אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
דו"ח טכנולוגי: אובמה נגד גאדג'טים צילום: בלומברג

דו"ח טכנולוגי: אובמה נגד גאדג'טים

נשיא ארה"ב מזהיר מפני הסכנות שבהצפת המידע ובהתמכרות לבידור, מייסד ויקיפדיה יוצא למלחמה נגד הפורנו בה - ומקומם עליו את העורכים, הצעירים מתמודדים עם אתגר הפרטיות בפייסבוק אך המבוגרים נשארים מאחור, וחוקי בריונות רשת תוקפניים באוסטרליה

10.05.2010, 12:30 | יוסי גורביץ
כל העדכונים, הכתבות והמדורים של טכנולוגי - היישר לפייסבוק שלכם

 

אובמה בעקבות פוסטמן

ניל פוסטמן כתב ספר משפיע בשנות השמונים, Amusing Ourselves to Death, שבו ציין שיש שתי דרכי חשיבה על החרבת החברה החופשית: זו שממנה חשש ג'ורג' אורוול, קרי, מדינה טוטליטרית שפולשת לכל פינה בחיי האזרח, וזו שממנה התריע אלדוס האקסלי ב"עולם חדש ואמיץ", של שקיעה מרצון בבידור ורפיון, שמעבירה מני וביה את השלטון לאליטה בלתי נבחרת. לא שלמישהו אכפת, בשלב הזה.

פוטסמן טען בספרו שאף שאורוול השפיע יותר, הרי שדווקא החזון של האקסלי הוא זה שהתממש: אנחנו מטפישים את עצמנו לדעת. חדשות הופכות לבידוריות ובלי ציפוי הסוכר של ליצנות, צופה הטלוויזיה כבר אינו יכול לצפות בהן. האויב, בזמן פוסטמן, היה הטלוויזיה. מה הוא היה חושב על הרשת, שכל כולה כלי הסחת דעת, קשה לדעת – אבל אתמול קיבלה ההתראה של פוסטמן, שאנחנו צריכים לבחור בין בידור ובין חברה חופשית, חיזוק מנשיא ארצות הברית.
אובמה. המידע הופך להפרעה במקום לכלי לשחרור, צילום: בלומברג אובמה. המידע הופך להפרעה במקום לכלי לשחרור | צילום: בלומברג אובמה. המידע הופך להפרעה במקום לכלי לשחרור, צילום: בלומברג

אובמה, שדיבר באוניברסיטת האמפטון בווירג'יניה, הזהיר ש"באמצעות אייפודים ואייפדים ואקסבוקסים ופלסייסטיישנים – ואינני יודע איך להפעיל אף אחד מהם – הופך המידע להפרעה, הסחת דעת, סוג של בידור, במקום שיהיה כלי להעצמה, במקום להפוך לאמצעי לשחרור".

הוא קרא לסטודנטים להקפיד על חינוכם ועל רכישת ידע, דבר קריטי בעידן שבו, כפי שציין, קל מאוד להפיץ שקרים – מישהו כבר אמר שהשקר מקיף את העולם בעוד שהאמת, מבולבלת, עדיין מנסה להתחבר לשרת - דבר שמפעיל לחץ כבד על הממשלה. חלק מזה, כמובן, הוא אשמת העיתונאים – שמזמן מתייחסים לפוליטיקה כמו לספורט: מי לחץ על מי, מי דפק את מי, איך החלטה X תשפיע על מעמדו של פוליטיקאי בסקר Y, במקום להתייחס לנושאים. אבל הרבה מזה הוא המעבר מקריאה לווידיאו: תמונות מרצדות דורשות פעולה, דרמטיות, שינוי בלתי פוסק – והתוצאה היא שהן דוחקות את רגלי החדשות הרציניות.

זה לא חדש; אבל גם על דברים מוכרים יש מדי פעם צורך לחזור. האם גוגל (גוגל כמטאפורה, לא החברה) מטפישה אותנו? כנראה שלא. האם היא מסיחה את דעתנו, מקשה עלינו להתרכז? בהחלט.

ג'ימבו ויילס ומלחמתו בפורנו

ויקיפדיה כמרקחה: עוד בטרם התאוששה האנציקלופדיה המקוונת מטענותיו של מייסדה הנשכח, לארי זינגר, שאתר הקבצים שלה – הוויקימדיה קומונז – עמוס בתמונות פדופיליות, צץ המייסד המוכר יותר והוסיף עוד יער למדורה.

ג'ים "ג'ימבו" ויילס יצא לאחרונה למסע צלב נגד התמונות הפורנוגרפיות בוויקימדיה קומונס, ומחק מאות תמונות וקובצי גרפיקה. ויילס זכה לאישורו של חבר המנהלים של וויקימדיה, אם כי יצוין שהוא זכה לו רק לאחר מעשה.

ויילס לא טרח להיוועץ בעורכים מן השורה של ויקיפדיה, והתוצאה היתה צרחה וצווחה ויללות על צנזורה, כשחלק מהעורכים דורשים לשלול ממנו את סטטוס המייסד, מה שאפשר לו למחוק קבצים בלי לשאול אף אחד.

ויילס, שמתקבל הרושם שהילד שלו הופך יותר ויותר בעייתי עבורו – הוא זה שקידם לפני שנה את המודל שקבע שכל שינוי יצטרך לעבור עורך אחראי, אחרי שורה של פדיחות – החליט בתגובה להסיר את פריבילגיות המייסד שלו. הוא עשה את זה, לדבריו, כדי שאפשר יהיה לדון בעובדה שיש פורנוגרפיה בוויקיפדיה ולא להתעסק אובססיבית בזכויות היתר שלו. נראה אם זה יעבוד .
מייסד ויקיפדיה ג מייסד ויקיפדיה ג'יימי ויילס. יוצא למסע צלב נגד הפורנו בוויקיפידה | צילום: אי פי אי מייסד ויקיפדיה ג

במחשבה שנייה, מחק את התמונה הזו

 

דור פייסבוק, כפי שהוא מכונה, ידוע כדור שבז לפרטיות ושאין לו שום בעיה לחלוק כל פריט מידע עם כל העולם ואשתו. או, על כל פנים, הוא כזה עד שהוא מסיים את הלימודים, מתאושש מהחמרמורת, ומנסה למצוא עבודה. אז, לפתע, צצות כל התמונות שבהן הוא נראה מרוח כמו אבוקדו בסופה של איזו מסיבה. לא סימפטי.

התוצאה, כפי שמדווח הניו יורק טיימס, היא גל של צעירים שמנסים להסיר תמונות או מידע מביך עליהם מפייסבוק ושאר מגפות חברתיות. אפשר ללעוג לרעיון – פול קאר עושה את זה היטב – של אישור תמונות מביכות בפייסבוק, דרישה להסיר אותן מחשש לפגיעה בפרטיות ואז דיווח על כל זה לניו יורק טיימס, אבל רוב הצעירים שמבקשים לעשות אתחול להיסטוריה שלהם לא טורחים לעדכן עיתונאים בנושא.

אירונית, הדור הצעיר הופך ליותר קפדני בהגנה על פרטיותו – למגינת ליבו של מארק צוקרברג – מאשר המבוגרים יותר. הסיבה לכך, כמסתבר, היא שצוקרברג טרח לבנות את אופציות הפרטיות של פייסבוק כמו מבוך, ובעוד צעירים שגדלו עם פייסבוק יודעים איך למצוא אותן, הקשישים יותר מתקשים בכך, ולא מודעים לכך שמה שפעם הם חלקו עם קבוצת החברים שלהם יוצא עכשיו בתפוצת נאט"ו.

בלי רגישות ועם הרבה נחישות

לממשלת אוסטרליה נמאס מבריונות רשת, אז היא מטפלת בה בלי סנטימנטים. חוק חדש שהעבירה הממשלה לאישור הסנאט יאפשר גם לצעירים להתגונן מפני בריונות רשת – בעיקר כאשר היא מכילה אלמנטים של הטרדה מינית.

עד כה, רק בני 16 ומעלה יכלו להתלונן על הטרדה מינית. מעכשיו, אם איזה שרץ יפיץ תמונות עירום של בת 15 שיצאה איתו והבינה במהירות את הטעות, החוק קודם כל יפשוט את אנונימיותו מעליו, ואחר כך יגיש אותו, עקוד ומקושט בסרט, לתביעה על הטרדה מינית. תיהנה ממה שיישאר מהחיים שלך.

נציבת אפליית המין של אוסטרליה מציינת שילדים צעירים הם הקורבנות המועדפים על בריוני רשת, ושעד כה היה מעט מאוד שאפשר היה לעשות בנושא, בין השאר בשל האנונימיות שהבריון הממוצע נהנה ממנה. שרת הנשים של אוסטרליה אמרה שבריונות רשת יכולה לפגוע בקורבן גם בבית, בעוד שהבריונות הישנה הוגבלה למתקן הכלי... אה, לבית הספר בלבד. יפה.

קצרצרים

לאוסטרלים יש ניסיון רע ומר עם חברות הסלולר שלהם: הרושם המתקבל הוא שמדובר בלהקת צבועים – קרי, אוכלי נבלות שצוחקים עליך תוך כדי - שגרועים אפילו מהסלולריות שלנו, עד כמה שהדבר לא מתקבל על הדעת. האוסטרלים כבר טבעו ביטוי למה שקורה כשהם פותחים בחשש את המכתב החודשי מחברות הסלולר: "הלם חשבון". הגל העיקרי של הלם החשבון הגיע, כמובן, עם האייפון וצריכת המידע המטורפת של משתמשיו. עכשיו נערכים שם לגל צונאמי של ממש, שיגיע עם האייפד. קריאה מומלצת לישראלים, כי סביר שחלק מהתרגילים האלה ינוסו גם עליכם.

ולמחקר היומי מבית מדרשו של ד"ר נו "שיט" שרלוק: מסתבר שזה שיש לך הרבה עוקבים בטוויטר לא הופך אותך לאדם משפיע במיוחד. המשתמשים המובילים במספר העוקבים שלהם הם מפורסתמים למיניהם, סלבריטאים בלעז, ולמרות שהכרוכיות שעוקבים אחריהם מעריצים אותם, הם לא בהכרח מעבירים את המסרים שלהם הלאה, קרי לא טורחים לרטווט אותם. מצד שני, אתרי חדשות מצליחים להשיג שיעור גבוה למדי של ציוצים חוזרים.

בידיעת טוויטר נוספת, מסתבר שהמיקרובלוג נמצא גבוה מאד בתודעה של האמריקאי הממוצע: 87% מהם מודעים לקיומו, בהשוואה ל-26% בלבד לפני שנה. מצד שני, מספר המשתמשים הואט, וחלק ניכר מבעלי החשבון לא טורחים כלל לצייץ; חוקרים מעריכים שטוויטר הוא "מדיום שידורי". 40% מהמשתמשים עוקבים אחרי מותגים, ושולחים להם הערות. אולי מכאן תשומת הלב הרבה שמקדישות חברות לטוויטר.

גוגל שינתה לאחרונה את העיצוב שלה, מה שהציק ללא מעט משתמשים. אם אתם עונים על ההגדרה הזו, הנה מדריך פשוט – פשוט מאוד, למעשה - להחזרת המראה של גוגל לזה שהתרגלתם להיות אדישים אליו.

   

 

תגיות