"אולמרט התפשר בעניין המכס על ההתנחלויות"

מדינת ישראל בוחרת לוותר על זכויותיה בערכאות בינלאומיות ונמנעת לעתים מלהגיש להן אפילו תביעות מסחריות מוצדקות - זו התמונה העולה מדבריו של פרופ' אריה רייך, מומחה למשפט מסחרי בינלאומי שמונה לאחרונה מטעם ארגון הסחר העולמי לדון בסכסוך בין סין לאיחוד האירופי בנושא היטלי ההיצף על סחורה סינית. "ישראל לא מאמינה במשפט הבינלאומי", אומר פרופ' רייך, "היא נמנעת מלהגיש תביעות מוצדקות, אולי מחשש להשלכות פוליטיות".

רייך המשמש גם כדקאן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר־אילן, נותן כדוגמה לרתיעה הישראלית מטריבונלים בינלאומיים את החלטתו של אהוד אולמרט, בתפקידו כשר התמ"ת, להתפשר עם האיחוד האירופי בעניין ההחלטה להטיל מכס על תוצרת יהודית מהשטחים: "בעיקרון יש הסכם סחר חופשי בין האיחוד האירופי לישראל שפותר את הטלת המכסים. אלא שהאירופים טענו כי השטחים אינם חלק ממדינת ישראל ולכן לא חל עליהם ההסכם". לדברי רייך, אולמרט, בניגוד לעמדת משרד המשפטים שגרסה כי לישראל יש בסיס לפנות לבוררות בינ"ל בעניין, חשש מהכרעה פוליטית והעדיף להתפשר: "ישראל הסכימה לציין על הסחורה המיוצאת את מיקוד המפעלים וכך אפשרה לאירופים להחליט על אילו מהם יוטל מכס".

רייך טוען שישראל אינה תופסת את ההליכים הבינלאומיים באופן הראוי: "כל היופי של הליך שיפוטי בינ"ל הוא שגם מדינות קטנות יכולות לקבל את זכויותיהן". הסכסוך שנדון כעת במטה ארגון הסחר העולמי בז'נבה ובו משתתף רייך לצד שני מומחים מאוסטרליה וברזיל, עוסק בהחלטת האיחוד להטיל היטלי מכס על סחורה סינית בשיעור של 25%-85%. "סין מייצאת לאיחוד ברגים ומסמרים בכ־760 מיליון דולר בשנה, ולטענת האירופים מדובר בהיצף. הסינים מצדם טוענים שאין פגיעה בתעשייה המקומית ולכן החליטו להגיש תלונה נגד האיחוד לארגון הסחר העולמי". רייך מספר כי אל ההליך הצטרפו 11 מדינות נוספות כצד שלישי בעל עניין. עד עתה, מעדכן רייך, שנמנע מלדבר על תוכן ההליכים, התקיימה ישיבה אחת שבה הועלו טענות הצדדים: "במשך יום אחד הופיעו בפנינו כל 11 המדינות שהצטרפו להליך. רובן חוששות מהכלכלה הסינית ולכן תמכו בצד האירופי".

רייך, חובש כיפה, אינו חושש מיחס עוין: "מזכירת הפאנל היא מצרית ואחד מעורכי הדין שמופיע מולנו טורקי. הכל מתנהל ברוח ידידותית. ארגון הסחר מצטיין בא־פוליטיקה, חברות בו מדינות ערב רבות והן לא מערבות פוליטיקה. דיפלומט ישראלי סיפר לי פעם שכאשר קם לדבר באו"ם הנציגים הערבים יצאו במחאה, אבל כשעבר את הכביש לארגון הסחר, לא רק שלא החרימו אותו אלא שלא פעם בנה איתם קואליציות לקידום עניין משותף".