אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בריטיש איירווייס: בין השמים לקרקע צילום: עמית שעל

בריטיש איירווייס: בין השמים לקרקע

איומי השביתה של עובדי בריטיש איירווייס עוד יגרמו למנכ"ל ווילי וולש להתגעגע לימי האפר הוולקני. אז לפחות זו הייתה צרת רבים

12.05.2010, 10:24 | יסמין גיל

מנכ"ל בריטיש איירווייס, ווילי וולש, בוודאי לא מאמין שזה קורה לו. לאחר עיכובים בטיסות החברה בדצמבר האחרון בשל תנאי מזג אוויר קשים באירופה, שביתה בת שבעה ימים לא רצופים במרץ, ושבוע של השבתת פעילות באפריל בשל התפשטות האפר הוולקני - ניצב איום העובדים בשביתה נוספת בת 20 יום.

הבעיה באיומים בשביתות היא אפקט הפחד: נוסעים המבקשים לבצע הזמנה לטיסות יחשבו פעמיים אם להסתכן ברכישת כרטיס טיסה בחברת תעופה מועדת לשביתות. הרי לא חסרות סיבות לביטולי טיסות ברגע האחרון: מזג האוויר, סיבות טכניות, כוח עליון. למה להוסיף לרשימה גם את הסיכוי לשביתה?

ועדי עובדים והנהלות בכל העולם יודעים שאיום על שביתה זה 50% מהמשא ומתן, אם לא יותר מכך. לצורך העניין, העמקת הפסדי בריטיש איירווייס החלה אתמול, עם פרסום הידיעות על חשש משביתה בחברה. אין כלל צורך לחכות לשביתה עצמה.

הנהלת בריטיש איירווייס ואיגוד עובדי החברה Unite, מנהלים שיחות זה יותר מחצי שנה. ההנהלה ביקשה מהעובדים להתייעל: לקצץ 1,700 משרות, להקפיא שכר, לצאת לחופשה ללא תשלום,  ובשלב מסוים אף ביטלה את הטבת כרטיסי הטיסה בחינם לדיילים. האיגוד מצדו איים בשביתה בחג המולד - שלא יצאה בסופו של דבר אל הפועל בהוראת בית המשפט - שקל שביתה בפסחא, ובסוף שבת בחודש מרץ. גם ראש הממשלה הבריטי היוצא, גורדון בראון, התערב אז וביקש לסיים את השביתה. חברות תעופה, גם פרטיות, הן עדיין סמל תדמיתי של מדינה.

שנים לא פשוטות עוברות על חברות התעופה, החל מהאמרת מחירי הדלק ב-2008, וכלה במשבר הכלכלי הגלובלי ב-2009 שהביא לירידה בתנועת התיירות העולמית ובעיקר בתנועת נוסעי היוקרה. גם כאוס האפר הוולקני הוא - פשוטו כמשמעו - מכה משמים, ולפי ההערכות יעלה לחברות התעופה בעולם 1.7 מיליארד דולר. בריטיש עצמה סיכמה את נתוניה הפיננסיים בתשעת החודשים עד דצמבר 2009, עם הפסד נקי של 245 מיליון ליש"ט.

אין ספק שאסור לפגוע בזכויות של עובדים המעוגנות בחוזה. ואולם משברי התעופה האחרונים, ובעיקר כאוס האפר הוולקני, דורשים גם מהאיגודים המקצועיים שלא ללחוץ בקלות רבה מדי על הדק איומי השביתה. מנגד, בעתות חירום מצופה גם מבעלים ומהנהלות לקבל אחריות, להוריד שכר, להימנע מחלוקת דיבידנדים - ולהוכיח הלכה למעשה לעובד הפשוט שמדובר במאבק משותף. 20 ימי שביתה? בקצב הזה ווילי וולש עוד יתגעגע לימי האפר הוולקני. אז גם החברות המתחרות לא הרוויחו מהעסק. 

תגיות