נחנך המרכז לננו-טכנולוגיה באוניברסיטת בר-אילן

אוניברסיטת בר-אילן חנכה אחר-הצהריים (א') את המרכז לננו-טכנולוגיה, שבהקמתו הושקעו למעלה מ-150 מיליון דולר, מרביתם מכספי תורמים מארה"ב. הבניין בן 9 הקומות משתרע על שטח של 7,000 מ"ר, ומכיל 39 מעבדות בהשקעה ממוצעת של מיליון דולר בציוד.

במרכז יפעלו 38 קבוצות מחקר המעסיקות 340 סטודנטים, חוקרים וטכנאים. בנוסף, נמסר כי 13 מהמדענים שיעבדו במרכז, הם מדענים שהוחזרו במיוחד מאוניברסיטאות בארה"ב כגון הארוורד, MIT וברקלי לצורך כך.

"העלות הממוצעת להחזרת מדען בתחומי המדעים הניסויים מתסכמת בכחצי מיליון עד מיליון דולר", אמר נשיא האוניברסיטה, פרופ' משה קווה.

בתוך הבניין נבנה מרכז ציוד גדול על שטח של 1,100 אלף מ"ר ובו מיקרוסקופיה אלקטרונית חודרת וסורקת, מכשירי חיתוך, ריתוך, קידוח וחיבור ברמת הננו, כלומר בסדרי גודל של מיליונית המילימטר.

מנהל המרכז, הפרופ' אריה צבן, אמר ל"כלכליסט" כי ייחודו של המרכז החדש הוא ברב תחומיות שבו ובשטחו הגדול. המרכז מנהל כיום 170 שיתופי פעולה אקדמיים עם מוסדות וחברות זרות בתחומי הננו-רפואה, ננו-פוטוניקה וננו-סביבה. בין השותפות הישראליות לפיתוח: אלביט, אלאופ, גיוון אימג'ינג ו-ETV מוטורס, ובין החברות הזרות המשתפות פעולה עם המרכז, ג'נרל אלקטריק, יבמ, פיליפיס, מרק ו-LG.

בין הפיתוחים המסקרנים במרכז: תרופות חכמות שיודעות להשפיע רק ברקמות חולות ונמנעות מפגיעה ברקמות בריאות במקרים של סרטן המעי-הגס או סרטן המח, טכנולוגיה לייצור תאים סולאריים פוטו-וולטאיים באמצעות דפוס מתוחכם המזכיר דפוס-משי וסוללות מתוחכמות למוצרי אלקטרוניקה או רכב בעלות צפיפות אנרגיה גבוהה במיוחד.