אילת מתייבשת

העיר אילת מחכה כבר שנים לנמל תעופה בינלאומי ראוי, אלא שכמעט כמו בכל פרויקט תשתיות משמעותי בארץ, גם כאן הסחבת ואופן קבלת ההחלטות  לא ממש מקדמים את הנושא. נכון, בסוף השבוע האחרון אמנם פורסם כי שר התחבורה אישר את תקציב התכנון של שדה התעופה החדש בתמנע שיחליף את נמל התעופה הקיים באילת, אבל נראה כי הדרך עוד ארוכה.

לפי דברי השר כץ, "עלות התכנון של שדה התעופה, הנמצא כ-18 קילומטר צפונית לעיר אילת, נאמדת ב-56 מיליון שקל והוא ימשך כשנתיים. העלות הכוללת של הקמת השדה מסתכמת בכ-1.7 מיליארד שקלים".

אם אכן יש אמת וממש בהודעה, אנחנו אכן מתקדמים, אך במקביל יש לשים לב לאותיות הקטנות. כך למשל כתוב ששר התחבורה יעביר כעת את הבקשה לאישורו של שר האוצר. המשמעות, עיכוב נוסף, שלאחריו ייקבעו הכללים למכרז לתכנון. תהליך זה ייקח עוד כמה חודשים.

ובינתיים אילת מתייבשת מתיירים. הטיפול באילת חייב להיות רב מערכתי – ברמת ממשלה, בדיוק כפי ששכנינו הירדנים רואים בעקבה פרויקט לאומי המפוקח על ידי המלך עצמו.

ראוי ונכון היה לבחון במסגרת תכנון שדה התעופה מה ייעשה בשטח שיתפנה במרכז העיר. חייבים להקים בעיר אטרקציה בינלאומית ראויה בדוגמת מרכז כנסים וקזינו. החכרת השטח שיפונה בשדה התעופה הישן לטובת יזם בינלאומי שיקים קומפלקס קונגרסים, מלונאות קניות וקזינו, תוכל לממן את בניית שדה התעופה החדש.

האמת חייבת להיכתב: ללא אטרקציות תיירות ברמה גבוהה אין טעם להשקיע מיליארדי שקלים בבניית שדה בינ"ל ראוי. ללא שיפור תשתיות התיירות בעיר והזזת המפגעים, אילת תמשיך לשמש כעיר תיירות פנים, וככזו - המנחת הקיים מספיק בהחלט.

דוגמא למצוקה ניתן לקבל מכנס התיירות אילת שהיה אמור להתקיים באפריל 2010, אך הוא נדחה מאחר שנרשמו פחות ממאה סוכני נסיעות מחו"ל.

לכן, ההצהרה של שר התחבורה על הכוונה להוציא לתכנון את שדה התעופה הבינלאומי בתמנע היא קצת מדי, מעט מדי ואולי אף מאוחר מדי עבור העיר אילת.

יוסי פישר הוא נציג בעלים וחבר במועצות המנהלים של אי.די.בי. תיירות