פרשנות: מגבירים את המצור הכלכלי

על רקע התקנות למלחמה בטרור ובהלבנת הון, שנוסחו מחדש לאחר פיגועי הטרור ב־11 בספטמבר 2001 על ידי השלטונות האמריקאיים, חדלו לפעול בנקים רבים בעזה. הבנקים הישראליים אף ניתקו את סניפיהם ברצועה בשנתיים־שלוש האחרונות מחשש שיעברו על התקנות. מי שעובר על התקנות הללו צפוי להיות מוחרם על ידי הבנקים הגדולים בעולם.

רוב הכספים המגיעים לעזה, ובעיקר תשלומי משכורות של עובדי הרשות הפלסטינית, עוברים מהרשות ברמאללה ישירות לעזה כהוראות תשלום בשקלים, או דרך בנקים בקהיר ובעמאן, ובראשם הבנק הערבי. הכספים מגיעים לעשרות אלפי תושבים בעזה, רובם עובדי מוסדות החינוך ובתי החולים, וכן מנוצלים לתשלומי סעד, פנסיות ולאחזקת מוסדות.

היקף הכספים הללו נאמד ב־400 מיליון שקל בחודש, וסגירת הבנק הערבי תקשה מאוד על העברתם. בשנים קודמות, בעיקר אחרי מבצע חומת מגן, פשט צה"ל על בנקים ברמאללה והחרים כסף ומסמכים כדי לבדוק אם הבנקים אינם משמשים להעברת כספים לחמאס. נבדק גם "הבנק הערבי", ונמצא שפעולותיו כשרות ועומדות במבחן התקינות הבינלאומיות.

סביר להניח כי סגירת הסניפים בעזה באה, בין השאר, בגלל לחץ שהופעל על ראשי הבנק מצד גורמים בארץ, אולי גם מצד הרשות ברמאללה, מתוך הרצון להגביל ולהחליש את חמאס. מדובר בצעד כלכלי בעל משמעות פוליטית דרמטית, המגביר את הבידוד והמצור הכלכלי על עזה.