הון אנושי: דוקטור לשם ממון

אולם סמולרש באוניברסיטת תל אביב התמלא אט אט במוזמני הטקס החגיגי להענקת תואר דוקטור לשם כבוד של האוניברסיטה. בחלל צדדי התכוננו הדוקטורים הטריים לעלות לבמה, עטו את הגלימות וחבשו את הכובעים שמשלימים את התחפושת המסורתית.

שלמה אליהו נראה מעט נבוך במדים הגדולים ממידותיו. הוא הסתובב בין הנוכחים עם חיוך מקובע, ונעצר לצד עו"ד צבי מיתר, שזכה גם הוא בתואר. אמרתי להם שכל אם יהודייה היתה גאה בהם, ומיתר התחכם ואמר: "בדורי כל מה שהאמהות רצו הוא שלבן שלהם תהיה מניה בדן, ושהבת תתחתן עם נהג אוטובוס. דוקטור זה היה פחות חשוב. והיום מה שחשוב זה מניה בבנק לאומי". תראה את אליהו, אמרתי לו, לא סיים בית ספר, והיום נהיה דוקטור באוניברסיטה. אליהו נדרך כולו: "אני תרמתי לאוניברסיטה, והשקעתי והתמדתי בכך הרבה יותר מרוב אלה שלמדו פה".

אלן דרשוביץ, שלמה אליהו ויבגניה דודינה. תחפושת מסורתית | צילום: אוראל כהן

כעבור רגע, רגוע יותר, הוסיף: "אני בכלל לא מתרגש מהמעמד ומקבל אותו בשוויון נפש. כשאזכה בשליטה בבנק לאומי - וזה יקרה, אני מבטיח לך שזה יקרה - אני באמת אתרגש". מיתר, לעומתו, אמר שהוא מתרגש נורא. רני רהב, שתמיד נראה מתרגש מכל דבר, ועמוס שפירא, נשיא אגודת הידידים של האוניברסיטה, הסתובבו בין הנוכחים, יצרו מיזוגים. שאלתי את הצמד אם הם צפו בתחקיר על נוחי דנקנר ששודר בטלוויזיה בערב שקדם לטקס.

"נוחי יצא מדהים ונערץ", התעקש שפירא, "אפילו בכתבה שניסתה למצוא בו משהו שלילי". ורהב הוסיף: "אתה יודע למה הוא יצא טוב? כי הוא בן אדם כזה, וכל מה שהוא יעשה יהיה בעל משמעות חיובית".

אלן דרשוביץ, ממקבלי תואר הכבוד, הסתודד עם אהרן ברק. שאלתי את ברק מי הפייבוריט שלו הערב, והוא אמר: "רק זה חסר, שאני אגיד לך מי הפייבוריט ואז כולם יכעסו ויקנאו". המעצב רון ארד, גם הוא בנבחרים, עטה את הגלימה אך סירב להסיר מראשו את הכובע שהוא סימן ההיכר שלו.

המעצב רון ארד. לא הוריד את הכובע | צילום: אוראל כהן

הטקס החל. שלוש זמרות הנעימו את זמנם של האורחים. בכירי האוניברסיטה והשר גדעון סער חזרו על המנטרות הקבועות באירועים כאלה, על בריחת המוחות וההון האנושי. העניינים החלו להתחמם רק כשדרשוביץ עלה לשאת דברים בשם כל מקבלי התארים. דרשוביץ תקף את האקדמאים שמבקרים את ישראל בארץ ולא עלינו - גם בעולם. הוא הזכיר את הספר המפלצתי והאיום והנורא של עוכר ישראל הפרופ' שלמה זנד מאוניברסיטת תל אביב, שנקרא "מתי ואיך הומצא העם היהודי". אחריו עלתה יבגניה דודינה ונתנה קטע מ"השחף" של צ'כוב ברוסית, אנגלית ועברית. סטודנטית שישבה לצדי אמרה שאלה השפות הרשמיות בישראל, והערבית כבר מזמן מודרה לשפת אויב.

בארוחת הערב החגיגית שהתקיימה אחר כך פגשתי את יגאל אהובי. "הנאום של דרשוביץ היה ארוך ומייגע קצת, לא?", הוא התלונן. אמרתי לאהובי שכמי שאמר בעבר שיש לו פוביה ממקומות הומים, הוא מופיע בהם די הרבה. "אני פה רק בגלל דודינה", אמר.

בינתיים, בצד, יעקב פרנקל הסתודד עם שלמה אליהו. שאלתי אותם מה הם חושבים על דבריו של דרשוביץ, ופרנקל אמר לאליהו: "אתה יודע שאני מאוד גאה בך על זה שלא דיברת והשארת את זכות הדיבור לדרשוביץ". שאלתי אותו אם בזכות הוויתור הוא מצפה שאליהו יקבל את השליטה בבנק לאומי, ובת זוגו של פרנקל, איריס, אמרה: "לאט לאט. גם במסיבה הזאת אנחנו נהיה".

פרופ' דניאל פרידמן היה מרוצה מדרשוביץ. "סוף סוף מגיע אקדמאי אמיץ שיוצא נגד כל הפרופסורים הנמושות ששותקים כשבעולם מבקרים את ישראל כי הם מפחדים על הקידום שלהם", אמר. רון ארד היה היחיד שהתנער. "אני לחלוטין לא מסכים עם דרשוביץ", אמר. אז למה נתת לו לדבר בשמך? שאלתי. "זו היתה החלטה של הרוב", הוא הסביר, "אבל אם שמת לב, באמצע הנאום הוא אמר שהוא מדבר בשם עצמו. היה לנו ויכוח: הוא טען שהמוזיקאי גלעד עצמון מכחיש שואה ואנטישמי כי הוא מבקר את ישראל, ואני מכיר את גלעד - אנטישמי הוא לא". הלכתי ישירות לדרשוביץ. "הסכמתי לוותר לארד על העניין של עצמון כי זה לא קשור לאקדמיה", הוא הודה, "אבל לך אני אומר ותצטט אותי: עצמון הוא אנטישמי ומכחיש שואה".