אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
תקציר מנהלים: "אין כמעט מדינות קפיטליסטיות שהצליחו לפרק קבוצות עסקיות גדולות" צילום: אוראל כהן

תקציר מנהלים: "אין כמעט מדינות קפיטליסטיות שהצליחו לפרק קבוצות עסקיות גדולות"

פרופ' ישי יפה, מרצה לכלכלה וניהול בבית הספר למינהל עסקים באוניברסיטה העברית, מטיל ספק בסיכויי ההצלחה של הרפורמה נגד הריכוזיות במשק, עליה הכריז נתניהו

13.05.2010, 10:42 | אורן הוברמן

1. נתניהו אמר השבוע כי בכוונתו להוביל רפורמה נגד הריכוזיות במשק, שבמסגרתה יפעל להוצאת הנכסים הפיננסיים מידיהם של הטייקונים. מה לדעתך סיכויי ההצלחה של רפורמה כזאת?

"אני בספק אם זה יצליח, אבל אני חושב שזה רעיון טוב להמשיך לנסות. אין כמעט מדינות קפיטליסטיות שהצליחו לפרק קבוצות עסקיות גדולות. אחת היחידות שהצליחה היא יפן, אבל היא עשתה את זה רק בזכות כוחות הכיבוש האמריקאיים, שאסרו בחוק על משפחות ספציפיות להחזיק נכסים. אבל זו דוגמה קיצונית. מה שאפשר לעשות זה להמשיך את מה שהתחילו ועדות ברודט ובן בסט, שהורו לבנקים למכור את האחזקות שלהם בחברות במשק. עכשיו צריך לעשות את הפעולה ההפוכה: לנתק את השליטה של הטייקונים בבנקים. השליטה הזו לא טובה למשק הישראלי".

2. למה זה מסוכן שאדם אחד יחזיק בחברת ביטוח, בחברת סלולר וברשת סופרמרקטים?

"ככל שיש לטייקון אחד יותר חברות בענפים שונים, כך נפגעת התחרות במשק כולו. אם טייקון א' נפגש בטייקון ב' בכמה חזיתות שונות, מה שקורה הוא מאזן אימה, שבו שניהם מבינים שלטובתם עדיף לשמור את המצב כפי שהוא. לא יצמחו כאן מקרים של תחרות מוגברת כי זה פשוט לא כדאי להם, כי הורדת מחירים בסלולר תביא לענישה בקמעונאות. עכשיו תאר לך שהם נפגשים בעשר חזיתות שונות.

"נושא בעייתי יותר הוא השליטה בנכס פיננסי, בנק או חברת ביטוח. לא סתם כולם רוצים שיהיה להם אחד כזה: מצד אחד הוא נותן לך כיסים עמוקים לשימוש שאר החברות שלך, ומצד שני זה כלי שמאפשר לך להגביל את המימון למתחרים. זה לבדו מגביל את הסיכוי שיגיעו לשוק גורמים חדשים".

3. מה בכל זאת אפשר לעשות בשוק חופשי כדי למנוע מבעלי ההון לקנות עוד ועוד חברות?

"יש דברים שצריך להגביל בחוק, כמו אחזקה של מוסדות פיננסיים במקביל לחברות אחרות. ייתכן שכדאי להרחיב את ההגדרה של ההגבלים העסקיים. היום אין מושג כזה 'ריכוזיות כוללת'. הרגולטור בודק את הריכוזיות רק בענף ספציפי, ואין חוק שאומר שבעל הון מסוים לא יכול להחזיק יותר מ־X% מהמשק. יכול להיות שצריך חוק כזה".

4. אם במקום 16 משפחות ששולטות במשק היו 60, מצב המשק היה טוב יותר?

"אני חושב שלפני שאנחנו שואלים את זה, צריך לשאול אם בכלל גרעיני השליטה האלה נחוצים. באמריקה ובאנגליה, למשל, זה הרבה פחות נפוץ. בג'נרל מוטורס, ג'נרל אלקטריק וכדומה אין משפחה ששולטת בתאגיד. יש בעלות מפוזרת, של אנשים וגופים שונים, וזה עובד היטב. ואז נשאלת השאלה למה בישראל בעלות ריכוזית־אישית נפוצה יותר.

"בעלות מהסוג הזה היא בדרך כלל סימפטום של הגנה לקויה על בעלי מניות קטנים. אם האזרח הקטן ירגיש מספיק בטוח להשקיע בבורסה, לבעלי החברות יהיה קל יותר למכור ולפזר את הבעלות. במדינות שהשקיפות בהן מוגבלת והמשקיע מתקשה להגן על עצמו, תראה יותר מקרים של שליטה ריכוזית. בארץ, למשל, אמנם יש שקיפות טובה, אבל אם גילית שבעל השליטה עשק אותך אתה לא יכול לעשות הרבה בנידון. אם תתבע את החברה בשם בעלי המניות, תתגלגל עם זה שנים בבית המשפט. ייתכן שהגנה טובה יותר על בעלי המניות יכולה להפוך בעצמה את השוק לריכוזי פחות".

5. מה דעתך בעניין הגבלת שכר המנהלים?

"אני מאמין שהגבלת השכר לא תפתור דבר, שהרי זה רק סימפטום חיצוני למה שקורה מתחת לפני השטח. אם בעל שליטה הוא אדם רציונלי, למה הוא מסכים לשלם מיליונים לשכיר אחד? יש לזה כל מיני סיבות, ואף אחת מהן אינה קשורה ליכולת לנהל עובדים. מה ששווה לשלם בשבילו הוא קשרים וכישורי לובינג, מהסוג שימנע כניסה של חברה סלולרית נוספת לשוק, או היכולת לסייע לבעל השליטה להוציא כסף מהחברה או לשלב בה בני משפחה. לכן מבחינת המשקיעים והציבור, מנכ"ל שמרוויח סכומי עתק צריך להיות תמרור אזהרה לשירות שהוא נותן לבעל השליטה בשביל השכר הזה".

6. האם חברות אחזקה מרובות נכסים אינן נהפכות לבלתי פגיעות? שהרי גם במקרה הגרוע ביותר הממשלה לא תיתן להן ליפול.

"בישראל מעולם לא עמדנו במבחן כזה, אבל מה יקרה אם תאגיד גדול, שיש לו גם בנק וגם חברת ביטוח, יהיה בקשיים? אני מניח שהוא לא יהסס לבקש את עזרת המדינה, וסביר להניח שזו גם תעזור לו, בטענה שנפילתו עלולה לסכן את המשק כולו. כדי למנוע מהרגע הזה להגיע, צריך לדאוג כבר עכשיו שלבעלי השליטה תהיה פחות עוצמה".

7. וזה מחזיר אותנו לקשר בין הון לשלטון. רק במקרה חלק גדול מהטייקונים הגדולים של ישראל עשו עסקים עם המדינה?

"זה לא מקרה, וזה גם לא פטנט ישראלי. כמעט כל הטייקונים בעולם התעשרו על בסיס הפרטות ומדיניות ממשלתית. זה לא מקרי שאף אחד ממתעשרי ההייטק לא נהפך לטייקון מרובה זרועות, ושטייקונים כמעט אף פעם לא עוסקים בהייטק. כסף לאורך זמן עושים הכי טוב בשיתוף עם המדינה. אגב, לעבוד עם הממשלה ממש לא אומר שצריך לשחד מישהו. אם אתה חזק מספיק, אתה אפילו לא צריך להרים טלפונים. מספיק שאתה נמצא במודעות של הפקיד או הפוליטיקאי הרלבנטי ברגע שעולה לו רעיון, ובראשו צצה כל הזמן השאלה אם בשביל זה שווה לו לריב איתך. אם אתה נמצא בכל ענף, התשובה היא כנראה לא".

פרופ' יפה, בן 47, מרצה לכלכלה וניהול בבית הספר למינהל עסקים באוניברסיטה העברית. בימים אלה מייעץ לשר האוצר בעניין רפורמת "פירוק הטייקונים" של הממשלה. בעבר ייעץ לבנק ישראל, לרשות ניירות ערך ולקרן המטבע הבינלאומית

תגיות