אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
דגל שחור צילום: בלומברג

דגל שחור

24 יום אחרי הפיצוץ באסדת הקידוח של BP הנפט ממשיך למלא את מפרץ מקסיקו באסון האקולוגי הגדול בתולדות אמריקה

20.05.2010, 10:15 | טל שניידר

אסון הנפט במפרץ מקסיקו לא יכול היה לקרות בתזמון אירוני יותר. ב־20 באפריל, יומיים לפני יום כדור הארץ, קצת לפני עשר בערב, נשמע פיצוץ עז על אסדת הקידוח דיפווטר הורייזן. הנפט ששאבה האסדה, שמגיע לטמפרטורה של 250 מעלות, התלקח. 11 מאנשי חברת טרנסאושיין, שהפעילה את האסדה עבור ענקית הנפט בריטיש פטרוליום, נהרגו במקום. 143 הניצולים סיפרו אחר כך שגובה הלהבות הגיעו לעשרות מטרים, ושהחום היה כה עז, עד שהצבע התקלף מסירות ההצלה. כששרידיה החרוכים של דיפווטר הורייזן שקעו, יומיים אחר כך, העולם בדיוק כיבה את האור לשעה, כמחווה לפלנטה.

כתם לכל החיים: הנפט בולע את מפרץ מקסיקו. לצפייה בתרשים לחץ כאן

הדליפה הגדולה בתולדות אמריקה "הבעיה האמיתית היא הנפט שנותר על הקרקעית" ב־1989 צפה הביולוג הימי ריק סטיינר במכלית אקסון ואלדז שוקעת. מאז הוא עשה הכל כדי להתריע על האסון הבא. בראיון למוסף "כלכליסט" הוא מספר שזה לא עזר טל שניידר, 2 תגובותלכתבה המלאה

היום, חודש אחר כך, המחווה הזו נראית כמעט נלעגת: דיפווטר הורייזן כבר טבעה, אבל החור שהיא קדחה במרבצי הנפט של מפרץ מקסיקו ממשיך לדמם גם עכשיו, יותר מחודש אחרי הפיצוץ, ובקצב מבהיל: ההערכות בתחילת השבוע היו כי 70 אלף חביות נפט זורמות לים מדי יום, פי 14 מהאומדנים הראשוניים.

במילים אחרות, מדי שעה דולפת למפרץ מקסיקו כמות נפט שהיתה ממלאת 450 בריכות אולימפיות.

כתם הנפט, צילום: אי פי אי כתם הנפט | צילום: אי פי אי כתם הנפט, צילום: אי פי אי

כמה נפט עוד ידלוף? קשה מאוד לומר. אפילו היקפה הנוכחי של הדליפה נותר, ברובו, מתחת לרדאר: חוקרים מסכימים כי כמויות גדולות של נפט טרם צפו על פני המים, וכי מה שנגלה לעין כיום הוא רק קצהו של הזיהום. ההערכות הן כי יידרשו שלושה חודשים לסתימת הבאר. בקצב הדליפה הנוכחי, מדובר ביותר ממיליארד ליטר.

כך זה נראה מהחוף "לבעלי החיים על החוף אין מושג מה מתקרב אליהם" גוויות הדולפינים ייפלטו לחוף השבוע. צבי הים הנדירים ייכחדו. האלמוגים ייחנקו. אחראי צוותי ההצלה ביל פינץ' מספר למוסף "כלכליסט" על חוויית הפרידה מהדלתא של המיסיסיפי טל שניידר, 5 תגובותלכתבה המלאה

בינתיים, כתם הנפט הולך ומתפשט צפונה, כשהוא מכסה 11 אלף קמ"ר. בשעת כתיבת הדברים הנפט צפוי היה להגיע לחופי המדינות מיסיסיפי ולואיזיאנה בתוך שעות. מרכז הכתם עמד ממש מול שפך נהר המיסיסיפי - אחד האזורים העניים ביותר בארצות הברית, שפרנסתו תלויה בראש ובראשונה בדיג.

האיסור שהכריזו הרשויות על דיג הותיר את תושבי המרחב הזה בחרדה עמוקה: אמריקה, הם חוששים, תוטרד מהיעדר השרימפס, הצדפות והסרטנים על צלחתה, אבל ספק אם תזכור את מצוקת דייגי הדרום בעוד שנה, חמש שנים, עשר שנים.

הפחד רק מתעצם, כשמכניסים לתמונה גם את עונת ההוריקנים הנמצאת בפתח. בדלתא של המיסיסיפי עוד מלקקים את פצעי סופת ההוריקן קתרינה מ־2005. עכשיו יבואו הסופות של 2010 וידחפו את הנפט אל שוניות האלמוגים, אל החופים, אל הביצות, אל אזורי המדגה. בעלי חיים ימותו. ערי דייגים ילכו ויתרוקנו. אנשים ייוותרו ללא כסף. כל אלה ממתינים עתה לגזר הדין.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות