היום: ה־OECD צפוי לאשר את קבלת ישראל כחברה בארגון

מועצת ה־OECD (קבוצת 31 המדינות המפותחות בעולם) צפויה לאשר היום (ב') את קבלת ישראל כחברה בארגון, יחד עם שתי מדינות נוספות, סלובניה ואסטוניה. ההצבעה הגורלית תתקיים בפריז בשעה 15:30 (שעון ישראל).

לשם קבלת ישראל לארגון צריכות כל 31 החברות להצביע בעד. אם אכן יוחלט על קבלת ישראל ל־OECD, היא תוזמן להצטרף לארגון במהלך הכינוס השנתי של שרי האוצר של המדינות החברות, שיתקיים בסוף חודש זה. מאוחר יותר יתקיים טקס הקבלה הרשמי בישראל, בהשתתפות מזכ"ל ה־OECD, אנחל גוריה.

"התחייבות חד־משמעית"

במשרד האוצר הביעו אופטימיות זהירה ביחס לסיכויי הקבלה של ישראל לארגון היוקרתי. שר האוצר יובל שטייניץ, השוהה בביקור בסין, אמר בראיון לגלי צה"ל כי הוא מקווה "שבימים הקרובים נשמע בשורות טובות. נקווה שלא יהיה עיכוב של הרגע האחרון, שזה תמיד דבר אפשרי. קיבלתי התחייבות מאוד חד־משמעית מגוריה, לעשות הכל מצד הנהלת הארגון כדי לקבל את ישראל כבר השנה. אנחנו עם היד על הדופק. גם פה בסין אני נמצא בקשר טלפוני עם גוריה, ואנחנו מקיימים קשר רציף גם עם האמריקאים וגם עם הצרפתים, שמאוד מסייעים לנו כלפי מדינות אחרות החברות בארגון".

ארגון ה־OECD משמש למעשה כפורום לדיון ולתיאום מדיניות בנושאים כלכליים וחברתיים, וההערכה היא שקבלת ישראל כחברה מלאה בו עשויה לסייע למשק הישראלי בתהליך השתלבותו בכלכלה העולמית. קבלת ישראל לארגון תסיים מסע ארוך שהחל כבר בשנת 1994.

בשנים האחרונות היתה ישראל אחת המדינות הלא־חברות הפעילות ביותר במסגרת הארגון, ולשם כך הוקמו כמה צוותים במשרדי הממשלה השונים, שהופעלו על ידי צוות היגוי של משרד האוצר. בתקופה זו קיים ארגון ה־OECD לישראל לא פחות מ־18 שימועים בנושאים שונים.

ביקורת על המשק הישראלי

אחד משימועים אלה זכה בארץ לכותרות גדולות, לאחר שנערך בסמוך לפרסום טיוטת דו"ח מיוחד שהכין הארגון על המשק הישראלי. באותו דו"ח מתח ה־OECD ביקורת על מדיניות רכישות הדולרים של בנק ישראל, וקבע כי "התערבותו הנמשכת של הבנק בשוק מטבע החוץ עלולה לגרום להגברת הלחצים האינפלציוניים ופוגעת באמינות מדיניותו של בנק ישראל".

לפני כשנה וחצי פרסם בנק ישראל עבודה, שממנה עולה כי עצם ההצטרפות של ישראל לקבוצת המדינות המפותחות בעולם עשויה לגרום לשיפור במעמדה הבינלאומי ולהקטנת עלויות גיוס הכספים של המשק בחו"ל. עם זאת, מבדיקת הפעילות הכלכלית במדינות שעברו תהליך דומה עולה כי עצם ההצטרפות ל־OECD לא הגדילה את היקפי תנועות ההון אל אותן מדינות ומהן. בשל כך הגיעו מחברי העבודה למסקנה כי הצטרפות ישראל לארגון אינה צפויה להשפיע על היקף ההשקעות הזרות שיזרמו לארץ ועל שער החליפין של השקל.