צדקה: "תומך בהצעת גושן לטיפול בסוגיית שכר הבכירים"

"הדרך הראויה להתמודד עם שכר הבכירים הגבוה בחברות הציבוריות היא לא בצורת חקיקה, אלא לפי הצעת יו"ר רשות ניירות ערך זוהר גושן: לתת לציבור להחליט. הציבור הוא הבעלים בחברות הציבוריות וצריך לתת לו את הזכות לקבוע", אומר פרופ' צדקה.

איפה האחריות של הדירקטורים?

"כל אחד מהדירקטורים חייב להיות אחראי לגבי החברה שלו. וכן, יש גרירה אחרי השוק. אני בתור דירקטור בלאומי לא יכול להסכים לכך שהשכר והמענקים למנהלים בבנק יהיו נמוכים משמעותית מאשר במקומות אחרים, כי כך נאבד מנהלים מוכשרים".

גושן מציע לחייב פרסום של אופן ההצבעה של כל דירקטור על חבילות השכר.

"לדעתי, הרכיב הזה כשלעצמו חסר חשיבות. דירקטור שמצביע בעד שכר מפחד שיחשפו את שמו? אני לא חושב שזו הבעיה. מה שחשוב הוא שאם הציבור סבור שהשכר בחברה ציבורית גבוה מדי, צריך לתת לו סמכות להשפיע על זה. הכיוון הנכון הוא ההצעה של גושן: להביא את חבילות התגמול לחמשת מקבלי השכר הגבוה בחברה ציבורית לאישור האסיפה הכללית ברוב מיוחד".

לפני חודשיים הפך לאומי לבנק הראשון שפרסם את מדיניות התגמול החדשה שלו לבכירים (יו"ר, מנכ"ל ו־11 חברי הנהלה). מי שהוביל את בניית תוכנית התגמול הוא צדקה, בתפקידו כיו"ר ועדת הביקורת של הדירקטוריון. "התוכנית מתגמלת מנהלים לפי ביצועים של כמה שנים, מסתכלת גם על מה שעשו המתחרים בשוק ומביאה בחשבון גם מדד חשוב כמו סיכון", מסביר צדקה. "אנחנו בדירקטוריון לאומי מגבילים את התשואה המקסימלית שעליה מקבלים תגמול, ל־15%. יותר מכך, לדעתנו, זה סיכון מיותר".

מזרחי טפחות קבע לעצמו יעד תשואה להון של 18% ב־2013.

"בתנאים שיש כיום בעולם, תשואה של 18% ללא לקיחת סיכון גדול היא לדעתי לא מציאותית".

כיצד אתה מתייחס לביקורת על מצנח הזהב של יו"ר לאומי איתן רף, בהיקף 4.5 מיליון שקל?

"זה מה שמקובל בבנק וזה מה שמקובל גם במקומות אחרים: פיצויים של 250% בלי פנסיה. אנחנו בדירקטוריון חושבים שזה סביר".