אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
נקראים לדגל: האם הייתם משלמים 15 מיליון דולר עבור יצירת אמנות? צילום: אי פי אי

נקראים לדגל: האם הייתם משלמים 15 מיליון דולר עבור יצירת אמנות?

היצירה "דגל" של ג'ספר ג'ונס תעמוד מחר למכירה פומבית; זוהי עוד עדות לכך ששוק האמנות שב לשגשג

10.05.2010, 11:57 | טלי שמיר, ניו יורק

דגלי ארה"ב שצייר האמן ג'ספר ג'ונס הם מהאייקונים המפורסמים ביותר שהנפיקה אמנות המאה ה־20. רק לעתים נדירות משתחרר אחד מהם לשוק ומאפשר לאנשים פרטיים לשים את ידיהם על סמל הסטטוס התרבותי הנחשק.

אחד מהם - שנקרא, איך לא, "דגל" - היה תלוי עד לא מזמן בבוורלי הילס, מעל האח בחדר השינה של סופר המתח מייקל קרייטון ("פארק היורה", "ER"). את הדגל הזה, שצויר ב־1966, קנה קרייטון ישירות מחברו הטוב ג'ונס ב־1973. קרייטון, שהיה לרוב נדיב בהלוואת ציורים לתערוכות מהאוסף שלו, העדיף לשמור את הציור הזה קרוב ללבו: בפעם האחרונה התנופף הדגל הזה בציבור לפני 18 שנה, במוזיאון מונטריאול.

"דגל" של ג "דגל" של ג'ספר ג'ונס. יוצע מחר במכירה פומבית ב-10-15 מיליון דולר | צילום: אי פי אי "דגל" של ג

 

עירום מוכר

 

מחר יוצע הציור לכל המרבה במחיר בערב המכירות המרכזי לאמנות עכשווית של בית המכירות כריסטיס בניו יורק. משפחתו של קרייטון, שמת מסרטן ב־2008, החליטה למכור את הציור עם עוד 100 יצירות מהאוסף, בשווי כולל של כ־100 מיליון דולר, כדי לממש את צוואתו. ההערכה הקטלוגית של הדגל היא 10–15 מיליון דולר, אבל בהנחה שחובבי ג'ונס לא נפגעו מהתהפוכות הכלכליות האחרונות בעולם, הערכות המומחים הן שהוא יכניס למשפחתו של מאסטר המותחנים הרבה יותר, ויש להם סיבות טובות להאמין בכך. רק בחודש שעבר רכש לעצמו מיליארדר קרנות הגידור סטיב כהן דגל שכזה - אך גדול יותר - בסכום מטורף של 110 מיליון דולר; דבר שני, עונת המכירות הפומביות האביבית שהחלה בשבוע שעבר בניו יורק מעידה על מגמה ברורה: השוק מתאושש, אולי אפילו מתנפח - בעיקר בכל הנוגע ליצירות איקוניות ויקרות.

פיקאסו. מחיר שיא של 106.5 מיליון דולר, צילום: בלומברג פיקאסו. מחיר שיא של 106.5 מיליון דולר | צילום: בלומברג פיקאסו. מחיר שיא של 106.5 מיליון דולר, צילום: בלומברג

בשלישי שעבר, ברוקפלר פלאזה במנהטן, נלחמו שמונה אנשים על "עירום, עלים ירוקים ופסל" (Nude, Green Leaves and Bust) - פורטרט של מאהבתו הצעירה של פיקאסו מאביב 1932. הציור הועמד למכירה על ידי כריסטיס במסגרת מכירת אמנות אימפרסיוניסטית ומודרנית, שכללה חלק ניכר מאוסף האמנות המפורסם של סידני ופרנסס ברודי. ב־1951 קנו הברודים את הציור בפחות מ־100 אלף דולר.

בסופו של קרב מורט עצבים, נמכרה היצירה לקונה אנונימי בטלפון, תמורת 106.5 מיליון דולר. "עירום" שברה את השיא של כל הזמנים במחיר ליצירה בודדת במכירה פומבית. בפעם האחרונה נשבר השיא בפברואר השנה, כש־104.3 מיליון דולר הלכו לפסל "איש הולך" של ג'אקומטי. מתך 79 היצירות של אוסף ברודי נמכרו כולן מלבד אחת, והניבו יחד 225 מיליון דולר. סך הכל סיימה כריסטיס את המכירה עם 360 מיליון דולר.

בסותביס, החברה המתחרה, שמרו במכירה המקבילה על פרופיל נמוך יחסית בידיעה שכריסטיס זכתה ביהלום כשנבחרה למכור את האוסף של ברודי (סותביס התחרתה גם היא על האוסף, והפסידה). אבל גם העסקים אצלה היו טובים, בסך הכל. הערב המרכזי נחתם עם 196 מיליון דולר כולל עמלות - פי שלושה מהסכום הכולל באותה מכירה בשנה שעברה. רוב היצירות נמכרו מעבר להערכה. למשל, היצירה "זר פרחים לכבוד ה-14 ביולי" (Bouquet de Fleurs Pour le Quatorze Juillet) מ־1919 של מאטיס נמכרה ב־28.6 מיליון דולר - כמעט 4 מיליון דולר יותר מההערכה הגבוהה.

לצד ההצלחות היו גם כמה כישלונות. במכירה של כריסטיס היצירה "פוריות" של אדוארד מונה, שהוערכה ב־22–35 מיליון דולר, לא קיבלה אף לא הצעה אחת. כך קרה גם לפסל של הנרי מור, עבודה של מאטיס, ציור של דאלי ושלושה ציורים של קיס ואן דונגן, שדווקא היה להיט גדול בקרב אספנים רוסים בשנתיים האחרונות. אצל סותביס, מתוך שבע היצירות של פיקאסו שהוצעו שתיים לא נמכרו כלל, ושתיים נמכרו במחיר זהה להערכה הנמוכה שלהן, או אף נמוך ממנה.

"סילבר ליז" של אנדי וורהול. למכירה ב-10-15 מיליון דולר, צילום: בלומברג "סילבר ליז" של אנדי וורהול. למכירה ב-10-15 מיליון דולר | צילום: בלומברג "סילבר ליז" של אנדי וורהול. למכירה ב-10-15 מיליון דולר, צילום: בלומברג

מה גורם ליצירה אחת של אמן ידוע לשבור שיאים ולאחרת לזכות בהתעלמות? על פי מאמר של "הניו יורק טיימס", המגמה העכשווית היא לקנות יצירות אקספרסיביות ובצבעים עזים, כאלה שהנוכחות שלהן בולטת גם מהקצה השני של החדר. יצירות שקטות שמצריכות התבוננות ארוכה נוטות ליפול בין הכיסאות. לפי מאמר אחר, שהתפרסם השבוע ב"אקונומיסט", ההסבר המרכזי הוא שליצירות חשובות וחד־פעמיות באופן מובהק לא חסרים בשוק הנוכחי קונים, אבל ליצירה מעט פחות פנומנלית - בגודל הלא נכון, בצבע הלא נכון או מהתקופה הלא נכונה - קשה הרבה יותר למצוא קונים. במילים אחרות, לא חסרים היום קונים שמוכנים לשלוף מהכיס 100 מיליון דולר עבור יצירת מופת, אבל כשמדובר ביצירה קצת פחות מרכזית, גם סכום של מיליון דולר נראה פתאם מרתיע, כיוון שלא בטוח שיצירה כזו אפשר יהיה למכור בשעת הצורך.

לדגל של ג'ונס, אם כך, יש סיכוי טוב להימכר היטב השבוע, וכך גם לכמה מהיצירות שיוצעו למחרת בסותביס, בהן פורטרט עצמי של אנדי וורהול, שמוערך ב־10–15 מיליון דולר, ו"ללא שם" של מארק רות'קו מ־1961, שתומחרה ב־18–25 מיליון. יצירות מינוריות יותר, שמוערכות בכמה מאות אלפי דולרים בלבד, ייאלצו אולי לשוב אל הניילונים ולהישלח בבושת פנים אל בתיהן הישנים.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות