מבקר המדינה: קיבוצים עוברים על החוק בתחום הקבורה האזרחית

ישובים החקלאיים בהם הוקמו בתי קברות אזרחיים עוברים על החוק. כך קובע מבקר המדינה שבדק את הנושא בחודשים ינואר עד יולי 2009. חוק הזכות לקבורה חלופית נחקק כבר בשנת 1996, ולמרות זאת עד היום הוקמו רק שני בתי עלמין אזרחיים חלופיים במסגרת החוק: בשנת 1999 בבאר שבע ובמאי 2009 בכפר סבא.

לכתבות נוספות מדו"ח מבקר המדינה 2010 לחצו כאן

בישראל כ־300 חסרי דת ואחרים שראויים על פי חוק לקבורה אזרחית ובכל זאת, ב־13 השנים שחלפו מחקיקתו, הקצה משרד הדתות לעמותות שמפעילות בתי עלמין אזרחיים 5.8 מיליון שקל מהם 3.5 מיליון שקל בתחילת 2008, לאחר עתירה שהגישו העמותות לבית המשפט העליון.

בהעדר פתרונות ראויים לקבורה אזרחית בבתי עלמין ברחבי הארץ גדל הביקוש לקבורה אזרחית ביישובים חקלאיים ומממצאי הביקורת עולה, כי לשם כך השתמשו 11 יישובים חקלאיים בקרקעות המדינה למטרות מסחריות וכפי שכותב המבקר, "גבו בעד הקבורה תשלומים גדולים בהרבה מאלו המותרים בחוק".

על פי הדו"ח היישובים החקלאיים הללו ממשיכים לעשות שימוש מסחרי בבתי העלמין אשר בשטחיהם בצורה בלתי מוסדרת ושלא כדין, תוך קבלת דמי קבורה מהביטוח הלאומי.

משרד מבקר המדינה מצא כי מינהל מקרקעי ישראל לא פיקח כראוי על יישובים חקלאיים אלו ולא עצר את התופעה למרות שהיה מודע לה כבר מ־2004.

הביטוח הלאומי לא הפסיק גביית כספים בגין קבורה, ומשרד הדתות לא הנפיק רישיונות לחברות הקבורה שלהם ולא מנע גביית תשלומי יתר בגין רכישת קבר לאדם בעודו בחיים.

המבקר סבור כי על הגופים האחראים על התחום לפעול יחד לשיפור מערך הבקרה, הפיקוח והאכיפה בעניין הקבורה ביישובים החקלאיים. המדינה, קובע המבקר, צריכה לקדם את הקבורה האזרחית החלופית ועליה לפעול כדי למנוע את הקבורה המסחרית הבלתי־חוקית בכמה יישובים חקלאיים ולהסדירה.

המבקר מגלה כמו כן, כי מתלונות שהתקבלו בביטוח הלאומי בשנים 2004־2008 עולה כי חברות הקבורה ביישובים חקלאיים גבו ממשפחות הנפטרים סכומים הנעים בין 7,500 ל-24 אלף שקל. עבור רכישה חלקת קבר בחיים גבו חברות הקבורה סכומים שנעו בין 16 אלף שקל ל-23 אלף שקל.

על פי החוק - התעריף לרכישת קבר לאדם בעודו בחיים גם באמצעות חברות קבורה ביישובים חקלאיים הוא 4,254 שקל. גביית סכום גבוה יותר היא עברה פלילית ודינו של המפר אותו - מאסר של שלושה חודשים.

תגובת המשרד לשירותי דת: "רוב חסרי הדת מוצאים את פתרונות הקבורה שלהם דווקא במסגרת בתי העלמין הקונבנציונאליים הקיימים, כולל באלו שאין בהם מסגרת רשמית של קבורה אזרחית חלופית. מן הראוי לציין כי רוב חברות הקדישא בישראל מספקות לחסרי הדת ולמסופקי הדת פתרונות שאינם פוגעים בהשקפתם הדתית... המשרד בוחן מול מינהל התכנון במשרד בפנים ומינהל מקרקעי ישראל הרחבת האפשרויות לקבורה חלופית... אולם לא יעלה על הדעת כי המדינה תממן את כל העלויות הנובעות משיטת הקבורה הזו, ללא שום נטילת נטל המשא על ידיי העמותות עצמן, והעמותות יהנו בסופו של יום מהדיבידנדים הנובעים ממכירת חלקות קבר בחיים".

תגובת המוסד לביטוח לאומי: "המוסד עורך בדיקות ובקרה באמצעות רואה חשבון, על חברות הקבורה ביישובים חקלאיים לגביהן התקבלו תלונות על גביית כספים שלא כדין, או שנמצאו חריגות בהיקפי הקבורה. משנמצא ע"י המוסד כי נגבה תשלום שלא כדין ממשפחת הנפטר, נדרשת חברת הקבורה בישוב להחזיר את הכספים למשפחה בתוספת הצמדה תוך 14 יום. במקביל, המוסד מפסיק את תשלום דמי הקבורה. כל הישובים שבהם נמצא שלא פעלו כדין בקבורת הנפטרים, הופסקו תשלומי דמי הקבורה והממצאים הועברו למשרד לשירותי דת לטיפולו."