טויוטה אוריס החדשה: בטוחה, בטוחה מדי

נסיעה שגרתית מנקודה א' לנקודה ב'. אבא, אמא, ילדים. סטנדרט. אבל הפעם אבא עוטה ארשת אמיצה. אחרי הכל, האוריס היא אחת מהמכוניות שכיכבו ברשימת הריקולים הגדולה של טויוטה בחודשים האחרונים. גם מי שלא מבין במכוניות יכול להעריך את אומץ הלב הדרוש לנהיגה בטויוטה. הראש אולי רגוע, ויודע שהכל חדש ובדוק ותקין, אבל הלב חושש מדוושות תקועות, משטיחים סוררים ומתאוצה בלתי נשלטת.

אני מלטף את דוושת הגז בזהירות. האשה, שגם היא שמעה על הריקול של טויוטה, משדרת שלווה נונשלנטית - כנראה כדי שהילדים לא ייבהלו. הם כבר בגיל שבו מבינים מה אומרים בחדשות. אנחנו עוטים ארשת אמיצה, ויוצאים לדרך.

הרובוטים נותרו בחוץ

אז מה חדש באוריס החדשה? ובכן, מבחינה קוסמטית יש בה תוספות כגון נורות איתות במראות, פגושים תפוחים וגריל קדמי שונה, אבל מה שחשוב באמת הוא תיבת ההילוכים האוטומטית החדשה, הזהה לזו שבקורולה הרגילה. התיבה הקודמת, מהסוג הרובוטי, היתה פשוט גרועה: היא אמנם שיפרה את צריכת הדלק, אך כפתה על הנהג שלל שיהוקים וטלטולים שדרשו תקופת הסתגלות ארוכה. בתיבה החדשה אין רובוטים, אין שיהוקים ואין קשיים בזינוק בעלייה — אף שיש בה ארבע מהירויות (ולא חמש כמקודם). מעט מיושן, אבל עובד היטב.

האוריס, מבט מבפנים. מרחב פנימי עתיר בחומרים איכותיים

דבר אחד שלא השתנה באוריס הוא התצורה. לאוריס יש חמש דלתות, לעומת ארבע לאחות הפופולרית, הקורולה. בניגוד לקורולה הטורקית, האוריס מיוצרת באנגליה, ושם נמכרות יותר מכוניות קצרות, שמתאימות למשפחות קטנות יותר ולמצוקת החניה.

האם לישראלי זה ישנה? לא בטוח. האוריס, שעולה 126 אלף שקל, קצרה ב־30 סנטימטרים מהקורולה, ויקרה ממנה ב־8,000 שקל. בתמורה, רוכשי האוריס מקבלים תוספות כמו בקרת אקלים ולוח מחוונים משודרג. אבל במדינה שבה הקנקן קובע, ולא מה שבתוכו, האוריס צפויה להיות דגם נישה לשוק הפרטי, ולהשאיר את הבמה לאחות המשפחתית.

יפנית עם לב אירופי

הערך שמוביל את טויוטה כבר שנים הוא "קאיזן", פילוסופיה יפנית ששמה דגש על תשומת לב לפרטים הקטנים. אחד היישומים של הפילוסופיה הזו היה בשנות החמישים, אז אפשרה החברה לכל עובד בפס הייצור לעצור את העבודה אם הבחין בתקלה - מהלך שחולל מהפכה בפסי הייצור. ה"קאיזן" תופס גם באוריס, שעברה שלל שינויים קטנים שכמעט ואינם מורגשים, אך יוצרים דגם טוב מזה היוצא.

כחלק מהניסיון להעניק לרכב תחושה אירופית, המרחב הפנימי עתיר בחומרים איכותיים ורכים. לוח השעונים משולב עם תצוגת מחשב הדרך.

מוט ההילוכים תלוי קרוב ללוח המחוונים, ועטוף בפלסטיק דמוי ניקל שנראה יוקרתי אך מרגיש מעט דק וזול. המיקום שלו הוא מעט לא שגרתי, וגבוה ביחס למוכר ממכוניות אחרות - אבל הביצועים הסולידיים של האוריס לא יצריכו שימוש אינטנסיבי מדי בידית ההילוכים. אפשר להסתפק בדריכה על דוושת התאוצה שמספקת קיק־דאון יעיל, אך לא אימתני.

מרווח הפנים בתא הנוסעים סביר בהחלט, ודומה לזה של הקורולה הרגילה. הפשרה העיקרית באוריס היא תא מטען קטן, שמספיק אולי לעגלת ילדים גדולה, אבל לא ישתלב במנהג הישראלי הנאה של שימוש בתא המטען כמחסן ציוד רזרבי.

טויוטה אוריס. עוד כבשה בעדר היפניות

עוד כבשה בעדר

מי שקונה בישראל רכב עם חמש דלתות כאילו אומר: "אני שונה, הרכב שלי לא מליסינג". במקרה של האוריס מה שמתקבל בפועל הוא קורולה עם ישבן קטן וחבילת אבזור משופרת מעט. האוריס היא עוד כבשה בעדר חמש הדלתות: מנוע קצת חזק מהרגיל ותיבת הילוכים משופרת, אבל מצד שני עיצוב צפוי וביצועים פושרים. היציבות הפושרת היא הבעיה הגדולה של האוריס, וגם הנכס הגדול שלה. הישראלי יקנה אותה כדי שלא להיתקע בשולי הכביש (עם רכב מעשן) או במגרש מכוניות (עם רכב שלא נמכר). וכאן האוריס מספקת את הסחורה: יש לה שמירת ערך של אג"ח ממשלתית, ומינימום של ביקורים במוסך.

טויוטה אוריס

מנוע: בנזין, נפח 1,598 סמ"ק, הספק מרבי 124 כ"ס, מומנט מרבי 15.9 קג"מ

ביצועים: מהירות מרבית 190 קמ"ש, זינוק מ־0 ל־100 קמ"ש

ב־11.9 שניות

צריכת דלק: נתוני יצרן 14.1 ק"מ/ליטר. במבחן: 12.6 ק"מ/ליטר

בטיחות: 7 כריות אוויר, ABS, טרם עברה מבחן ריסוק פומבי

ציון ירוק: 181, קבוצת זיהום 7

מחיר: 126 אלף שקל