופה שמשמשים כנמלי מעבר מרכזיים ("האבים") עבור נוסעים, בהם ישראלים, ליעדי המשך כמו צפון אמריקה או המזרח הרחוק. כדי לא ליצור מעבר חד בין סוג פעילות אחד לסוג פעילות שני, שעלול לפגוע בחברות התעופה הישראליות, אם חברות אירופיות יגדילו את פעילותן מנמלים אלה באופן מסיבי - מבקשים כאמור, ליצור מעבר מדוד בהיבט זה של ההסכם. נושא זה, כמו אחרים, נמצא עדיין בשלבי דיונים ולא ברור אם הצד האירופי יסכים לו.

שני נושאים נוספים שהיו על הפרק בשיחות האחרונות והדיון בעניינם ממשיך: הסלוטים (אישורי המראה ונחיתה) למובילים הישראלים בנמלי תעופה מרכזיים באירופה, בעיקר בהית'רו-לונדון ובפרנקפורט. וכן, יצירת הרמוניזציה עם חוקי הרגלוציה האירופיים והתאמתם לפעילות בארץ.

לגבי הסלוטים, חילוקי הדעות נובעים מכך שבאירופה רשויות פרטיות ולא ממשלות, הן שאחראיות לחלוקתם. הדבר מקשה על חברות התעופה הישראליות לקבל סלוטים בשעות אטרקטיביות, בנמלי תעופה אלו, בהם גם יש לשלם על כל סלוט. מנגד, למובילים מגרמניה ומלונדון קל לקבל סלוטים נוחים בנמלי הבית שלהם, ומנגד גם בנתב"ג - שכן רשות שדות התעופה אינה גוף פרטי ונתב"ג אינו נמל צפוף כמו הית'רו למשל, ולכן גמיש יותר בחלוקת הסלוטים.

"מגוון רחב יותר של אפשרויות"

לגבי ההרמוניזציה בין הרגולציה הישראלית לרגולציה האירופית: זו כוללת מספר תחומים, כמו בטיחות, תעבורה אווירית, הגנת הסביבה, הגנת הצרכן והיבטים סוציאליים של העוסקים בתעופה. השיחות השבוע כללו סמינר בן יום, בנושא החקיקה האירופית, שבו השתתפו כ-50 אנשים בהם נציגי רת"א, חברות התעופה ומשרדי החוץ, התחבורה והמשפטים.

"המטרה של ההסכם הגלובלי עם האיחוד האירופי היא לתת לאזרחים הישראלים מגוון רחב יותר של אפשרויות, באשר לזמנים ולמחירי הטיסות לחו"ל", אמר הערב (ה') ל"כלכליסט" מנהל רת"א, גיורא רום, "יתרה מכך, מטרת ההסכם העתידי להגביר ככל שניתן את הגעת התיירים מאירופה לישראל. זה מוכרח ללכת יד ביד עם יצירת תיירות אטרקטיבית בישראל, ועל זה כמובן מופקד משרד התיירות".

לגבי השפעות הסכם כזה על חברות התעופה הישראליות, אמר רום: "ההסכם לא יותיר ברירה בפני חברות התעופה הישראליות, אלא למצוא פתרונות מסחריים ומבצעיים כדי להמשיך ולהיות חלק מהחברות שמציעות את השירותים הללו. לפני כמה שנים נחתם הסכם שמים פתוחים בין האיחוד האירופי למרוקו, והניסיון מראה שמספר התיירים למרוקו עלה בצורה תלולה וחלקה של חברת התעופה המרוקאית לא נפגע". רום לא נתן טווח יעד לחתימת ההסכם המדובר, אולם ציין שהצדדים ממשיכים לפעול לקידום הנושא.